המחקר האקדמי והסיקור התקשורתי בישראל מפרידים בבירור בין ישראל לבין המזרח התיכון; ישראל לא מסוקרת בתקשורת כחלק אינטגרלי מהמרחב שבו היא נמצאת, ובאוניברסיטאות היא לא נכללת בלימודי המזרח התיכון, המיוחדים להיסטוריה (ופילולוגיה) של הערבים והאסלאם.
הסיקור התקשורתי של העולם הערבי, ובתוך כך הפלסטיני, הוא נחלתם של קומץ מומחים, ערביסטים, ברובם המכריע יהודים, מה שמקבע את ההפרדה המלאכותית בין העולמות. בעוד שניתוח ביקורתי של הנעשה בעולם הערבי ובמרחב הפלסטיני נחשבים למומחיות ולמקצוע, דיון ביקורתי על הנעשה בישראל נתפס כעניין פוליטי. כפי שנכתב באתר, זוהי הפרדה כפויה ומלאכותית המחזקת את התפיסה השגויה כי ה"ערבים" וה"אסלאם" הם "שונים" מ"אתנו", ומקבעת את האמונה כי ביקורת על הצד ה"אחר" היא לגיטימית מבחינה מקצועית ו"משקפת מציאות" בעוד שביקורת על הצד "שלנו" היא "פוליטית". הוצאת הבחינה הביקורתית של ישראל מהמשוואה המזרח תיכונית העכשווית בכלל ומהסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט נותנת תמונה מעוותת וחלקית, גם אם היא עומדת בכללים היבשים של העבודה האקדמית או העיתונאית.
כתיבתי בפורום לחשיבה אזורית תתמקד בסכסוך הישראלי-פלסטיני וביחסי יהודים וערבים בישראל ובשטחים בכלל ובירושלים בפרט, הן כסוגיה לאומית וגיאו-פוליטית הן כסוגיה עירונית-מקומית. בנוסף אכתוב על הזירה הפלסטינית ועל מופעים שונים של לאומיות דתית במזרח התיכון, תוך כדי התמקדות בממשק שבין ידע תיאורטי, מדיניות והמציאות בשטח. אנקוט גישה השוואתית המבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין שני הצדדים לסכסוך תחת אותה עדשה ביקורתית, תוך מודעות למקומי הסובייקטיבי כיהודי וכישראלי. אני מאמין כי ביכולתה של גישה זו להאיר סוגיות ישנות באור חדש.
אחד התהליכים הבולטים והמעניינים שבכוונתי לעסוק בהם הוא ההַדַתַה (religionization, או הפיכה לדתי) של הסכסוך הלאומי והטריטוריאלי בין ישראל לפלסטינים. תהליכים אלה מתרחשים בכל אחת מהחברות בנפרד, אולם הם מתעצמים ומתעצבים בעקבות המגע בין שתי החברות, ומחוללים שינויים פנימיים בחברה הישראלית והפלסטינית. למרות מדיניות ההפרדה המונהגת בין ישראלים ופלסטינים מתקיים מגע יומיומי ביניהם: במחסומים, במקומות עבודה ובמרחבים פיזיים וסמליים נוספים. נקודות המגע המשמעותיות ביותר במרחב המיתי והאמיתי הם האתרים הקדושים בגדה המערבית (יהודה ושומרון) ובישראל, אך יותר מכל בירושלים. בכתיבתי במסגרת הפורום אבקש בין היתר להתחקות אחר התהליכים הללו כפי שהם באים לידי ביטוי בתיאוריה, במדיניות ובשטח.
אני בוגר תואר ראשון ושני בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, עם לימודים משלימים בדת השוואתית, מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים. כיום אני דוקטורנט במכון למדע המדינה בפריז (Sciences-Po). נושא עבודת הדוקטורט שלי הוא לאומיות-דתית בסכסוך הישראלי פלסטיני במבט השוואתי, תוך כדי התמקדות במרחבים מקודשים. בדוקטורט אני בוחן את יחסי הגומלין שבין דת, לאומיות וגיאו-פוליטיקה בסכסוך הישראלי-פלסטיני מתוך מבט השוואתי. בנוסף על לימודי האקדמיים אני עובד כחוקר וכיועץ עבור גופים שונים העוסקים בדיאלוג בין-דתי ומכונים העוסקים בחקר מדיניות ובגיאו-פוליטיקה. כמורה דרך מוסמך אני עוסק גם בידיעת הארץ ובהדרכת סיורים גיאו-פוליטיים, היסטוריים ותרבותיים ברחבי הארץ, בגדה המערבית ובעיקר בירושלים (ומעת לעת גם ביעדים נבחרים בעולם).
