לאחר שבשנה האחרונה החל ארגון דאע"ש להפסיד אזורים כבושים ניכרים ברחבי סוריה, החל השיח על שיקום סוריה מתעורר גם הוא. בסוף שנת 2017 הפסיד דאע"ש את מעוזו הגדול ביותר במזרח המדינה, העיר א־ראקה, שנחשבה בירת "ממלכת החליפות האיסלאמית", והותיר אחריו הרס ניכר. כעת נלחמים כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית במזרח המדינה במעוז האחרון, לכאורה, של דאע"ש בסוריה, ביישוב המזרחי חאג'ין שעל גבול עיראק.
ניצחונו הקרב ובא של משטר אסד החיש את הפעולות להסדרת מלאכת שיקום המדינה בחסות המשטר הסורי וחברות זרות. נציבות האו"ם הכלכלית־חברתית למערב אסיה (ESCWA) העריכה שפרויקט השיקום יעלה כ־400 מיליארד דולר. ההערכה הזאת אינה כוללת את עלויות הפסד כוח העבודה במדינה, ואת הפסד העובדים המשכילים ובעלי המלאכה שהיו אמורים להיות מכפיל הכוח בשיקום המדינה וכלכלתה, אך נהפכו פליטים או נהרגו בקרבות.
תהליך שיקום המדינה יכלול הקמה מחדש של תשתיות תקשורת, ביוב, אספקה, בתי חולים, בתי ספר, וכמובן, תשתיות תחבורה ואזורי מגורים. לפי דו"ח של הבנק העולמי, כשליש מאזורי המגורים בסוריה נהרסו או ניזוקו נזק קשה, וכך גם שני שלישים מתשתיות החינוך והבריאות.
ניכר כי השחקניות המובילות הראשונות בשיקום כלכלת סוריה ותשתיותיה הן שתיים. לאחר שהשקיעו משאבים כלכליים וצבאיים עצומים במלחמת האזרחים בסוריה, לאיראן ולרוסיה אינטרסים ברורים מאוד בשיקום המדינה ההרוסה. מאמציה של איראן להוביל את תהליך השיקום נובעים מרצונה המפורש להמשיך את השפעתה במדינה, ליצור תלות מתמשכת של שלטון אסד באיראן ולשמור על רצועת ההשפעה השיעית במזרח התיכון, מטהראן ועד ביירות. מנגד, רוסיה מעוניינת בצמצום השפעתה של איראן בסוריה, בדחיקת ההשפעה המערבית באזור, וכמובן, בשמירה על בסיסיה הצבאיים הגדולים בסוריה, הממוקמים, בין השאר, בטרטוס ובחְמֵיימִים.
לצד מעורבות ממשלות זרות בשיקום סוריה, מחפש משטר אסד חברות פרטיות שיסייעו בשיקום המדינה. בארבע השנים האחרונות התקיים יריד שנתי ושמו REBUILD SYRIA, שמארגנת חברת Al-Bashek Establishment הסורית, חברה לארגון כנסים וירידים שהוקמה בשנת 1996. ביריד משתתפות 247 חברות, 126 מהן מקורן בסוריה, 41 הן חברות לבנוניות, עשר חברות איראניות, ארבע חברות מאיטליה, שתי חברות מקורן בסין, ורק אחת מקורה ברוסיה. רוסיה ואיראן, כמובן, משתתפות בתהליך השיקום דרך קרנות וכספים ממשלתיים, ועל כן יש ייצוג נמוך למדיי לחברות פרטיות מהמדינות האלה.
באשר לרוסיה, כבר באוקטובר 2015 ביקרה משלחת רוסית בדמשק כדי לנהל משא ומתן על מעורבות חברות רוסיות בשיקום סוריה, ובאפריל 2016 הניב המשא ומתן הזה חוזים ששוויים 850 מיליון יורו לשיקום תשתיות. ביקור נוסף של חברי פרלמט רוסים בסוריה בנובמבר 2016 אף גרם לשר החוץ הסורי להצהיר כי לחברות רוסיות תינתן עדיפות במכרזים לשיקום המדינה. נוסף על כך, במהלך 2017 חתמו שתי חברות רוסיות לזיקוק גז ונפט (Evro Polis & Stroytransgaz) על חוזים להפקת נפט מהבארות שהוחזרו לידי המשטר הסורי לאחר שכוחות דאע"ש תפסו אותן, וכן חוזה לכריית פוספטים במזרח המדינה. איראן, לעומת זאת, החלה מעודדת את אזרחיה וחברות פרטיות לרכוש נדל"ן באזורים השיעיים בסוריה, ובמיוחד בשכונות השיעיות בדמשק. לראייה, בכנס REBUILD SYRIA היה ייצוג בולט לחברות בנייה איראניות. מגמה זו אף גרמה בעת האחרונה לעליית מחירי הדירות באזורים האלה בסוריה.
לרוסיה ולאיראן, יש כאמור, אינטרסים גאו־פוליטיים מוכחים, ואילו סין מובילה ברחבי העולם מדיניות של דיפלומטיה רכה. היא אינה מתערבת ביחסים הפנימיים במדינות שבהן היא משקיעה, אלא רק מזרימה כספים אדירים בשיתוף חברות סיניות ממשלתיות ופרטיות, כדי לקדם את השפעתה הכלכלית. באוגוסט 2017 אירחה ממשלת סין בבייג'ינג את "יריד המסחר הראשון לעידוד פרויקטים לשיקום סוריה". במהלך היריד הכריז סגן ארגון China-Arab Exchange Association כי ממשלת סין תשקיע שני מיליארד דולר בסוריה, בפיתוח פארק תעשייה ובו כ־150 חברות. נוסף על כך, בינואר 2018 דן שר התחבורה הסורי עם משלחת כלכלית סינית בשיתוף הפעולה בילטרלי בתחום התחבורה האווירית והקרקעית ובסלילת פסי רכבת.
לעומת זאת, הסנקציות שהטילו מדינות המערב על סוריה גורמות להדרת רגליהן של חברות מערביות מקידום ההשקעות במדינה. מדינות המערב הכריזו כי יסירו את הסנקציות ויתרמו לתהליך השיקום רק כאשר יתקדם תהליך השלום בין כוחות המורדים למשטר הסורי. אם כן, רוב החברות המערביות עדיין מסרבות לחתום על חוזים עם המשטר הסורי, אולם כמה חברות גרמניות הציגו ביריד REBUILD SYRIA השנתי. אחת מהן היא חברת ייצור הצינורות Ostendorf Kunststoffe. נציגיה של חברה זו אף יצרו קשרים ראשוניים בסוריה, אך הם עדיין נמנעים מחתימה על חוזי עבודה בשל המצב הפוליטי הלוט בערפל.
אם כך, ניכר כי המרוץ לשיפוץ התשתיות בסוריה צמוד, ושלוש מדינות המבינות את הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון בו, עומדות בראשו. ייתכן שעל המערב להתעשת ולבחון דרכים לשמירת השפעתו הגאו־פוליטית בסוריה על ידי הפניית משאבים ישירות לשיקום קהילות סוריות, ולא דרך הקצאת תקציבים למשטר אסד. ואולי על המעצמות לבחון את שיטת "הזנב הארוך", כלומר, להפנות מעט משאבים לאזורים רבים ברחבי סוריה לאורך זמן רב.
