בשנים האחרונות ברזיל היא אחת מיצואניות המזון הגדולות ביותר למדינות המפרץ הפרסי. בשנת 2017 עמד היקף הסחר והייצוא מברזיל למדינות המזרח התיכון על 13 מיליארד דולר. 88% ממוצרי העוף המיובאים לערב הסעודית מקורם מברזיל, כמו כן ברזיל מייצאת לערב הסעודית בשר, סוכר קנים ודגנים. צריכת מוצרי העוף בערב הסעודית נחשבת אחת הגבוהות בעולם – כ־51 ק"ג עוף לאדם בשנה. העוף הקפוא מברזיל מועדף על המסעדנים בממלכה, שכן הוא מגיע בכמה גדלים המתאימים לענף ההסעדה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ערב הסעודית, בשנת 2016 הייתה ברזיל במקום ה־13 ברשימת המדינות המייבאות לסעודיה (28 מיליארד דולר).
כפי שמחיר הלחם הוא נושא נפיץ ברחוב המצרי, כך מחירי מוצרי העוף בערב הסעודית. בכל כמה שנים פורצות קריאות לחרמות על מסעדות ועל קניית מוצרי עוף בממלכה עקב העלאת מחירי העוף. בשנת 2012 קרא קמפיין בטוויטר בסעודיה להימנע מאכילת מוצרי עוף עקב עלייה דרמטית של 40% במחירי העוף במדינה. בעקבות הקריאות האלה, וכדי לספק את הביקוש הרב בממלכה פנימה, החליט שר החקלאות הסעודי לאסור על ייצוא מוצרי עוף מערב הסעודית. מחאה דומה קמה לפני כשלוש שנים במחוז המזרחי בסעודיה, שבו רוב שיעי, עקב עליית מחירי הדגים.
ניכר כי הזינוק במחירי המזון בפרט, ועליית יוקר המחייה בממלכה בכלל, מעסיקים רבות את תושביה על רקע הפיחות בסובסידיות במדינה. עקב הבצורת בשנה האחרונה בברזיל ובארגנטינה, יצואניות גרגירי הסויה והשעורה לממלכה הסעודית, עלה מחיר ייצור מוצרי העוף בממלכה בכ־13%, שכן דגנים אלו משמשים גם מזון לעופות. בד בבד הלינו היצרנים הסעודים רבות לפני הממשלה על הפסדים עקב הייבוא הרב ממדינות דרום אמריקה, ולכן בשנת 2016 העלתה ערב הסעודית את המס על ייבוא מוצרי עוף מ־5% לכ־20%, עובדה שתרמה לעליית המחירים.
ברזיל מחזיקה לשכות מסחר נמרצות באזור המפרץ הפרסי, ובהן לשכת המסחר ברזיל–מדינות ערב (Arab-Brazilian Chamber of Commerce), וב־2016 פתחה בדובאי את מועצת העסקים עם איחוד האמירויות – Brazilian Business Council of Dubai, שכן בדובאי עצמה פועלות 45 חברות ברזילאיות. בשנת 2014 פתחה החברה הברזילאית A.S BRF, אחת חברות המזון הגדולות ביותר בעולם, באבו דאבי את המפעל הגדול ביותר במזרח התיכון למזון מעובד, בהשקעה של 160 מיליון דולר. BRF מוכרת את מוצריה ביותר מ־150 מדינות בעולם, ולה יותר מ־50 מפעלים בשמונה מדינות. בשנים האחרונות רכשה BRF חברות מזון ברחבי המזרח התיכון, ובהן החברה הכוויתית להפצת מזון קפוא, אל־יאסרה, וכן כ־50% מחברת המזון של אבו דאבי, Federal Foods. הקשרים הכלכליים בין מדינות המפרץ לברזיל השפיעו אף על התנועה האווירית, והטיסות הישירות בין קטאר, האמירויות ובירת העסקים של ברזיל, סאו פאולו, הורחבו. ניכר כי היקף העסקים בין דרום אמריקה למדינות המפרץ רק יעלה בשנים הבאות, וכך גם הביקוש לטיסות.
רצונה של ברזיל להרחיב השפעתה הגאו־פוליטית באזור כדי לתמוך בהשפעתה הכלכלית בא לידי ביטוי ביוזמתה להקים את "פסגת מדינות דרום אמריקה ומדינות הליגה הערבית" (Summit of South American-Arab Countries, ASPA) ב־2003. הפסגה נועדה לשפר את התיאום בין המדינות בשני האזורים בתחומי הכלכלה, המדע הטכנולוגיה והחינוך, ואף בתחום הסביבה. 34 מדינות משני האזורים נפגשו בפעם הראשונה בבירת ברזיל, ברזיליה, בשנת 2005, וניכר כי שיתופי הפעולה שנוצרו בפסגה הזאת היו בעיקר בתחום התרבות והמדע. הפסגה האחרונה התקיימה בשנת 2015 בריאד, ובמהלכה סוכם על קידום שיתופי פעולה בתחום התקשורת והמשפטים. הפסגה הבאה אמורה להתקיים במהלך שנת 2018 בוונצואלה, אך עקב המצב הגאו־פוליטי במדינה ייתכן שהמקום או התאריך ישתנו. אם כן, פסגת המדינות מאפשרת לברזיל לקדם מדיניות של דיפלומטיה רכה, לצד קידום האינטרסים הכלכליים שלה באזור.
קשריה הכלכליים של ברזיל עם מדינות ערב משיקים גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שכן בשנת 2014 השקיעה לשכת המסחר ברזיל–מדינות ערב, היושבת בסאו פאולו, 54,000 דולר בפרויקט של רפואה דיגיטלית עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א). אמנם ניכר כי היחסים הדיפלומטים והכלכליים בין ישראל לברזיל איתנים, אולם ברזיל עדיין מתנגדת נחרצות למדיניות הבנייה בהתנחלויות ואף הכירה במדינת פלסטין ב־2014. כמו כן סירבה ברזיל למינויו של דני דיין, ראש מועצת יש"ע לשעבר, לשגריר ישראל בשטחה. ברזיל אף הייתה המדינה הראשונה מאמריקה הלטינית שקיבלה מעמד של משקיפה בליגה הערבית בשנת 2003. ניכר אפוא כי התנהלותה של ברזיל במזרח התיכון מושפעת ישירות מחששה לאבד את השקעותיה במדינות ערב, ועל כן לרוב היא תומכת בעמדת מדינות ערב והרשות הפלסטינית. כמו בהרבה אזורים בעולם, גם בהתנהלותה של ברזיל באזור נפגשות הכלכלה והפוליטיקה.
ומעל לכול ניכר כי ברזיל זיהתה את הפוטנציאל הכלכלי האדיר באזורנו, והיא מקדמת יוזמות דיפלומטיות־כלכליות כדי להגביר את השפעתה במרחב המזרח התיכון, במיוחד במדינות המפרץ השופעות כסף ומשאבים. ואם כך, נראה שלמרות התמורות הפוליטיות באזור ופרשיות השחיתות הפוליטית בברזיל, ימשיכו ההשקעות הכלכליות של המדינה הלטינית לזרום לאזורנו ביתר שאת גם בשנים הבאות.