שני עניינים פוליטיים מעסיקים את הציבור הטורקי בימים האחרונים. האחד נוגע לשאלת הפלת המטוס הטורקי מול חופי סוריה והתגובה הראויה למהלך המתריס של דמשק. השני הוא פנימי – החלטת הממשלה והפרלמנט לבטל את סמכותם של בתי הדין המיוחדים במדינה. על פני הדברים נדמה שאין קשר בין שני העניינים הללו, אולם בבדיקה מעמיקה יותר אפשר למצוא קשרים מעניינים ביניהם.
בתי הדין המיוחדים הוקמו על בסיס סעיפים חדשים שהוכנסו לחוק הפלילי ב-2004 עם עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון. לאחר שבמשך כל ההיסטוריה של הרפובליקה היו הצבא והממשלה מחוץ להישג ידם של בתי המשפט, וכל חקירה פלילית כזאת נדרשה לאישור של בכירי השלטון, החליטה הממשלה החדשה בצעד נועז של דמוקרטיזציה להעמיד את הצבא, הממשלה ושאר מוסדות השלטון למבחן המערכת המשפטית. ואכן בתי הדין המיוחדים החלו לחקור הפיכות צבאיות ושחיתויות של הממשלים הקודמים, ולצידן גם שאלות הנוגעות לפשע המאורגן ולתמיכה הפוליטית במרד הכורדי.
אולם בימים האחרונים נחשפה לפתע העובדה שמזה מספר שבועות מקיימת הממשלה דיונים חשאיים שמטרתם לבטל את החוק המסמיך את בתי הדין המיוחדים. כשהתגלה הדבר בציבור טענו דוברי מפלגת השלטון שמדובר בבתי דין שסיימו את תפקידם ההיסטורי ומלבד זאת אין שום כוונה להפסיק את ההליכים המשפטיים שכבר החלו במסגרת חקירת המזימות וההפיכות הצבאיות. אולם עתה נשמע גם קול אחר – בכוונת הממשלה, עם ביטול סמכויות בתי הדין המיוחדים, לבטל גם חלק גדול מן החקירות וההליכים המשפטיים שכבר מתקיימים. לטענת הדוברים חרגו בתי הדין הללו מן הסמכויות שהוקנו להם על פי חוק, העמידו לדין חפים מפשע, הכניסו אחרים למעצר ארוך טווח על לא עוול בכפם, ואיבדו רסן בחתירתם לגלות את האמת.
המהלך הזה גרם לזעם רב בציבור, בין השאר מכיוון שחשף שוב את צביעותה של מפלגת השלטון, שהציגה את עצמה כחותרת לטיהור האווירה הציבורית משחיתות, לחשיפת פשעי העבר, ולפוליטיקה נקייה יותר. התברר שגם המפלגה הזאת, כקודמותיה, שוקלת שיקולים פוליטיים ציניים הקשורים במידה רבה להמשך החזקתה ברסן השלטון, ולחשש שהחקירות המשפטיות הנמרצות יציבו גם את אנשיה על הכוונת.
אולם דומה שפועלים כאן גם שיקולים אחרים. בתקופה האחרונה קיים ראש הממשלה ארדואן דיונים קדחתניים עם מפקדי הצבא בשאלת מוכנות הצבא והתגובה הראויה לאירועים בסוריה. על אף הפלת המטוס הציבור בטורקיה אינו מתלהב מהאפשרות של מלחמה, וודאי לא מיציאה למלחמה לבד שלא במסגרת פעילות כוללת של נאט"ו. אולם לממשל ברור שקצב האירועים באזור הגבול מהיר מאד ובשלב כלשהו עלולה טורקיה למצוא את עצמה במצב לחימה. על פני הדברים הצבא הטורקי חזק עשרות מונים מן הצבא הסורי, הן במספר חייליו והן בציודו וחימושו. אולם החקירות המתמשכות שהכניסו אחוז ניכר מהקצינים הבכירים לכלא או הובילו להעמדתם לדין, פגעו דרמטית בשדרת הפיקוד. יתרה מזו, הם גרמו לפגיעה מוראלית קשה הן בדרגי הפיקוד הבכיר והן במפקדי השטח החשים ברוח הצוננת הנושבת מן הממשלה ועושי דברה במערכת המשפטית.
על פי חלק מן הפרשנים הטורקים, פה אכן קבור הכלב. סביר להניח שגם בפגישות הללו בין ארדואן לבין מפקד הצבא, גנרל נֶגְ'דֶת אֶזֶל, לא נאמרו דברים מפורשים, אולם השניים הגיעו להבנה שקטה ביניהם. הממשל יבטל את כתבי האישום נגד חלק מן הגנרלים כחלק מתהליך שיקום הצבא והעמדתו על רגליו כדי לקדם את פני הרעה מסוריה. השאלה היא האם זה לא מעט מדי ומאוחר מדי.