השבוע דווח בערוץ 10 שרואנדה הצליחה לשנות את ההגדרה שהעניק האו"ם לרצח העם במדינה (1994): מ״רצח העם ברואנדה״ ל״רצח העם נגד הטוטסי ברואנדה". המהלך הדיפלומטי של רואנדה זכה בתמיכה חשובה של ישראל, שניתנה בתמורה לסיועה של רואנדה בגירוש הפליטים ולמרות ביקורת מארצות הברית.
הדיווח מחמיץ חלק חשוב של ההקשר. נציגת רואנדה באו״ם התייחסה בפירוש לצורך בהפרכת תיאוריית ה"ג׳נוסייד הכפול״. ביטוי זה מתייחס להאשמתה של החזית הפטריוטית הרואנדית בראשות פול קגאמה, השולטת ברואנדה מאז רצח העם, באחריות לרצח עשרות אלפי הוטו חפים מפשע בזמן ואחרי רצח העם ברואנדה.
במילים אחרות, העניין המרכזי של ממשלת רואנדה הוא לא השכחת העובדה, החשובה בפני עצמה, כי אלפי הוטו נרצחו בידי משטר ההוטו הקיצוני שביצע את רצח העם (״שכתוב ההיסטוריה״ כפי שנכתב בדיווח); אלא השתקת הביקורת על פשעים שבוצעו על ידי השלטון הנוכחי ברואנדה עצמה, ויש להוסיף: גם בקונגו השכנה, בה אחראי משטר קגאמה לרצח מאות אלפים נוספים של בנות ובני הוטו חפים מפשע.
האירוניה היא שהנרטיב הרשמי של ממשלת רואנדה הוא שטוטסי והוטו הם המצאה של האדם הלבן, שעשה מעין הפרד ומשול גזעני בקרב הרואנדים (הזהויות האלו היו קיימות ברואנדה גם לפני כן, אך ככלל הן לא ציינו זהויות אתניות אלא מעמדיות). לכן, לדבר במונחים של הוטו וטוטסי נחשב ברואנדה חלק מהפצת אידיאולוגיה של רצח עם.
עם זאת, ממשלת רואנדה מקפידה שהרואנדים כולם יתמקדו ברצח הטוטסי בלבד. תהליך הפיוס ברואנדה אינו כולל הכרה ברצח של הוטו, והמשטר אוסר מתנגדים פוליטיים שמעזים לדבר על הצורך להזכיר את הירצחם של הוטו חפים מפשע, כולל מועמדת לנשיאות שמצאה עצמה בכלא לתקופה ארוכה.
אפשר בהחלט לטעון שהמונח ״רצח עם״ חל רק על מה שנעשה לטוטסי ב-1994, ורצח ההוטו נכלל תחת קטגוריות אחרות, כמו פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות. אך את ה״תיקון״ שהשיגה רואנדה באו״ם יש להבין בראש ובראשונה כצעד נוסף בהדיפת הביקורת הבינלאומית והפנים-רואנדית על משטר קגאמה. על רקע זה, לתמיכה של ישראל בתיקון ההגדרה יש משמעויות חמורות עוד יותר.
