הצעת החוק של יואל חסון להצלת ירושלים כעיר בירה יהודית ודמוקרטית, שעיקרה התנתקות חד צדדית משכונות רבות בירושלים המזרחית, ניתוקן מירושלים באמצעות גדר ושלילת מעמדם החוקי של תושביהן, חוותה היום התרסקות מפוארת במליאת הכנסת: 14 חברי כנסת תמכו בהצעה, 61 חברי כנסת התנגדו לה.
בתגובתו גינה השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, את הגזענות הגלומה בהצעת חסון, תוך כדי שהוא חוזר ומציב את תכניתו להפרדת חמש השכונות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה מהעיר כחלופה "מוסרית" ו"הגיונית" יותר לבעיה הדמוגרפית בעיר. גם חבר הכנסת מהליכוד ופעיל המקדש יהודה גליק צייץ בטוויטר את הדברים הבאים:
יש לקוות שבכך תמו ניסיונותיהם המזיקים של חסון-רמון "להציל את ירושלים היהודית". להצעת החוק לא היה סיכוי לעבור ממילא, אולם היא תורמת להתדרדרות השיח הפוליטי סביב ירושלים. בניסיון הכושל להיות יותר ימנים מהימין אפשרו חסון-רמון לימין למרק את מצפונו ולגנות את הגזענות של השמאל, ועל הדרך הכשירו את הצעות החוק של הימין, הגזעניות והכושלות לכשעצמן, בנוגע לירושלים.
גם אם המערכה כעת היא על תכנית אלקין ועל הסכנה שבהתנתקות מהשכונות שמעבר לגדר והפיכתן ל"עזה על גבול ירושלים", השלב הבא יהיה קידום רעיונותיהם של חסון-רמון מתוך הקואליציה עצמה, כפי שראינו לאחרונה בתכניתה של חברת הכנסת ענת ברקו. יהיו מי שיראו בכך הוכחה נוספת לכך שהימין מיישם את מדיניותו של השמאל, אולם זו אחיזת עיניים. ממשלות הימין הוכיחו כי הן מסוגלות לקחת רעיונות שנולדו בשמאל הציוני, מתהליך אוסלו, דרך גדר ההפרדה ועד ההתנתקות מעזה, ולהפוך אותם על פיהם באופן שמשרת את האג'נדה של הימין.
כל עוד ימשיך השמאל הציוני, והאופוזיציה בכלל, להתחפש לימין ולהתחרות בממשלה בשיח הגזעני, במקום להציב אלטרנטיבה מדינית, רעיונית וערכית, ברורה וחדה, הוא יתרום להתחזקות הימין בציבור וימשיך לאבד את האמון של הבייס הפוליטי שלו עצמו. ככה לא בונים חומה, וגם לא אופוזיציה.
