יו"ר הרשות עבאס במהלך נאום ברמאללה, 2006 (צילום: רויטרס)

מדוע ישראל חוששת לגורל הרשות הפלסטינית?

מדוע נפתלי בנט מביע חשש מפני קריסת הרשות? הוא, הרי, לא אמור לדאוג לגורל יריבו. התשובה איננה "קשר הדם" בין השב"כ למודיעין הפלסטיני, שבעטיו הרשות הצליחה להטיל את מרותה על הפלסטינים בדיכוי וברדיפות, וגם לא הסיבה הכלכלית, שכן המצב של הרשות עודנו גרוע. אז במה העניין?

אני מאמין לנפתלי בנט כשהוא מביע חשש מפני קריסת הרשות הפלסטינית. הממשל האמריקני אומנם הקדים אותו והזהיר את ישראל מפני ההשלכות של המצב הכלכלי הגרוע של הרשות, אולם הבעת הדאגה של בנט היא החשובה משום שהיא באה מהאויב הישיר. אויב כזה אינו צפוי לדאוג לגורל יריבו. גם אם קריסת היריב אינה משמחת אותו, לא מובן מאליו שיחשוש מפניה. הדבר מתחדד אם נזכור שהרשות נשאה בעבר את השם אש"ף, גם אם יש כיום הבדל קל ביניהם. די בכך שהרשות נולדה מרחמו של הפלג הגדול (פתח) וייצגה שני שלישים מאש"ף אם לא יותר. 

מהן הסיבות לכך שישראל מודאגת לראשונה מאז הקמת הרשות הפלסטינית? אפשר לשלול מראש כל סיבה הקשורה באופן שבו הרשות מבצעת את המשימות שהוטלו עליה משום שזו טענה לא־משכנעת, במיוחד עבור העם ה"חוסה תחת כנפיה" של הרשות. כל אדם פלסטיני פשוט יכול להזים את "הוצאת הדיבה" הזו: תפקודה של הרשות מוצלח להפליא, במיוחד במה שנוגע לענייני ביטחון. ישראל מעוניינת בביטחון, והרשות שוקדת בכל מאודה על התפקיד הזה ומבצעת אותו ביעילות רבה. "קשר הדם" בין השב"כ והמודיעין הפלסטיני אמיץ מכדי שיינתק בגלל אדם שנמלט מבתי ה"משפט" הציוניים או מרשימת המבוקשים של משטרת ישראל. 

הרשות הצליחה להטיל את מרותה על הפלסטינים שבשטחה בדיכוי וברדיפות, וחסכה מישראל את העיסוק בעבודות הקשות שהיו מנת חלקה לפני ייסוד הרשות. זו בפשטות אינה הסיבה לדאגתה של ישראל. 

גם את הזווית ה"כלכלית", שהיא התירוץ לדאגה של ארצות הברית, אפשר לדחות על הסף. מבחינה כלכלית הרשות נדרשת להיות חלשה, ומלכתחילה נדרשה רשות חלשה כלפי חוץ וחזקה כלפי פנים. היא אמורה לבצע אבל לא לתכנן, ותמשיך להחזיק ברובים שירשה כשעדיין הייתה "מהפכנית". ברגע שנפנתה מהעיסוק באויב אל העם, הפכה ל"רשות". בקיצור, נדרש ממנה להמיר את המהפכה על כל בסיסיה, שוחותיה ואנשיה למעין תחנת משטרה הנהנית מיראה מזויפת המתבטאת בתואר "רשות". מפקדי המהפכה הפכו לנשיאים, שרים וגנרלים, ונדרש ממנה להיות ממשלה ללא מדינה וארץ משוללת גיאוגרפיה. לכובש הותר לחצות את גבולה כל אימת שעולה הצורך. מדוע, אם כן, הדאגה ה"כלכלית" הזאת לרשות שאין לה משאבים כלכליים מלבד תרומות וסיוע מבחוץ? 

אלוהים יודע שהתרומות והסיוע הם הבעיה משום שהם לא מגיעים ליעדם אלא לתעלות השחיתות, לקניית הנאמנות בתשלום ולנפוטיזם. אולם ככל שהדבר ברור, מנהיגי הרשות מצליחים לספק הסברים משכנעים משום שאלה הם היסודות התומכים בבסיס הרשות ומנציחים את קיומה. לא נדרש ממנה לבנות מפעלים, חוות חקלאיות ובתי ספר אלא לקיים או לייצר שכבה של מוטבים ומכובדים שיהיו קו הגנה לרשות מפני זעמו של העם. הדבר מושג על ידי קשירת גורלם בגורל הרשות עצמה. אותו כלל חל גם על הפקידים החדשים, מהפכני האתמול, המצפים למשכורותיהם החודשיות יותר משהם מייחלים לשחרור פלסטין. 

באופן כללי, בנט ומנהיגי ישראל קוצרים ברינה את הרשות שזרעו, שלא הייתה אמורה להיות יותר מחזית רעועה המאשרת את התוכניות ואת העסקאות. על הרשות הוטל גם להצדיק נורמליזציה עם ישראל עבור הערבים שמעוניינים בכך. לבנט אין זכות לדאוג לגורלה של "ילדה" שנולדה מעוותת; נגזר על הרשות הפלסטינית שתקרוס, בין אם יהיה זה בשל גורמים "כלכליים", ובין אם משום שהעם הבין היטב את המשחק, ותפס שאין דבר העומד בינו ובין פלסטין מלבד שלטון הבובות של ה"רשות" הזאת. 



באסל טלוזי הוא עיתונאי פלסטיני. המאמר פורסם באתר הביקורתי אל־ערבי אל־ג'דיד ב־21 בנובמבר 2021. 
תרגם מערבית: עמיר טאובר.

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה