אמש, בשעה שבע שעון טהראן, התאספו אזרחים איראנים מול שגרירות אפגניסטאן בעיר והדליקו נרות לזכרה של סתאיש קוריישי.
סתאיש, בת 6 במותה, בת למשפחת פליטים אפגאנים המתגוררת בוראמין שבדרום-מזרח טהראן, נחטפה, נאנסה ונרצחה באכזריות בשבוע שעבר על-ידי שכן בן 17. הרוצח ניסה להסתיר את המעשה באמצעות שפיכת חומצה על גופתה, אך משנכשל בכך ביקש להסתייע לחבר. החבר דיווח על המקרה לאביו, שהסגיר את הרוצח למשטרה. בחיפוש בדירתו נתגלו שרידי גופתה של סתאיש. הרוצח נעצר והודה בביצוע הפשע המחריד.
בימים האחרונים מסעירה הפרשה את הציבור באיראן ובאפגניסטאן. אזרחים איראנים רבים הגיעו לבית משפחתה של הילדה למסור את תנחומיהם ולהציע סיוע למשפחה. יוזמה, שהחלה להתגלגל ברשתות החברתיות האיראניות, הובילה לארגון העצרת לזכרה של סתאיש מול שגרירות אפגניסטאן.
רצח הילדה האפגאנית עורר מחדש את הדיון בעניין מצוקתם של ילדי הפליטים והעובדים הזרים האפגאנים באיראן. קרוב למיליון פליטים אפגאנים חיים באיראן ועוד כ-2-1.5 מיליון אפגאנים, שאינם רשומים כפליטים, מועסקים כעובדים זרים במדינה. שלטונות איראן אמנם מאפשרים להם גישה בסיסית למקומות עבודה (בתנאים גרועים בדרך כלל), ומקבלים את ילדיהם למערכת החינוך, אך האפגאנים וילדיהם סובלים לעתים קרובות מיחס משפיל ומאפליה.
בשנים האחרונות הורע מצבם של האפגאנים המתגוררים באיראן וגילויי האפליה נגדם החמירו, במיוחד לנוכח החרפת האבטלה במדינה. השלטונות באיראן ואזרחים מן השורה מאשימים את האפגאנים בגזל מקומות עבודה ובכך שהם מהווים נטל על תשתיות החינוך, הרווחה והבריאות. השלטונות אף החלו לאמץ מדיניות של מעצרים וגירושים.
עם זאת, איראן לא בחלה בניצול האוכלוסיה האפגאנית לצרכי המלחמה שלה. מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה גויסו חלק מהפליטים האפגאנים על-ידי השלטונות באיראן ונשלחו להילחם לצד תומכי הנשיא אסד בסוריה. חטיבת "פאטמיון" פועלת בחסות משמרות המהפכה לצד כוחות המשטר הסורי, חזבאללה ולוחמים שיעים נוספים מעיראק ומפקיסטאן. עד כה גבתה המערכה בסוריה את חייהם של כמה מאות מתנדבים אפגאנים משורות החטיבה.
בסוף 2014 הושקה ברשתות החברתיות האיראניות מערכה הסברתית תחת הכותרת: "אני מתבייש במצבם של הילדים האפגאנים באיראן". גולשים איראנים, ולצדם גולשים אפגאנים שהתגוררו בעבר באיראן, החלו להעלות לרשת פוסטים הכוללים תיאורים של גילויי אפליה וגזענות כנגד האפגאנים, ביטויי הזדהות וסולידריות עמם ותיעוד של מצוקותיהם.
