סימון אתני מקצין את המיעוט המוסלמי בסין
מחוז שינג'יאנג בסין (תמונה: Alex Hu)
Below are share buttons

סימון אתני מקצין את המיעוט המוסלמי בסין

סין פוגעת בהדרגה בחופש הדת והעיסוק של האוכלוסיה האויגורית במדינה. הרשויות מתעקשות כי האמצעים הננקטים חיוניים ללוחמה בטרור, אך התוצאה היא דחיקתה של אוכלוסיה שלמה לשוליים, סימונה כמסוכנת, זריעת פחד מפניה -- והקצנתה המתבקשת

הקונפליקט האתני של שלטונות סין עם המיעוט האויגורי בצפון-מערב המדינה ממשיך להתנהל על אש בינונית. הסכסוך הזה גבה מאות קרבנות מאז 2009, אולם השלטונות מצליחים להכילו והוא מעניין את העולם במידה מועטה ביותר. בינתיים, אמצעי השליטה על האוכלוסיה האויגורית, תרבותה, מנהגי דתה וחיי היומיום שלה הולכים ומוחמרים "מנימוקי בטחון". כך מסומנת אוכלוסיה של מליוני בני אדם, שהמשטר מתעקש על היותם אזרחים סינים שווי זכויות, ומוטלות עליה שלל מגבלות ואיסורים.

בדצמבר האחרון הועבר בסין חוק למלחמה בטרור שהוחל בקפדנות יתרה במחוז שינג'יאנג, המולדת ההיסטורית של האויגורים. לפני שבועיים העביר הפרלמנט של מחוז שינג'יאנג, המהווה חותמת גומי של מזכיר המפלגה במחוז, חוק מקומי ללוחמה בטרור, המדגיש את הצורך להילחם ב"קיצוניות דתית". הוא מאפשר, למשל, כליאה בבידוד של מנהיגי "קבוצות דתיות קיצוניות", ושריפת תעודות זהות ושטרי כסף סיניים מוגדרת בו כמעשה טרור.

רדיו אסיה החופשית, שירות אמריקאי שפועל בין השאר בשפה האויגורית, דיווח בסוף השבוע על מגמה גוברת במחוז שינג'יאנג: במתחמי מגורים אזרחיים נערכות בדיקות בטחון דקדקניות לאויגורים, בעוד סינים מקבוצת הרוב, החאן, פטורים מהן. גם אם הדבר נשמע לנו, כישראלים, מוכר או נורמלי, הוא אינו כזה, וגם בסין מדובר בהתפתחות חדשה יחסית. למעשה מדובר במגמה מתחזקת; כבר בשנה שעברה דווח כי אויגורים אינם מורשים להתאכסן במלונות ברחבי סין, וכי עובדי מדינה אויגורים לא הורשו לצום ברמדאן. בעלי מסעדות אויגורים קיבלו הוראות לפתוח את העסק במהלך הצום, ובכמה מערי המחוז דווח כי גידול זקן לגברים, חבישת כיסוי ראש לנשים וביקור של ילדים במסגדים נאסרו.  

חלק גדול מהטענות של אויגורים סובבות סביב דחיקתם לשולי הכלכלה במחוז שלהם עצמם. ההגירה של החאן לאזור הולכת ומתעצמת, הזדמנויות כלכליות נפתחות ולצדן משרות רבות, ומתחמי מגורים חדישים נבנים בכל מקום – אבל רוב ההיצע הזה אינו נגיש לאויגורים.

בביקורים בכל חלק של שינג'יאנג קשה להחמיץ את הנוכחות הצבאית והמשטרתית הכבדה בתוככי הערים והכפרים – נוכחות שנדמה שנועדה להטיל אימה יותר מכל דבר אחר. סין מתעקשת שהאמצעים הננקטים חיוניים ללוחמה בטרור, אבל התוצאה היא דחיקתה של אוכלוסיה שלמה לשוליים, סימונה כמסוכנת וזריעת פחד בציבור הכללי מפניה.

התקריות האלימות, שגלשו בשנים האחרונות אל מחוץ לגבולות מחוז שינג'יאנג, זולגות בהדרגה גם לערים מרכזיות בסין, ואויגורים מצטרפים לארגוני הג'יהאד העולמיים. בארצות הברית נותח לאחרונה מידע שנתפס מדאע"ש, שממנו עולה כי מספר האזרחים הסינים בשורות דאע"ש – כמעט כולם אויגורים – גבוה משחשבו. הארגון אף מפיק סרטונים וחומר תעמולה באויגורית ובסינית שקורא ללוחמים נוספים להצטרף לשורותיו.   

הקונפליקט האתני של שלטונות סין עם המיעוט האויגורי בצפון-מערב המדינה ממשיך להתנהל על אש בינונית. הסכסוך הזה גבה מאות קרבנות מאז 2009, אולם השלטונות מצליחים להכילו והוא מעניין את העולם במידה מועטה ביותר. בינתיים, אמצעי השליטה על האוכלוסיה האויגורית, תרבותה, מנהגי דתה וחיי היומיום שלה הולכים ומוחמרים "מנימוקי בטחון". כך מסומנת אוכלוסיה של מליוני בני אדם, שהמשטר מתעקש על היותם אזרחים סינים שווי זכויות, ומוטלות עליה שלל מגבלות ואיסורים.

בדצמבר האחרון הועבר בסין חוק למלחמה בטרור שהוחל בקפדנות יתרה במחוז שינג'יאנג, המולדת ההיסטורית של האויגורים. לפני שבועיים העביר הפרלמנט של מחוז שינג'יאנג, המהווה חותמת גומי של מזכיר המפלגה במחוז, חוק מקומי ללוחמה בטרור, המדגיש את הצורך להילחם ב"קיצוניות דתית". הוא מאפשר, למשל, כליאה בבידוד של מנהיגי "קבוצות דתיות קיצוניות", ושריפת תעודות זהות ושטרי כסף סיניים מוגדרת בו כמעשה טרור.

רדיו אסיה החופשית, שירות אמריקאי שפועל בין השאר בשפה האויגורית, דיווח בסוף השבוע על מגמה גוברת במחוז שינג'יאנג: במתחמי מגורים אזרחיים נערכות בדיקות בטחון דקדקניות לאויגורים, בעוד סינים מקבוצת הרוב, החאן, פטורים מהן. גם אם הדבר נשמע לנו, כישראלים, מוכר או נורמלי, הוא אינו כזה, וגם בסין מדובר בהתפתחות חדשה יחסית. למעשה מדובר במגמה מתחזקת; כבר בשנה שעברה דווח כי אויגורים אינם מורשים להתאכסן במלונות ברחבי סין, וכי עובדי מדינה אויגורים לא הורשו לצום ברמדאן. בעלי מסעדות אויגורים קיבלו הוראות לפתוח את העסק במהלך הצום, ובכמה מערי המחוז דווח כי גידול זקן לגברים, חבישת כיסוי ראש לנשים וביקור של ילדים במסגדים נאסרו.  

חלק גדול מהטענות של אויגורים סובבות סביב דחיקתם לשולי הכלכלה במחוז שלהם עצמם. ההגירה של החאן לאזור הולכת ומתעצמת, הזדמנויות כלכליות נפתחות ולצדן משרות רבות, ומתחמי מגורים חדישים נבנים בכל מקום – אבל רוב ההיצע הזה אינו נגיש לאויגורים.

בביקורים בכל חלק של שינג'יאנג קשה להחמיץ את הנוכחות הצבאית והמשטרתית הכבדה בתוככי הערים והכפרים – נוכחות שנדמה שנועדה להטיל אימה יותר מכל דבר אחר. סין מתעקשת שהאמצעים הננקטים חיוניים ללוחמה בטרור, אבל התוצאה היא דחיקתה של אוכלוסיה שלמה לשוליים, סימונה כמסוכנת וזריעת פחד בציבור הכללי מפניה.

התקריות האלימות, שגלשו בשנים האחרונות אל מחוץ לגבולות מחוז שינג'יאנג, זולגות בהדרגה גם לערים מרכזיות בסין, ואויגורים מצטרפים לארגוני הג'יהאד העולמיים. בארצות הברית נותח לאחרונה מידע שנתפס מדאע"ש, שממנו עולה כי מספר האזרחים הסינים בשורות דאע"ש – כמעט כולם אויגורים – גבוה משחשבו. הארגון אף מפיק סרטונים וחומר תעמולה באויגורית ובסינית שקורא ללוחמים נוספים להצטרף לשורותיו.   

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה