המבצע לשחרור מחוז סינג'אר מידי כוחות המדינה האסלאמית יצא לדרך ב-12 בנובמבר, לאחר תקופה ארוכה של הכנות, היסוסים, דחיות וחיכוכים בין הכוחות הכורדיים השונים. הוא ארך פחות מ-30 שעות, להפתעת מתכנניו, והסתיים בניצחון מהדהד של הכורדים. כ-250 גיחות הפצצה של כוחות הקואליציה סייעו לדחוק את אנשי דאע"ש לנסיגה מהירה ומלאה מכל אזורי סינג'אר, ובסיום המבצע שוחררה העיר סינג'אר והושלמה ההשתלטות על כביש מס' 47, שחיבר בין שתי בירות הח'ליפות האסלאמית בא-רקה שבסוריה ובמוסול שבעיראק.
מול כ-300 הרוגים משורות ארגון "המדינה האסלאמית" לא דווח על קורבנות בנפש בקרב הכוחות הכורדיים והיזידיים במהלך המבצע, למרות אש צלפים ועשרות ניסיונות של לוחמי "המדינה האסלאמית" לבצע פיגועי התאבדות נגד הכוחות התוקפים. העיר סינג'אר והכפרים שמדרום לרכס שוחררו כשהם חרבים לחלוטין וממולכדים, ובאזורים המשוחררים התגלו קברי אחים ובהם מאות גופות של יזידים שנהרגו בימי הפלישה של דאע"ש לאזור.
דיווח מיוחד לפורום לחשיבה אזורית של העיתונאי היזידי אחמד שינגאלי משדה הקרב בסינג'אר
(לצפיה בתרגום יש ללחוץ על ה-cc)
בנאום ניצחון מיוחד שנשא מתצפית המשקיפה על העיר המשוחררת סינג'אר הכריז נשיא כורדיסטאן העיראקית, מסעוד בארזאני, על סיומו של המבצע. בנאום היה ממד הצהרתי ומוראלי, משום שבעת שדיבר הנשיא עדיין לחמו כוחותיו בעוז לשחרור הכפרים שבדרום מחוז סינג'אר. בארזאני שיבח את ה"ניצחון כביר" שהשיגו כוחות הפשמרגה והקדישו "לכל העם הכורדי ובמיוחד ל'כורדים-היזידים', שהם מרכיב יסודי בעם הכורדי". בשחרורה של סינג'אר, אמר הנשיא, "נקמה הפשמרגה בגבורה את הפשעים שביצעו אנשי דאע"ש בכורדים-היזידים". הוא הבטיח כי יעשו כל שביכולתם כדי לשחרר את החטופות והחטופים מידי דאע"ש.
בארזאני, אשר הכריז כי לשחרורה של סינג'אר תהיה השפעה מכרעת גם על שחרורה של מוסול בהמשך, פנה לממשל המרכזי בבגדאד והבטיח לשתף פעולה עמו ב"הפיכתה של סינג'אר למחוז עיראקי נפרד". הוא קרא לכל הגורמים בעיראק ולקהילה הבין-לאומית לסייע בשיקומה של סינג'אר, אך הצהיר כי במחוז "לא יונף אף דגל זולת דגלו של החבל האוטונומי הכורדי".
נאום הנצחון של בארזאני מעל סינג'אר המשוחררת (צילום מסך)
בארזאני הפגין לוחמנות כלפי ארגון "המדינה האסלאמית" ואמפתיה ליזידים תושבי סינג'אר. אולם מס השפתיים ההכרחי כלפי היזידים והרשויות העיראקיות אינו יכול להסתיר את זרעי הפורענות שטמן שחרורה של סינג'אר מידי דאע"ש. הדבר נכון בעיקר ביחס לשיקומן של סינג'אר ושל הקהילה היזידית המפוררת, אך גם בסוגיה הסמלית של הריבונות והשליטה בשטחי צפון עיראק, סוגיה רגישה ונפיצה ממילא ביחסים שבין אירביל ובגדאד.
ברמת ההצהרה, מחויבותו של בארזאני להשבת שלומם ובטחונם של היזידים, ואף הצגתו של המבצע כנקמה כורדית בשם קורבנותיהם, אינם חדשים. אולם השימוש התכוף שהוא עושה במינוח "הכורדים-היזידים" נועד לקבוע כי הם בראש ובראשונה כורדים, ומכאן שאין להם זכות לכל תביעה להכרה בזהות נבדלת ולאוטונומיה תרבותית או פוליטית בסינג'אר. היזידים אינם בוטחים בחיבוק הדוב של בארזאני, ויש להם סיבות טובות מאוד לכך.
שני המסרים ששלח בארזאני לבגדאד בעניין תפקידם של הכורדים בהמשך הלחימה בדאע"ש ובעניין הדגל שיונף בסינג'אר הם מעניינים ובעלי פוטנציאל נפיצות גבוה. אשר לשחרור העיר מוסול, די במה שאמר כדי להעסיק את הממשל בבגדאד בשאלת כוונתם האפשרית של הכורדים לתבוע לעצמם ריבונות כלשהי במוסול, לאחר שתשוחרר, ולדחוק אף יותר את גבולות ה"מדינה הכורדית העצמאית" שבכירים כורדים תובעים את הקמתה כבר עתה. על רקע זה מובן מדוע אזכור הדגל בסינג'אר גרר תגובה מיידית מצד ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, אשר הזכיר כי סינג'אר היא שטח בריבונות ממשלת עיראק וכי צבא עיראק העניק סיוע לכוחות המשולבים במבצע, ולכן ראוי כי דגל המדינה הוא זה שיונף במקום. לא עברו יומיים והדגל העיראקי כבר הונף בעיר סינג'אר לצד הדגל הכורדי. הפגנת הכוח של בארזאני הסתיימה בהפסד טקטי ברור.
כוחות מצבא עיראק מניפים את דגל המדינה לצד הדגל הכורדי בסינג'אר, 16 בנובמבר (צילום מסך)
שחרורה המשמח של סינג'אר מידי ארגון "המדינה האסלאמית" הוא תחילתו של תהליך ארוך וקשה לשיקומו האזרחי והפוליטי של המחוז ותושביו. סוגיית מעמדם של היזידים ויכולתם לנהל בסינג'אר המשוחררת את חייהם באופן אוטונומי, לרבות החזקת כוחות ההגנה העצמאיים שלהם, מסתמנת כאבן נגף ביחסיהם עם הכורדים. לצד זאת, המתיחות שנוצרה בין בגדאד לאירביל על רקע שאלת הריבונות בסינג'אר והמשך הלחימה בדאע"ש רק תסבך את המצב. חרף ההצלחה הכורדית המרשימה בשדה הקרב, בימים אלה נזרעים בעיראק ראשיתם של תהליכים שעלולות להיות להם השלכות דרמטיות על עתידה של המדינה ועל שרטוטן המחודש של גבולותיה החיצוניים והפנימיים.