על השלט המסתורי שהוצב בכיכר רבין בתל-אביב, ופורסם לראשונה בדף הפייסבוק "ישראל אוהבת את איראן", נכתב "כאן תיפתח בקרוב שגרירות איראן בישראל".
תוך ימים ספורים דיווחו אתרי חדשות איראנים רבים על השלט ועל העניין הרב שעורר בישראל. באתר "פארסינה" המזוהה עם הימין הרדיקלי נכתב, תחת הכותרת "דגל הרפובליקה האסלאמית בתל-אביב", כי חרף התנגדותו של ראש הממשלה נתניהו הביעו מעט אזרחים ישראלים תמיכה בהסכם הגרעין, וכי השלט הוצב על-ידי "תושבי המשטר הציוני" המכנים עצמם "ידידי השלום".
הדיווחים באיראן על הצבת השלט החדש בתל-אביב עוררו תגובות מעורבות מצד גולשים באתרי החדשות. אף כי רוב הגולשים הטילו ספק רב בכינון יחסים דיפלומטיים בין איראן לישראל בקרוב, היו שטענו כי בפוליטיקה הכל אפשרי. חלק מהגולשים שיקפו את עמדתה הרשמית והמוכרת של איראן השוללת את עצם קיומה של ישראל, וטענו כי המאבק בישראל ובציונות חייב להימשך עד שחרור פלסטין. "לא נכיר בישראל עד טיפת הדם האחרונה", "דגל איראן יוצב בתל-אביב לאחר כיבושה בעזרת האל" ו"אני נשבע שאפילו אם ייכונו קשרים עם ישראל, רגלי לא תדרוך במדינה זו", היו רק חלק מהתגובות.
גולשים אחרים, לעומת זאת, הביעו עמדה שונה ביחס לקמפיין הישראלי וחלקם אף ייחלו לכינון קשרים עם ישראל. תגובות אלה בולטות בחריגותן במיוחד לנוכח העובדה שהתפרסמו באתרי חדשות המזוהים עם הימין הרדיקלי. כמה מהגולשים הביעו את הערכתם למציבי השלט, המעיד על רצונם של אזרחים ישראלים בשלום. "ברכות לאזרחים שוחרי השלום באיראן ולאזרחים שוחרי השלום בעולם כולו השונאים את המלחמה", כתב אחד הגולשים. תגובות נוספות כללו הבעת תקווה לשלום בעולם, הדגשת רצונם של אזרחי איראן בשלום והצורך לכבד את כל בני-האדם ללא קשר למוצאם. הגדיל לעשות אחד הגולשים שכתב כי ספק רב אם היה ניתן לתלות שלט דומה לזה שנתלה בתל-אביב גם באיראן.
השיח שהתפתח בעקבות הקמפיין בישראל חשף חילוקי דעות בין אזרחים איראנים בנוגע ליחס לישראל וליהודים. אחד מגולשי האתר "פארסינה" המתגורר בבריטניה הביע את דעתו כי אין כל סיבה להתעקש על המשך העוינות לישראל לנוכח המציאות המשתנה במזרח התיכון. אמירה זו עוררה ויכוח בין הגולשים. אחד המגיבים טען כי הציונים הם אויבי האל וכי בוגדנותם של היהודים מתועדת בקוראן. גולשים אחרים, לעומת זאת, טענו כי כל בני-האדם נבראו בצלם אלוהים וזכאים לחיים וליחס של כבוד. כמה גולשים העלו תהיות בנוגע להצדקה להמשך העוינות כלפי ישראל בשעה שהערבים, ואפילו תנועת חמאס, מגלים נכונות להגיע עמה להסכם. חלק מהמגיבים ביטאו עוינות חריפה כלפי הערבים, טענו שלא ניתן לסמוך עליהם והזכירו את תמיכת מדינות ערב והפלסטינים בסדאם חוסיין במלחמת איראן-עיראק. אחד הגולשים העריך כי גם אם הפלסטינים ינצחו את ישראל אין לצפות לתמיכתם באיראן, כשם שיתר "האחים הערבים" היפנו לה עורף לאחר שזכו בתמיכתה במשך שנים.
העוינות כלפי ישראל נותרה אחד המאפיינים העקביים והבלתי-מתפשרים של מדיניותה הרשמית של איראן. גם הסכם הגרעין אינו צפוי לחולל שינוי בעניין זה, ואולי אף יחייב את המשטר בטהראן להדגיש יותר את עוינותו לישראל כאחד ה"דגלים" האחרונים שעוד נותרו למהפכה. לא בכדי הכחישו בכירים איראנים בתוקף כל אפשרות לשינוי במדיניות האיראנית כלפי ישראל לאחר ששר החוץ הבריטי, פיליפ האמונד, הצהיר במהלך ביקורו ההיסטורי בטהראן בימים האחרונים כי ממשלת איראן הנוכחית פרגמטית יותר כלפי ישראל. יועצו של נשיא איראן לענייני תקשורת הזדרז להבהיר כי עמדותיה של איראן ביחס ל"משטר הציוני" נותרו כשהיו, ויועצו של יו"ר המג'לס לעניינים בין-לאומיים דיבר ברוח דומה והצהיר כי "ישראל חייבת להתחסל וזוהי סיסמתנו הסופית".
עם זאת, בשנים האחרונות ניתן להבחין בניצנים של שינוי מסוים בעמדות הפומביות מצד חלק מהציבור האיראני כלפי ישראל. שינוי זה מוגבל, בדרך כלל, לחוגים נטולי השפעה של ממש על עיצוב המדיניות, אך יש בו כדי לבטא את דעתן של קבוצות מסוימות באיראן, ובעיקר הדור הצעיר. התגובות לקמפיין שלטי החוצות בישראל משקפות את השינוי הזה: חלק מאזרחי איראן סבורים כי על שלטונות המדינה להעדיף את הטיפול במצוקות האזרח על פני המשך הסיוע לבעלות בריתה של איראן בעולם הערבי, וכי אין כל הצדקה להיות "יותר פלסטינים מהפלסטינים" ביחס לישראל. דעות אלה עשויות לזכות ל"רוח גבית" בעקבות הסכם הגרעין, שמלכתחילה התאפשר בזכות נכונותו של המשטר לסטות ממדיניותו המסורתית כלפי ארצות-הברית ולהידבר עמה, לאחר שנים שבהן נחשב גם הדיאלוג עם ה"שטן הגדול" מאמריקה לטאבו.
