Bellydance Vogue, צילום מסך מתוך יוטיוב
Bellydance Vogue, צילום מסך מתוך יוטיוב

קולנוע קווירי ערבי: לחצות את הגבולות, להתנגד לפטריארכיה

מהו קולנוע קווירי ערבי? מה מאפיין אותו? ומהם הסרטים הקוויריים-ערביים שהופקו בשנים האחרונות?

מהו קולנוע קווירי ערבי? מה מאפיין אותו? ומהם הסרטים הקוויריים-ערביים שהופקו בשנים האחרונות? בשאלות אלה דן עלאא רשידי במאמרו שפורסם באתר הפמיניסטי דרג' ביולי 2021. 

בימת הסרטים "אפלאמונא" (أفلامنا – הסרטים שלנו) ארגנה הקרנה של סרטים קוויריים שכותרתה "לאן ילך גופי אם לא יתרומם למעלה?" (أين سيذهب جسدي إن لم يرتقي للأعلى). האירוע עסק במגדר ובמיניות קווירית ובצורך למצוא במות מיוחדות המתנגדות להגמוניה הפטריארכאלית ההטרוסקסואלית הקיימת, וזאת דרך השימוש בכלים הקולנועיים והסיפוריים הקיימים עבור מי שמעוניין לספר את סיפורו האישי. קולנוע קווירי וזהות קווירית נחשבים היום למשהו שחוצה את גבולות המיניות ולחלק חשוב בהתנגדות לפטריארכיה, להטרוסקסואליות ולשיח ההגמוני שהן כופות המתבטא גם בקולוניאליזם ובגזענות. לכן, זהות קווירית נחשבת בעיני רבים כזהות המתנגדת לדיכוי נשים, לדיכוי מיעוטים מיניים, לגזענות, ללאוּמנות, לזיהום הסביבה ולקפיטליזם.  

המטרה של אירוע ההקרנה הייתה להשוות בין הסרטים הקוויריים הראשונים לסרטים העכשוויים ובעצם לשאול אם השתנה משהו בקולנוע הקווירי מאז ועד עכשיו, ואם כן, מה השתנה? האם התפתחה האומנות הקווירית? מהם הערכים והנושאים שבהם עסק הסרט הראשון לעומת הסרטים העכשוויים? האם אותם ערכים שהעסיקו את הקולנוע הקווירי אז מעסיקים אותו גם כיום? האם התרחבו הנושאים של הקולנוע הקווירי, ואם כן, לאילו תחומים? הסרט "סינמה אל-פואד (ערבית עם תרגום לצרפתית)" (سينما الفؤاد) בבימויו של מוחמד סוויד משנת 1993, נחשב לסרט הלבנוני הקווירי הראשון. הסרט מביא את סיפורה של דמות קווירית סורית מחלב שנולדה בגוף 

של זכר אך אינה רואה עצמה כזכר אלא כאישה, אם כי לא באופן מלא. לדמות קוראים "אוסקר חלבי" והיא מספרת את הביוגרפיה שלה במהלך הסרט ועל איך שהחליטה להיות עצמאית – לעזוב את בית המשפחה ולהגיש מועמדות לתחרות ריקודי בטן. משפחתה של אוסקר לא עודדה את הכישרון שלה לריקוד מכיוון שהוא נחשב לנשי מדי, ולכן החליטה אוסקר לעזוב את בית הוריה ולעבור מחלב. בסרט הדוקומנטרי רואים את אוסקר מתאפרת ומדברת אל המצלמה בלשון נקבה. היא מספרת שהיא משלימה את הנשיות שלה דרך האיפור, ומדברת על האהבה שלה לגופה כי דרכו היא מבטאת את עצמה בריקוד.  

ואכן, התמה של הריקוד ושל הביטוי העצמי דרך ריקוד ותנועה חוזרת על עצמה בסרטים קוויריים רבים. סרט נוסף שהוקרן באירוע ועוסק בזהות קווירית הוא הסרט Bellydance Vogue בבימויו של האדי מוסללי. הסרט משנת 2020 מספר על אדם שהחליט לחגוג לבדו את יום הולדתו, בזמן שהעולם נתון בבידוד בשל מגפת הקוביד, והוא מקבל החלטה מודעת שלא לפחד מהבדידות. הסרט הוא וידאו ארט שמשלב קטעי וידאו ממסיבות ימי הולדת שנחגגו לדמות המרכזית בגן הילדים, והוא ערוך בצורה קצבית תוך מעבר בין קטעים מהעבר לקטעים מההווה שבהם רואים את הדמות הגברית לבושה בשמלת כלה לבנה בסצנות מסוימות ובבגדים נשיים חושפניים בסצנות אחרות. כך משחק הבמאי עם הרעיון של קדושה (בגדים לבנים, כלה) ושל טומאה (בגדים שחורים ואדומים). 

מובן גם שהסרטים עוסקים בהתנגשות עם החברה ובחוסר הסובלנות של החברה הכללית כלפי אנשים קווירים. עוד סרט שמדבר על הקושי של קווירים ועל אי־קבלתם בחברה ההטרונורמטיבית הוא "פרויקט אדם ובסמה" (2020) (مشروع آدم وبسمة) בבימויה של לילה בסמה. הסרט הוא הפקה לבנונית צ'כית שעוסק בעמדתה של החברה כלפי גברים שהם רקדני בטן. הבמאית מביאה בסרט את סיפורו של דוה שנאלץ להגר לארצות הברית כדי שיוכל לעסוק במושא תשוקתו – ריקוד. הסרט עוסק בתהליך שעברה המשפחה כדי לקבל (או לא לקבל) את דוה, שגרף פרסים רבים על הישגיו במחול. עם זאת, רבים מקרובי המשפחה אינם מקבלים את היותו הומוסקסואל, והוא מנושל מהירושה המשפחתית ונלקחת ממנו חלקת האדמה שבבעלותו. 

מה שחשוב בסרטים אלה ובאחרים הוא עיסוקם של אנשים קווירים ערבים בזהותם הקווירית ערבית, וכך נעלמת נקודת המבט המערבית האוריינטליסטית הפטישיסטית כלפי הגוף הערבי. באירוע גם הוקרן הסרט "גן העדן האחרון" (آخر جنات، 2019) בבימויו של סידו לנסארי, הפקה מרוקאית צרפתית. הסרט עוסק ביחסים הומוסקסואליים בין גבר צרפתי לבן למהגר מרוקאי שהוא גם רקדן בטן שאינו מעוניין בהגדרה של המגדר שלו. הסרט מביא את סיפור האהבה של השניים ואת כישלונו בעקבות פערים תרבותיים ופוליטיים רבים מדי. 

החשיבות של הקרנה מסוג זה היא ביצירת שיח קווירי ערבי עצמאי שאינו ריאקציוני למערב (קוויריות היא לא המצאה מערבית, כמו שרבים במערב רוצים שנחשוב). זהות קווירית ערבית היא זהות נזילה ורדיקלית מבחינה פוליטית, והיא מנסה לסלול את דרכה בעולם ללא הצורך להתקבל על ידי הממסד ההטרונורמטיבי, שנראה בעיני רבים מקור לעוולות רבות בעולמנו. יותר ויותר קולות נשמעים נגד הניכוס המערבי של רבים מהקווירים בדרום הגלובלי, ומצביעים על הקשר בין ההומופוביה בחברות של הדרום הגלובלי לקולוניאליזם האירופאי שנכפה עליהן במאות הקודמות (הומוסקסואליות לא הייתה מנוגדת לחוק במדינות רבות עד שהגיע הכיבוש הבריטי אליהן). יצירה, אומנות, קולנוע וספרות קוויריים הם חלק בלתי־נפרד מהמאבק הקווירי העולמי, ומשמח לראות שהם הולכים ותופסים חלק גדול יותר בתודעה.

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה