הסיבוכים בבניה קיימים מתקופת תהליך אוסלו: מאז אמצע שנות התשעים ישראל לא הקימה ישובים חוקיים בגדה. השאיפה של המתנחלים להקים יישובים חדשים הובילה אותם להמציא יצור חדש המכונה "מאחזים", אולם תהליכי הקמתם מאד בעייתיים, וממילא, היקף הבניה בהם קטן בהרבה מהשאיפות של המתנחלים. מצד שני, ישראל מבצעת צעדים שונים המיועדים לפגוע באחיזתם של הפלסטינים בשטח כגון חומת ההפרדה, העוברת בתוך שטחי הגדה ולא על הקו הירוק ופינוי חלקים מחברון. מילים אחרות, כולם יוצאים נפסדים מהמצב הנוכחי, כאשר ממשלת ישראל בולמת את הבניה של שתי הקהילות, פלסטינים ומתנחלים, וכך שופכת שמן על המדורות של המתנחלים ושל הפלסטינים גם יחד.
אולם בעוד הבניה בשטח תקועה ומתסכלת את שני הצדדים, במישור הפוליטי הפלסטינים מתקדמים. הקמת כוח דייטון הובילה לצמצום הפשיעה ולייצוב החברה הפלסטינית, והשבת שלטון החוק מסייעת לביסוס הכלכלה. אפילו במישור המפלגתי, נדמה כי הפלסטינים מצויים בתהליך הפנמה של ה"אביב הערבי" ועושים מאמצים להתחשב ברצונם של מרבית הפלסטינים הרוצים לראות את חמאס ופתח משתפים פעולה.
המצב בגדה זוחל לו לאיטו אל עבר הקמת מדינה פלסטינית וגם מנהיגי הימין הפרגמטי בישראל מבינים זאת. בין אם בגלל התסבוכת הדמוגרפית ובין אם בגלל תסבוכות דיפלומטיות, חלק ניכר מהימין מבין שחייבים להתקדם להסדר. בשל הבנה זו נתניהו כבר אמר שבסופו של דבר תוקמנה שתי מדינות לשני עמים. מילים אחרות, הוא דיבר על הקמת מדינה פלסטינית. כאשר נעבור את הקיץ, על כל השריפות הפוליטיות הצפויות בו, יאלצו קברניטי הקואליציה להחליט אם הם שואפים לכוון את ישראל אל פתרון באמצעות תהליך מדיני או שמא הם רוצים ללכת בדרך הלהטוטים המשפטיים אשר יציבו את ישראל כפסע מסיפוח השטחים – על כל התסבוכות הדיפלומטיות והדמוגרפיות שלהטוטנות שכזו טומנת בחובה.
מטרת החקיקה שמציע הימין הקיצוני היא ליצור מצב שבו ניתן יהיה להקים עוד ועוד בתים ויישובים, וכך לכרסם בשטחי המדינה הפלסטינית. אולם סביר להניח שחקיקה שכזו תיתקל בכמה וכמה מוקשים שיקשו אליה. חלקם מבית (מערכת המשפט), וחלקם בשכונה הקרובה, שכן הפלסטינים שכיום משתפים פעולה עם כוחות הביטחון הישראלים יכולים לשנות את התנהלותם, ומדינות כגון מצרים יכולות להגדיר מחדש את הסכמי השלום שלהם עם ישראל באופן שיכאיב לישראל. דרדור היחסים בין ישראל ובין הפלסטינים ומדינות האזור יכול לגרום נזק עצום – בטחוני וכלכלי – לישראל. הדרדור הזה יהיה תוצאה ישירה של התיאבון הבלתי נדלה של הימין לאדמות. וכמובן שבעולם כולו, שכבר עשרות שנים חוזר ואומר (כולל נשיאים רפובליקנים בארה"ב) שהוא אינו מכיר בלגיטימיות של הבניה הישראלית בשטחים, תתעורר תרעומת אשר עלולה לפגוע במעמדה הכלכלי של ישראל. התחיקה שמציע הימין תכניס את ישראל למערבולת קשה, וכלל לא ברור אם במצב הזה ניתן יהיה להקים התנחלויות חדשות.
אם אנו מעוניינים ללמוד משהו מפרשת גבעת האולפנה, כדאי שנלמד שכדי להגיע ליציבות וכדי לפתור לכל הצדדים את בעיות הבניה שלהם עלינו להגיע להסדר מדיני המספק את שני הצדדים. תחיקה שתאפשר להרחיב את הבניה בגדה באופן חד צדדי תחמיר את המצב הפוליטי אך כלל לא בטוח שאכן תאפשר בניה נרחבת, בשל הלחץ המדיני שיופעל על ישראל. סביר יותר שנאבד מהלגיטימיות שלנו, ששכנותינו ישנו את הסכמי השלום, והפלסטינים ירתחו. ללא הסדר מדיני ישראל תתקשה מאד לבנות אפילו בתוך היישובים הקיימים בגדה.
