שעות ספורות אחרי שחוקרי הפיגוע במרתון של בוסטון קישרו בין הסירים שהתפוצצו לבין האחים צ'רנייב ומוצאם הצ'צ'ני החלה מלחמת האשמות. בסנאט האמריקאי דרש צ'רלס גרסלי הרפובליקאי להאט את הדיון על חוקי ההגירה ולהקדיש להם מחשבה נוספת. לטענתו, המחוקקים צריכים לחכות וללמוד יותר על האחים צ'רנייב לפני שהם קובעים את חוקי ההגירה. במילים אחרות, הוא רמז על כך שמוסלמים חודרים לאמריקה ומחוללים בה פיגועים וטען שמדיניות ההגירה צריכה להתמודד עם תופעות שכאלה.
גם לצ'צ'נים היה מה לומר וגם הם ידעו להצביע על אשמים, אלא שהם האשימו דווקא את האמריקאים עצמם. כל ניסיון לקשור בין האחים צ'רנייב לבין צ'צ'ניה הוא מופרך, קבע המנהיג הצ'צ'ני רמזן קדירוב ואף המשיך וציין שהאחים גדלו בארצות הברית ושם צריך לחפש את שורשי הרוע. קדירוב כבר צוטט באמצעי תקשורת רבים, כולל אלה הפלסטיניים ("אל-קדס"), החוששים מתופעות הלוואי האפשריות של הפיגוע.
מלחמת ההאשמות ברורה למדי: האמריקאים מאשימים את המוסלמים על שהמיטו עליהם את אירועי 9/11 וכעת הם ממשיכים לנסות להרוס את "דרך החיים האמריקאית"; המוסלמים מאשימים את "דרך החיים האמריקאית" שמצמיחה מטורפים שמרססים בתי ספר ברובים ובתתי-מקלעים. ואכן, מקרי רצח המוניים ואקראיים מתרחשים בארצות הברית בשכיחות גבוהה; הידוע בהם מן העת האחרונה הוא רצח עשרים הילדים וחמשת המבוגרים בבית הספר "סנדי הוק" בקונטיקט. קשה להעריך עד כמה וכיצד השפיע אירוע כזה על צעירים אחרים ואולי גם על האחים צ'רנייב. עם זאת, אין להתעלם מן האפשרות שילדותם בדגסטן, אזור מוכה אלימות והרס, השפיעה עליהם אף היא. יתר על כן, עדיין לא ידוע אם היו קשרים בין האחים ובין המחתרת הצ'צ'נית האסלאמית, ואם אכן היו קשרים כאלה, כיצד הם השפיעו על האחים.
מה הניע אפוא את שני האחים לבצע פעולת טרור שתסכן את חייהם?
ההסברים המקומיים והמגמתיים – ניסיונות של אמריקאים להאשים את המוסלמים ושל המוסלמים להאשים את האמריקאים – תורמים להבנת האירוע, אך הם מעורפלים ומוגבלים. לפי הנתונים שנחשפו עד כה, הרקע הצ'צ'ני מבהיר מעט מאד, שכן האחים צ'רנייב לא היו חברים במחתרת צ'צ'נית ששלחה אותם לארצות הברית כדי לבצע פיגוע. הם הגיעו לאמריקה עם הוריהם בגיל צעיר מכדי להיות קשורים בתנועת טרור כזו או אחרת במולדתם. במקביל, קשה לקשור באופן הדוק בין האלימות האקראית בארצות הברית ובין הפיגוע.
דומה שהחוליה החסרה בהסבר הוא האינטרנט. המידע שנחשף עד כה מצביע על כך שהמפגעים הם מסוג "הזאב הבודד" – כלומר שהם אינם קשורים לקבוצה או תנועה ששטפה את מוחם, תכננה את הפיגוע וסייע להם מבחינה לוגיסטית, אלא שהם התארגנות מקומית ומצומצמת. בינתיים נראה שעיקר הקשר שלהם לטרור ולחשיבה אסלאמיסטית קיצונית ניזון מהאינטרנט. ידוע כבר עכשיו שהם התחברו דרך רשתות חברתיות לקבוצות תמיכה צ'צ'ניות, הצהירו על עצמם כמוסלמים וציטטו את הקראן. נתונים אלה, כשלעצמם, אינם מרשיעים, וראוי לחכות ולמצוא קשרים והתכתבויות נוספות, אך כרגע נדמה שהאחים צ'רנייב שייכים לתופעה מוכרת של צעירים מוסלמים החיים במערב, סובלים מרמה כזו או אחרת של ניכור ונתונים לשטיפות מוח של זרמים אידיאולוגיים דרך האינטרנט.
האינטרנט, המחבר בין מיליארדי אנשים ומאפשר להם לשתף פעולה למען כל מטרה העולה על דעתם, נעשה לכלי חשוב גם בידי מְפגעים. כבר אין צורך במפגשים חשאיים המקבצים יחד קבוצות של נערים ומנהיגים כריזמטיים, אין צורך בקשרים אישיים ישירים בין שותפי סוד, אין צורך במחנות אימונים ובשטיפת מוח. אפשר לצ'טט באינטרנט, להתייעץ עם "מומחים" ללא מגע אנושי, ללמוד כיצד מרכיבים פצצות מדפי הסבר המופצים ברשת ולאלתר פצצות בתוך סירי בישול. האינטרנט מספק מידע על המתרחש בצ'צ'ניה, בסין או באפריקה, מעורר זעם כאשר הוא חושף תמונות זוועה של משפחות פקיסטניות שנמחקו בהתקפות של מטוסים ללא טייס המופעלים על ידי הסי.אי.אי, מציג פרשנויות של מטיפים פנאטיים ומספק לכל נפש תועה סיסמאות פשטניות ונוסחאות כיצד למגר את הרוע והרעל שהמערב מפיץ. סביר להניח ששם קיבלו האחים צ'רנייב את ההשראה למעשיהם, ואולי גם את ההוראות לבניית פצצות.
