מזה כשבועיים אנחנו עדים לתגובות מהירות, נחרצות ואלימות מצד ממשלות צרפת ואלג'יריה כנגד הכוחות השייכים לאל-קאעדה ודומיה בצפון אפריקה. בראשית ינואר שלחה ממשלת צרפת למעלה מ-1,000 חיילים למאלי, מבלי להיוועץ עם בני בריתה במערב; בהמשך, כוח זה אמור לגדול ל-2,500 חיילים. בימים האחרונים הסתערו כוחות אלג'יריה על החוטפים שהתבצרו בשדה הגז הנמצא בעין אמנאס, עמוק בתוך מדבר סהרה. הצעדים הללו הביכו מעט את בעלות הברית של צרפת ואלג'יריה, וכעת עליהן להחליט אם הן מושיטות לצרפת ואלג'יריה עזרה, ואם כן, מה תהיה עזרה זו.
המרחב שבו מתנהלים המאבקים נגד אל-קאעדה במגרב מזכיר במידת-מה את המרחב שבו מתנהלים המאבקים של נאט"ו באפגניסטן. כמו באפגניסטן, שבה רכסי ההרים מונעים מן השלטונות להגיע לאזורים רבים במדינה, כך גם במאלי, שצפונה הוא חלק ממדבר סהרה, נתקלים השלטונות בקושי להשתלט על המרחבים העצומים. למעשה, בחלקים רבים של הסהרה, שהטמפרטורה מגיעה בהם עד 50 מעלות במשך שמונה חודשים בשנה, אין נוכחות ניכרת של מוסדות המדינה והשלטון הוא נומינאלי בלבד. גם באפגניסטן וגם במאלי, בשל התנאים הטופוגראפיים והחולשה המסורתית של המדינה, אזורים רבים אינם נמצאים תחת פיקוחו של השלטון המרכזי והם מנוהלים על ידי כוחות מקומיים.
בצפון מאלי, בשל ואקום הכוח, התמקמו בראשית המאה ה-21 כוחות של אל-קאעדה וארגונים נוספים. עיקר פרנסתם הייתה על פעילות פלילית כגון חטיפות והברחת סמים, סיגריות ונשק. מי שתכנן את חטיפת הענק בשדה הגז בעין אמנאס, מח'תאר בלמח'תאר, לחם עם אל-קאעדה באפגניסטן, חזר לצפון אפריקה, ובשנים האחרונות הוא מממן את ארגונו באמצעות הברחות סיגריות ובשל כך הוא אף זכה לכינוי "מר מרלבורו". ההכנסות מפעילויות פליליות אלה מאפשרות לאל-קאעדה וארגונים נוספים למשוך אליהם לוחמים ואף לחמש אותם היטב. באומדן זהיר, בשנים האחרונות הארגונים הללו קיבלו כ-100 מיליון דולר רק מהכופר שסחטו בתמורה לשחרור חטופים מערביים. בראיון עם אחד ממנהיגי הארגונים הללו העיר הלה בלגלוג כי "המשאב הכלכלי שלנו הן מדינות המערב. הן משלמות עבור הג'האד".
עד השבועות האחרונים נשמר הסטטוס קוו בין אל-קאעדה ויתר ארגוני הטרור שהתבססו ופעלו במרחבי הסהרה לבין ממשלות האזור והמערב. למרות שהפשיעה והחטיפות הציקו לתושבי האזור ולממשלותיהם, למרות שידוע שארגונים אלה מסייעים לתנועות אלימות כגון הבוקו חראם בניגריה, ולמרות החשד שהיה להם יד ברצח השגריר האמריקאי בבנגאזי, נמנעו ממשלות האזור וכוחות מערביים עד כה מעימות חזיתי עם ארגוני הטרור בסהרה.
המפנה חל לפני כשבועיים כאשר טור המונה כתשע מאות לוחמים וכמאה כלי רכב יצא מטימבוקטו, הנמצאת בשליטת אל-קאעדה במגרב, התקדם דרומה והחל להשתלט על יישובים נוספים. יציאת הכוחות הללו מהמדבר, או מערים המצויות על גבול המדבר, וחדירתם אל תוך האזורים הנושבים של מאלי, מלמדת על התחזקותם. מסתבר שבשנים שהם שהו בסהרה ובנו את כוחם ואת הונם התעצם גם ביטחונם העצמי. וכך, בעקבות גילויי התעוזה מצד הארגונים וחשיפת חולשתם של השלטונות במאלי החליטה צרפת לנקוט צעדים דרסטיים מבלי לחכות לסיוען של מדינות אחרות במערב.
תגובתו של אחד הארגונים הפועלים בסהרה, המכונה "המצועפים", על מעורבותה של צרפת במאלי הייתה מעשה החטיפה בשדה הגז, המצויה כעת בכותרות. אולם הפעם הם לא פגעו בדיפלומטים או בעובדים בארגון הומניטארי, כפי שנהגו בעבר, אלא בעצב הרגיש של המערב – מקורות האנרגיה. הפעולה אף איימה ישירות על ריבונותה של אלג'יריה ועל תשתיותיה הכלכליות. ממשלת אלג'יריה לא התמהמהה זמן רב ובתוך כמה ימים כיתרו כוחותיה את המתקן ותקפו אותו באמצעות הפצצות מהאוויר והסתערות יבשתית, אף על פי שהיה ברור שהיה סיכוי גבוה שגם החטופים ייפגעו במהלך הפעולה. היו מנהיגים במערב שהביעו מורת רוח על כך שלא התייעצו עמם לפני היציאה לפעולה צבאית המסכנת את אזרחיהם. אולם בפועל, דווקא המהירות, האכזריות והנכונות לשלם בחיי אדם העבירה לארגוני הטרור הפועלים במגרב את המסר הנדרש: אלג'יריה איננה מדינה כושלת, וכאשר קווים אדומים נחצים, ביכולתה לפגוע באויביה בעוצמה רבה, גם אם המחיר בחיי אדם יהיה כבד.
אל-קאעדה ושלוחותיו משגשגים באזורים המתאפיינים בטופוגרפיה קשה ותחת שלטון של "מדינה כושלת". זה המצב כיום במאלי. תגובתה הנחרצת של אלג'יריה נועדה להבהיר לאותם ארגונים לחשוב פעמיים לפני שהם פוגעים באינטרסים שלה.
