שנת 2000 בישרה מפנה בייצוג דמויות היהודים והפלסטינים בספרות הערבית: אם לפניה יחס חיובי ליהודים היה עניין נדיר, בעוד הפלסטינים תוארו תמיד כקורבנות, הרי שאחריה, עיצוב הדמויות היהודיות התאפיין ברוח של פיוס, ואילו הפלסטינים החלו להיות מוצגים באופן ניטרלי ומציאותי יותר