את לא נולדת אישה: מאלכ אל־כאשף, הטרנסית המצרית שנרדפה
גרפיטי בברלין הקורא לשחרר את מלאכ (מתוך פייסבוק)
Below are share buttons

את לא נולדת אישה: מאלכ אל־כאשף, הטרנסית המצרית שנרדפה

זה הסיפור על הטרנס־ג'נדרית המצריה מאלכ אל־כאשף שנעצרה והואשמה בסיוע לארגון טרור, הוחזקה במעצר פוליטי בכלא לגברים, ניסתה לשים קץ לחייה, אבל המשיכה – וממשיכה – לנהל מאבק ציבורי כדי שלבאים אחריה יהיה קל יותר

הטרנס־ג'נדרית המצריה מאלכ אל־כאשף, עוררה סערה גדולה במצרים לאחר שנעצרה והוחזקה בכלא לגברים. במאמרים שהתפרסמו במרץ ובנובמבר 2019 במגזין העצמאי דרג', מגוללים העיתונאים המצרים אחמד חסן ואימאן עאדל את סיפורה של הצעירה הנאבקת למען הכרה בזכויות הקהילה הטרנסית.
 
כבר בילדותה, סבלה אל־כאשף (19) מדחייה מצד משפחתה ומסביבתה הקרובה בשל זהותה המינית. בריאיון למגזין, היא מספרת על המכות שספגה מתלמידי כיתתה לאחר שיום אחד החליטה להגיע מאופרת לבית הספר. שנה לאחר מכן, החליטה משפחתה לאשפז אותה בבית חולים לנפגעי נפש, שם שהתה 20 יום. כאשר השתחררה, החליטה לעזוב את בית הוריה ולרכוש עצמאות כלכלית. היא החלה לחסוך כסף כדי לממן את הניתוח לשינוי מין שסוף סוף יפטור אותה משנים של סבל בגוף של גבר.
 
ניתוח לשינוי מין כרוך בקשיים חברתיים וביורוקרטיים רבים. לפי חוק שנחקק ב־2013, אזרח מצרי יכול לעבור ניתוח לשינוי מין, בתנאי שהשיג אישור לכך שהוא סובל מהפרעת זהות מגדרית. על המבקשים לפנות תחילה לאבחון פסיכולוגי ארוך, שייקבע בו אם ההחלטה נשענת על יסודות נפשיים איתנים. לאחר מכן, מתחיל הקושי במציאת פסיכיאטר שיסכים לאבחן את הפונים.
 
לאחר שסיימה לאחרונה את סדרת הניתוחים, אל־כאשף עדיין מחכה לשינוי סעיף המין בתעודת הזהות. תהליך זה מצריך אישור מאגודת הרופאים המצרית ומהמוסד הדתי העליון – אל־אזהר, ויכול לארוך זמן רב. בינתיים, הקשיים שנערמו לפתחה הביאו להידרדרות במצבה הנפשי והיא ניסתה ללא הצלחה ליטול את חיה.  
 
בחודש מרץ 2019 נעצרה אל־כאשף לאחר שקראה דרך פרופיל הפייסבוק שלה להפגין בתגובה לאסון הרכבת בקהיר, שבו נהרגו עשרות בני אדם. היא הואשמה בסיוע לארגון טרור, בפרסום מידע כוזב ובהסתה נגד השלטונות במצרים. בימי מעצרה הראשונים נמנעו השלטונות מלמסור את מקום מעצרה להוריה ולעורך דינה, ועלה החשש כי היא הועלמה או נשלחה לבית סוהר של גברים. עורך דינה עמרו מוחמד, שהתראיין לכתבה, אמר כי אף שהרקע למעצר הוא פוליטי, ישנו סיכוי שתופעל כלפי מרשתו אלימות מילולית ופיזית, כפי שאירע במקרי מעצר קודמים של טרנסג'נדרים.
 
אל־כאשף נשלחה למאסר למשך ארבעה חודשים בבית הכלא טורה לאסירים פוליטיים בקהיר. לדבריה, הוצבה בכלא הגברים בתא נפרד וללא כל אפשרות יציאה. מבקריה זכו לראותה למשך 20-10 דקות בלבד. למרות הרגעים הקשים שחוותה בכלא, אל־כאשף מאמינה כי היא סוללת את הדרך לבאים אחריה בהיותה האישה הראשונה שנכנסת לכלא טורה והטרנסג'נדרית הראשונה שמעורבת בפרשייה פוליטית בכל ההיסטוריה של מצרים.
 
אימאן עאדל סבורה כי אל־כאשף מבינה שאינה יכולה להסתפק בכתיבה ובהעלאת מודעות גרידא כדי ליצור שינוי ביחסה של החברה לקהילה הטרנסית. ההשתתפות במחאות פוליטיות כנגד עוולות נוספות היא בבחינת מאבק על זכותה של הקהילה הטרנסית הערבית לנהל מאבק פוליטי.
 
אל־כאשף מתגלה כאישה נחושה ואמיצה שמצהירה כי היא מוכנה להקריב את חייה כדי שקולה יישמע. היא אינה מוכנה לעזוב את מצרים כל עוד המדינה לא תכיר בכל פגיעה בקהילה הטרנסית כעבירה על סעיף 53 בחוקה, ותחייב בעונש. סעיף זה עוסק בשוויון בפני החוק ללא הבדל דת, גזע, מין, עמדה פוליטית ועוד.
 
אל־כאשף עובדת לפרנסתה כבלוגרית ועוסקת באקטיביזם להעלאת המודעות לסוגיות של מין ומגדר בחברה המצרית. את השינוי היא שואפת לחולל, בין היתר, באמצעות פנייה לתקשורת האובייקטיבית והעצמאית; לטענתה, באמצעי התקשורת השונים עולה לעיתים שיח של שנאה ושל חוסר סובלנות בנושאים אלו.
 
בטקס ההשקה של אתר ג'ים שהוקם על ידי המכון הגרמני גתה ושעוסק בנושאים של מין ומגדר, עמדה אל־כאשף על הצורך לסקר את סבלן של הקהילות הלהט"בית והטרנסית. היא הדגישה כי קהילות אלו מודרות במצרים מבחינה חברתית, באמצעי התקשורת ובכל הנוגע לזכויותיהן.
 
המקרה של אל־כאשף אינו מקרה בודד, וטרנסג'נדרים נוספים במצרים סובלים מהתנכלויות מצד המשפחה ומצד הסביבה. אל־כאשף מייחסת את הדחיקה לשוליים של קהילת הלהט"בים והטרנסים לאמונות ולתפיסות עתיקות יומין שהאזרחים מחזיקים בהן בקנאות. לדבריה, בניגוד למדינות אחרות, כמו לבנון ותוניסיה, במצרים אין ארגונים שמגינים על זכויות הקהילה, ואין שום פתח לדיון בנושא.
 
אחרים מייחסים את דיכויה של הקהילה לעובדה שבמצרים אין חוקים ברורים בנושא. ישנם חוקים "נגד הוללות" ולמען "שמירה על הסדר ועל המוסר הציבורי", אך הם מנוסחים בצורה מעורפלת, ולא ברור נגד מי הם מכוונים. במשך שני העשורים האחרונים הם שימשו עילה למעצרם של רבים — הומואים, טרנסג'נדרים ואפילו רקדניות בטן.

סיפורה של אל־כאשף מעורר עניין הן בקרב הציבור והן בקרב עיתונאים. עאדל שעוקבת אחרי דף הפייסבוק של אל־כאשף מזה כשנתיים התרשמה מאומץ ליבה ומסגנון הדיבור הבהיר והבלתי מתלהם שלה. כמוה גם העיתונאית הלובית עשתאר מוחמד, שאמרה בריאיון לדרג' כי נוצרה אצלה מודעות שלא הייתה קיימת קודם לכן לבעיותיהם של הטרנסג'נדרים בעולם הערבי.

הטרנס־ג'נדרית המצריה מאלכ אל־כאשף, עוררה סערה גדולה במצרים לאחר שנעצרה והוחזקה בכלא לגברים. במאמרים שהתפרסמו במרץ ובנובמבר 2019 במגזין העצמאי דרג', מגוללים העיתונאים המצרים אחמד חסן ואימאן עאדל את סיפורה של הצעירה הנאבקת למען הכרה בזכויות הקהילה הטרנסית.
 
כבר בילדותה, סבלה אל־כאשף (19) מדחייה מצד משפחתה ומסביבתה הקרובה בשל זהותה המינית. בריאיון למגזין, היא מספרת על המכות שספגה מתלמידי כיתתה לאחר שיום אחד החליטה להגיע מאופרת לבית הספר. שנה לאחר מכן, החליטה משפחתה לאשפז אותה בבית חולים לנפגעי נפש, שם שהתה 20 יום. כאשר השתחררה, החליטה לעזוב את בית הוריה ולרכוש עצמאות כלכלית. היא החלה לחסוך כסף כדי לממן את הניתוח לשינוי מין שסוף סוף יפטור אותה משנים של סבל בגוף של גבר.
 
ניתוח לשינוי מין כרוך בקשיים חברתיים וביורוקרטיים רבים. לפי חוק שנחקק ב־2013, אזרח מצרי יכול לעבור ניתוח לשינוי מין, בתנאי שהשיג אישור לכך שהוא סובל מהפרעת זהות מגדרית. על המבקשים לפנות תחילה לאבחון פסיכולוגי ארוך, שייקבע בו אם ההחלטה נשענת על יסודות נפשיים איתנים. לאחר מכן, מתחיל הקושי במציאת פסיכיאטר שיסכים לאבחן את הפונים.
 
לאחר שסיימה לאחרונה את סדרת הניתוחים, אל־כאשף עדיין מחכה לשינוי סעיף המין בתעודת הזהות. תהליך זה מצריך אישור מאגודת הרופאים המצרית ומהמוסד הדתי העליון – אל־אזהר, ויכול לארוך זמן רב. בינתיים, הקשיים שנערמו לפתחה הביאו להידרדרות במצבה הנפשי והיא ניסתה ללא הצלחה ליטול את חיה.  
 
בחודש מרץ 2019 נעצרה אל־כאשף לאחר שקראה דרך פרופיל הפייסבוק שלה להפגין בתגובה לאסון הרכבת בקהיר, שבו נהרגו עשרות בני אדם. היא הואשמה בסיוע לארגון טרור, בפרסום מידע כוזב ובהסתה נגד השלטונות במצרים. בימי מעצרה הראשונים נמנעו השלטונות מלמסור את מקום מעצרה להוריה ולעורך דינה, ועלה החשש כי היא הועלמה או נשלחה לבית סוהר של גברים. עורך דינה עמרו מוחמד, שהתראיין לכתבה, אמר כי אף שהרקע למעצר הוא פוליטי, ישנו סיכוי שתופעל כלפי מרשתו אלימות מילולית ופיזית, כפי שאירע במקרי מעצר קודמים של טרנסג'נדרים.
 
אל־כאשף נשלחה למאסר למשך ארבעה חודשים בבית הכלא טורה לאסירים פוליטיים בקהיר. לדבריה, הוצבה בכלא הגברים בתא נפרד וללא כל אפשרות יציאה. מבקריה זכו לראותה למשך 20-10 דקות בלבד. למרות הרגעים הקשים שחוותה בכלא, אל־כאשף מאמינה כי היא סוללת את הדרך לבאים אחריה בהיותה האישה הראשונה שנכנסת לכלא טורה והטרנסג'נדרית הראשונה שמעורבת בפרשייה פוליטית בכל ההיסטוריה של מצרים.
 
אימאן עאדל סבורה כי אל־כאשף מבינה שאינה יכולה להסתפק בכתיבה ובהעלאת מודעות גרידא כדי ליצור שינוי ביחסה של החברה לקהילה הטרנסית. ההשתתפות במחאות פוליטיות כנגד עוולות נוספות היא בבחינת מאבק על זכותה של הקהילה הטרנסית הערבית לנהל מאבק פוליטי.
 
אל־כאשף מתגלה כאישה נחושה ואמיצה שמצהירה כי היא מוכנה להקריב את חייה כדי שקולה יישמע. היא אינה מוכנה לעזוב את מצרים כל עוד המדינה לא תכיר בכל פגיעה בקהילה הטרנסית כעבירה על סעיף 53 בחוקה, ותחייב בעונש. סעיף זה עוסק בשוויון בפני החוק ללא הבדל דת, גזע, מין, עמדה פוליטית ועוד.
 
אל־כאשף עובדת לפרנסתה כבלוגרית ועוסקת באקטיביזם להעלאת המודעות לסוגיות של מין ומגדר בחברה המצרית. את השינוי היא שואפת לחולל, בין היתר, באמצעות פנייה לתקשורת האובייקטיבית והעצמאית; לטענתה, באמצעי התקשורת השונים עולה לעיתים שיח של שנאה ושל חוסר סובלנות בנושאים אלו.
 
בטקס ההשקה של אתר ג'ים שהוקם על ידי המכון הגרמני גתה ושעוסק בנושאים של מין ומגדר, עמדה אל־כאשף על הצורך לסקר את סבלן של הקהילות הלהט"בית והטרנסית. היא הדגישה כי קהילות אלו מודרות במצרים מבחינה חברתית, באמצעי התקשורת ובכל הנוגע לזכויותיהן.
 
המקרה של אל־כאשף אינו מקרה בודד, וטרנסג'נדרים נוספים במצרים סובלים מהתנכלויות מצד המשפחה ומצד הסביבה. אל־כאשף מייחסת את הדחיקה לשוליים של קהילת הלהט"בים והטרנסים לאמונות ולתפיסות עתיקות יומין שהאזרחים מחזיקים בהן בקנאות. לדבריה, בניגוד למדינות אחרות, כמו לבנון ותוניסיה, במצרים אין ארגונים שמגינים על זכויות הקהילה, ואין שום פתח לדיון בנושא.
 
אחרים מייחסים את דיכויה של הקהילה לעובדה שבמצרים אין חוקים ברורים בנושא. ישנם חוקים "נגד הוללות" ולמען "שמירה על הסדר ועל המוסר הציבורי", אך הם מנוסחים בצורה מעורפלת, ולא ברור נגד מי הם מכוונים. במשך שני העשורים האחרונים הם שימשו עילה למעצרם של רבים — הומואים, טרנסג'נדרים ואפילו רקדניות בטן.

סיפורה של אל־כאשף מעורר עניין הן בקרב הציבור והן בקרב עיתונאים. עאדל שעוקבת אחרי דף הפייסבוק של אל־כאשף מזה כשנתיים התרשמה מאומץ ליבה ומסגנון הדיבור הבהיר והבלתי מתלהם שלה. כמוה גם העיתונאית הלובית עשתאר מוחמד, שאמרה בריאיון לדרג' כי נוצרה אצלה מודעות שלא הייתה קיימת קודם לכן לבעיותיהם של הטרנסג'נדרים בעולם הערבי.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה