הסף ומעבר לו

הדו"ח מאת שמוליק לדרמן, שחלקיו מפורסמים באתר, מנתח את מדיניות ישראל לנוכח המשבר ההומניטרי בעזה במהלך המלחמה וטוען כי הייתה במסגרתה מניעת מזון מכוונת. הקטע המפורסם כאן עוסק בטענתו של העיתונאי נדב איל, לפיה משבר הרעב בעזה באמצע 2025 נבע מ"טעות בחישובים" של מתפ"ש וממשלת ישראל, ובחוסר הבנה של צורכי האוכלוסייה

זמן קריאה: 4 דקות

הטקסט הזה הוא חלקו השני של הדו"ח שפרסמנו – "נתונים להכחשה: מסך העשן מאחורי הרעבת עזה". חלקו הקודם של הדו"ח מפורסם כאן, ובכפתור ניתן להגיע לקריאת המסמך המלא.

הסף ומעבר לו

נדב איל טוען שהטעות החמורה בחישובים של מתפ"ש וממשלת ישראל הובילה למשבר הרעב שהתרחש בעזה באמצע 2025. הבה נבחן "טעות" זו.

איל הסביר שעל פי הערכות מתפ"ש, עזה הייתה אמורה להגיע ל"קו האדום" לקראת סוף יוני או תחילת יולי. טיבו של ה"קו האדום" הזה לא פורט, אבל ניכר שהוא סימן סף של משבר רעב חמור במיוחד שעלול להביא לתמותה נרחבת ולסכן את ישראל בגינוי חמור מדי מצד הקהילה הבין־לאומית.

ממשלת ישראל לא הייתה מעוניינת לחצות את ה"קו האדום" הזה, אבל נכונה הייתה להתקרב אליו או להסתכן בו. ניכר גם שחישוביה היו מדוקדקים למדי: כמה מזון נכנס בזמן הפסקת האש, לכמה זמן הוא אמור להספיק, באיזה שלב הוא ירד לשפל כזה שחמאס לא יוכל יותר להסתמך עליו, ומה הנקודה שבה הכניסה של הקרן ההומניטרית לעזה (GHF) תספק את האלטרנטיבה ותשרת את מטרות המלחמה של ישראל בעזה.

הימין הקיצוני ולשכת ראש הממשלה ניהלו נגד המתפ"ש קמפיין של ממש; באמצע מאי פורסמה ידיעה בערוץ 14 על "זעם" בסביבת ראש הממשלה כלפי עליאן, בטענה שהממשלה "רומתה" בכך שנכנסו דלקים כדי להפעיל את בית החולים של איחוד האמירויות

כפי שציין דה ואל, מאז מלחמת העולם השנייה לא היה מקרה של הרעבה שתוכננה ונשלטה באופן כה מדוקדק. 

מהדיווח של איל מסתבר שממשלת ישראל התעלמה לא רק מאזהרות האו"ם, ארגוני הסיוע ומומחים בסוגיה, אלא גם מאלו של מערכת הביטחון, שכבר בתחילת אפריל החלה לראות אינדיקציות של רעב בעזה, ובראשית מאי הזהירה ש"מתקרבים לקו האדום":

"מראשית אפריל החלו מדדים של מערכת הביטחון עצמה להמחיש מצוקה גוברת בעזה, וזה הצטרף לאזהרות של ארגוני הסיוע. החישוב לגבי '"עודף המזון" ברצועה כתוצאה מהכמות שנכנסה בהפסקת אש לא לקח בחשבון היבטים יסודיים של היצע, ביקוש וחוסר ביטחון תזונתי. אם, לדוגמה, אומרים לאנשים שכל אספקת המזון עוצרת, הם יאגרו כמה שיותר מזון, מה שיעלה את מחירו עוד לפני שייווצר מחסור. בהתחשב בכך שבעזה אין עוד כלכלה, המשמעות ברורה.

"הגישה הכללית כלפי אלוף רסאן עליאן, מתאם הפעולות בשטחים, הייתה ש"הוא סתם מרים דגלים אדומים, אבל במקביל אומר שאין עוד רעב", כפי שאמר לי שר אחד. שר אחר העיר שהיה זלזול בהערכות של צה"ל לגבי הרצועה. הימין הקיצוני ולשכת ראש הממשלה ניהלו נגד המתפ"ש קמפיין של ממש; באמצע מאי פורסמה ידיעה בערוץ 14 על "זעם" בסביבת ראש הממשלה כלפי עליאן, בטענה שהממשלה "רומתה" בכך שנכנסו דלקים כדי להפעיל את בית החולים של איחוד האמירויות (הכנסת הדלק, השיבו בצה"ל, אושרה בידי הדרג המדיני).

"בראשית מאי כבר מדווחים מדינות בעולם וארגוני סיוע על משבר חריף מאוד ברצועה. מתחילים דיונים על האפשרות של חידוש הסיוע. צה"ל כבר מזהיר ש"מתקרבים לקו האדום". בדיעבד זו טעות; היינו הרבה אחריו."

הסיפור שאיל מציג הוא שנעשו טעויות קשות בחישובים, אבל מתפ"ש בסך הכול הזהיר, גם אם מאוחר מדי, והממשלה היא זו שהתעלמה מהאזהרות

פומבית, יש לציין, מתפ"ש טען בתחילת אפריל שיש מזון בעזה לזמן רב, "אם חמאס יאפשר לאוכלוסייה לצרוך אותו". תגובת האו"ם הייתה שהטענה הזו "מגוחכת […] אנחנו בקצה הסופי של האספקה שלנו". הכחשת הרעב הפומבית על ידי מתפ"ש המשיכה עוד תקופה ניכרת למרות כל הראיות.

בהקשר זה, נדמה שאיל משמש במידה רבה קולה של מערכת הביטחון נגד הממשלה. הסיפור שהוא מציג הוא שנעשו טעויות קשות בחישובים, אבל מתפ"ש בסך הכול הזהיר, גם אם מאוחר מדי, והממשלה היא זו שהתעלמה מהאזהרות.

אלא שלכל הפחות, באפיזודות הרעב המוקדמות יותר במלחמה בעזה, לעיתים קרובות היו אלו דווקא בכירים בצה"ל שזעמו על הכנסת הסיוע לעזה שישראל אפשרה בעקבות הלחץ הבין־לאומי. כדי להיזכר בדינמיקה זו, ובאופן שבו שימשה מדיניות ישראל לאורך המלחמה בסיס למדיניות שהביאה למשבר הרעב ממרץ 2025, הבה נחזור אחורה בזמן.  

הסף ומעבר לו

לקריאת הקטע הבא במסמך – לחצו כאן

בחר/י בניוזלטר המבוקש

אם אתם באזור | New in The Region

ניוזלטר דו-שבועי המוקדש לניתוח יחסי ישראל במזרח התיכון מנקודות מבט מגוונות בעריכת ד"ר אלי אושרוב.

זמן שמ”ש | Partnership-Based Peace

פרסום קבוע מבית מרכז שמ"ש לחקר שלום מבוסס שותפות במכון ון ליר, המוקדש לניתוח המציאות הישראלית־פלסטינית, להנגשת ידע על סכסוכים בעולם ולפיתוח שפה ורעיונות לפיוס מבוסס שותפות ושוויון.

הצטרפת בהצלחה!