מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
אינתיפאדה במזרח ירושלים (אל-קודס אוולן)
08.03.2016

האינתיפאדה הרביעית היא עניין של זמן

בני נוער פלסטינים הנושאים על כתפיהם את האינתיפאדה השלישית שיתפו את אנס אבו ערקוב, עיתונאי מראמאללה, בתסכול ובהשפלה שהם חווים מדי יום. עתידם הוא סיוט, והם יהפכו אותו לסיוט של הישראלים אלמלא יוסר הכיבוש

מספר חודשים חלפו מאז החלה האינתיפאדה הנוכחית, ועדיין לא ניתן לה שם מוסכם בישראל: האם זו "אינתיפאדת יחידים", "האינתיפאדה השלישית", "אינתיפאדת הסכינים" או "גל טרור"? אחרי כל הרוג ישראלי נזרקות לחלל האוויר השאלות מדוע וכיצד החל הכל, ולאן הולכים מכאן. אולם אין שואלים האם זו תהיה האינתיפאדה האחרונה.

בחודשים האחרונים פגשתי, מתוקף עבודתי כעיתונאי, צעירים רבים במהלך הפגנות ותהלוכות לוויה. הם אינם מאוגדים ומאורגנים ואינם מחזיקים ברשימות של פעילים. ניסיתי להבין מהם כיצד זה ילדים ובני נוער לא נרתעים מכך שב-95 אחוז מהמקרים הם נורים למוות. היה ברור לי שהכתובת לשאלותיי הם צעירים שגילם נמוך מ-25 שנה, משום שזהו טווח הגילאים של רוב מבצעי הדקירות. הדאגה לגורלו של מסגד אל-אקצא הייתה הזרז לפרוץ העימותים בינם לבין חיילים ישראלים, אולם הרקע לא היה דתי. חלקם הגדול בכלל אינו פוקד את המסגדים.

מתשובותיהם עלו בבירור תחושות של בגידה, כעס עצום והשפלה שאינן אופייניות לגילם. ניכר גם חשש כבד מכך שהזמן אוזל ומפלצת ההתנחלויות תסכן את עתיד הגדה המערבית כולה.

העתיד הוא הסיוט של ילדים ובני נוער פלסטינים. הם רואים כיצד צעירים המבוגרים בשנים ספורות אינם ניצלים מאבטלה אף אם הם בוגרי אוניברסיטאות. כל פלסטיני, מקטן ועד גדול, משוכנע כי הכיבוש הוא מקור מצוקתו הכלכלית. אם כך נראה העתיד, אין פלא שבני נוער מנסים לברוח ממנו. התקשורת הישראלית מסיטה את הדיון מהעובדות הללו אל ההסתה. אולם נער פלסטיני מושפל החושש לעתידו ולחופש שלו אינו זקוק לשידורי טלוויזיה או לדפדוף בפייסבוק. הוא רואה במו עיניו, מדי יום, מחסומים, וחווה על גופו השפלות. הוא חושש שחלומו לטייל בהרים מבלי לפחד מהמתנחלים, או לגעת במי הים, לא יתגשם לעולם.

את כל זאת שמעתי מפי בני הנוער שפגשתי. אלה תהיינה מנת חלקו ותחושותיו של כל דור בפלסטין אלמלא יושג פתרון כולל. בזמן שהדרג הצבאי בישראל מזהיר את הדרג המדיני כי הצבא קרוב למיצוי הצעדים הצבאיים, הכעס, תחושת ההשפלה ונכונותם של הצעירים להמשיך את האינתיפאדה מתגברים, על רקע חוסר התקווה, העדר האופק המדיני והסבל המתעצם.

האינתיפאדה הנוכחית אולי תדעך מסיבה זו או אחרת, אולם זרעיה של האינתיפאדה הבאה, הרביעית, ממשיכים להיות טמונים בכיבוש וימתינו לטריגר חדש. ישראל הצליחה עד כה לצמצם את האבדות בקרב אזרחיה, לא רק עקב מאמציו של השב"כ אלא גם בזכות מאמציה של הרשות הפלסטינית למנוע עימות מזויין רחב. אין בטחון שכך יהיה גם בסבב הבא.

הפלסטינים מבחינים כי האינתיפאדה הנוכחית לא עוררה דיון ציבורי מקיף בישראל על תועלתו ותוחלתו של הכיבוש. מסקנתם כי האינתיפאדה הזו אינה כואבת מספיק תחדור בהדרגה לתודעה הקולקטיבית הפלסטינית, ותזין את הרצון לשיבה למאבק המזויין.

כל יום שעובר ללא אופק מדיני מוסיף חומר נפץ לפיצוץ הבא.


אנס אבו ערקוב הוא עיתונאי פלסטיני מראמאללה

מאמרים נוספים