מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
05.08.2016

האפליקציה החדשה במצרים: מטריד-גו

יזמת "מפת ההטרדות" במצרים, ואחרות כמוה, מחוללות שינוי בתחושת הבטחון של נשים במרחב הציבורי. אולם המאבק באלימות המינית במדינה יהיה יעיל אם גברים לא יסתפקו בהבעת סולידריות אלא ישתתפו במאבק לערעור החברה הפטריארכלית

במאמר מהשנה שעברה סקרתי את הנתונים הקשים ביחס לאלימות המינית המופנית כלפי נשים במצרים, שאף הקצינה לאחר הפלת שלטונו של מובארכ. אולם בתמונה האפלה יש גם נקודות אור. החשובה שבהן היא התגייסותן של נשים מצריות לפעולה חברתית שתשנה את המציאות.

במהלך תקופה קצרה מאוד צמחו במצרים יזמות קהילתיות שזכו לשמות "מפת ההטרדות" (חַ'רִיטַת א-תַחַרֻּש), "בַּייש מטריד" (אִפְדַח מֻתַחַרֶּש), "תפוס מטריד" (אִמְסֶכּ מֻתַחַרֶּש), "כוח נגד ההטרדות" (קֻוַּה דִד א-תַחַרֻּש), "אני עצמי" (נַפְסִי), "הביטי" (בֻּסִּי) ועוד. הפעילות הזו לא הייתה יכולה להתקיים ללא ארגונים חברתיים שהיוו את התשתית לצמיחתה. משך שנים ארוכות פעלו החברה האזרחית, ובעיקר קבוצה לא קטנה של ארגוני נשים, למיגור אלימות מינית במצרים, מתוך תפיסה של קידום שינוי תודעתי וחברתי ארוך טווח. החל משנת 2010 הצליחו הארגונים הללו להחדיר את השיח הפמיניסטי הנשי לאלפי גברים ונשים במצרים, בזכות עיסוקם באלימות מינית ובטיפול במופעיה השונים.  

"מפת ההטרדות" היא קבוצה מעניינת במיוחד. היא נוסדה על ידי רבקה צ'או (Chiao), פעילה בולטת בארגוני החברה האזרחית במצרים משנת 2005. צ'או וחברותיה, שנחשפו לאלימות מינית במצרים מדי יום, החליטו לפעול נגד התופעה. בשנת 2010 אימץ המרכז לזכויות האישה המצרית את היזמה שלהן, ובסיועו הושקה אפליקציה ממוחשבת ואינטראקטיבית המאפשרת לכל אזרח/ית לדווח על מקרים של אלימות מינית במרחב הציבורי לרשויות אכיפת החוק ולצוותי שטח מתנדבים. הצוותים הללו פועלים גם בשכונות המסוכנות והעניות ביותר בערים; הם מאתרים דמויות מפתח גבריות ונשיות, מקדמים דיון בסוגיות ההטרדות המיניות בשפה שווה לכל נפש ושוברים את קשר השתיקה וההסכמה סביב התופעה.

לא זו בלבד שהיזמה מייצרת "אזור נקי מאלימות מינית" בתוך קהילות, אלא שהיא תורמת להעלות מודעות ציבורית לתופעה. מקובל לחשוב שהטרדות מיניות במצרים מתקיימות באזורים ובסיטואציות ספציפיות, אלא שהן רווחות בכל מקום ובכל סיטואציה – בשכונות נידחות ובמכולת ליד הבית בשכונות מבוססות.

מתנדבי השטח של "מפת ההטרדות" הם בדרך כלל בני המקום, דמויות מוכרות בסביבתם, והם מצליחים ליצור שיח משמעותי עם אנשים מרכזיים בשכונה כמו הרוכל ובעל בית הקפה או המסעדה. כך הם יוצרים שותפות עמידה מאוד לרעיון ולסוג ההתערבות. פעילות ענפה זו חוללה מעגלי השפעה מגוונים, כמו הקמתן של יחידות שיטור על טהרת הנשים שפעלו במרחב הציבורי ובקמפוסים, קבוצות פעולה סטודנטיאליות נגד אלימות מינית, חברות הסעות מיוחדות הבטוחות לנשים, ועידוד הפיכתן של חברות מסחריות לבטוחות לנשים.

ארגוני נשים ואקטיביסטיות מתלוננות כי הארגונים והפעילות הפמיניסטית עדיין אינם מתואמים מבחינה רעיונית ולוגיסטית ולכן השיח מפוזר וסדר היום מבולבל ושנוי במחלוקת. עוד רווחות הטענות כי עיקר העבודה נעשית על ידי ארגוני נשים, כי גברים משלל המעמדות הכלכליים-חברתיים אינם שותפים לשיח או לעשיה וכי השיח הציבורי הער אינו מתורגם לחקיקה ולאכיפה יעילה. זו, כך טוענות המבקרות, מחויבת המציאות, משום שהחוקה המצרית מבוססת על פרשנות של השריעה שאינה מיטיבה עם נשים.

החברה המצרית שסועה ומדממת מהשנים האחרונות, שידעו תהפוכות פוליטיות הרות גורל. שנים יעברו עד שתתקדם החברה האזרחית למקום סולידרי יותר. אולם שותפות של גברים במאבק תהיה יעילה רק אם הם לא יסתפקו בהבעת סולידריות, אלא ישתתפו גם במאבק לערעור החשיבה והפרקטיקות הפטריארכליות.

מאמרים נוספים