מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
קצין בצבא עיראק (תמונה: Angie Johnston)
19.10.2016

היום שאחרי המערכה לשחרור מוסול

לעומת תרחישי "היום שאחרי" המערכה לשחרור העיר מוסול, תרחישי המערכה עצמה נראים כמו המשימה הפשוטה ביותר שעמה מתמודדים הכוחות השונים בעיראק. המדינה עלולה לגלוש למלחמת אזרחים, אולי אף במעורבות אזורית, אם לא יפגינו כוחות הצבא והשחקנים הפוליטיים ריסון בעת המערכה, ובעיקר בהסדרת המציאות בשטח עם תומה

בשבת האחרונה החל הקרב המכריע לשחרור העיר מוסול, השניה בגדולה בעיראק, מידי המדינה האסלאמית. הקואליציה התוקפת כוללת את צבא עיראק, כוחות הפשמרגה הכורדיים וכוחות בין-לאומיים בראשות ארצות הברית.

היציאה לקרב המכריע על העיר, שנכבשה ביוני 2014 על-ידי דאע"ש, לוותה בחודשים ארוכים של שמועות, ניחושים על מועד הפתיחה, והתכתשויות בין הגורמים השונים המעורבים בו. ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, הבטיח לתושבי העיר בשבועות האחרונים כי שחרור עירם קרוב, ועמו הסרת שלטון האימה והאלימות של דאע"ש ושיקום התשתיות בעיר. הוא חזר על הדברים הללו בשבת בבוקר, כאשר הכריז על פתיחת המערכה כשהוא לבוש מדים ומוקף בבכירי כוחות הביטחון העיראקיים. נשיא החבל הכורדי, מסעוד אל-בארזאני, טרם פרסם הודעה רשמית, אך בחודשים האחרונים שב והדגיש כי החבל הכורדי מחויב להסכמים ולתיאום שהושג מול בגדאד בעניין שחרור מוסול.

בחודשים שקדמו לתחילת המבצע, וביתר שאת בשבועות האחרונים, התנהל משא ומתן קדחתני בין נציגי הממשלה המרכזית בבגדאד ונציגי ממשלת החבל הכורדי על הריבונות על העיר כרכוכ, מכירת הנפט שלה וחלוקת רווחיו, והנתח הכורדי מתקציב המדינה העיראקית. אולם המחלוקות הניכרות בין הצדדים בסוגיות השונות, הנעוצות בחשדנות ובעוינות הדדית ארוכת-שנים, לא הסתירו את ההסכמה המלאה ביניהם על הדחיפות בשחרור מוסול, מעוזהּ הכמעט אחרון של "המדינה האסלאמית" בעיראק. שחרורה של העיר מאחיזת ארגון הטרור נתפסת כתנאי יסודי וראשון לשיקומה של עיראק, אשר יאפשר לצדדים להתפנות לסוגיות "ארציות" בתחומי הריבונות, הפוליטיקה והכלכלה.

מחוץ למדינה הפריעו, בינתיים, רעשי רקע צורמים. נשיא טורקיה, רג'פּ טייפּ ארדואן, התייחס בהרחבה לקרב על מוסול בדברים שנשא בפרלמנט באנקרה לפני כשבוע, והודיע כי ארצו "תשחק תפקיד בשחרור מוסול ואיש לא יוכל למנוע מאתנו להשתתף". הוא הדגיש כי טורקיה תתעקש גם על שחרור העיר תלעפר, כ-70 ק"מ ממערב למוסול. רוב תושביה על העיר הם טורקמנים, אוכלוסייה דוברת טורקית שחציה סוני וחציה שיעי, וממשלת טורקיה העניקה לה חסות במשך שנים רבות. ארדואן הוסיף כי מעורבותה של טורקיה בקרבות הכרחית כדי לוודא שלא מבוצעים מעשי טבח באוכלוסייה הטורקמנית במחוז נינווה וביתר אוכלוסיות המיעוטים.

לטורקיה יש תביעת ריבונות היסטורית על אזור הערים מוסול וכּרכּוּכּ, שנתפסות כחלק מן השטחים האורגניים של הרפובליקה הטורקית ושנקרעו ממנה שלא כדין בשנות ה-20 של המאה הקודמת. אולם יותר מאשר כאיום מוחשי, דבריו של ארדואן נתפסים בעיראק כבחישה בוטה בסוגיות פנים עיראקיות, שעלולה לגרור כוחות זרים לשטח המדינה ולהתדרדר למלחמה אזורית. מדינה כעיראק, שהתעצבה בעשור וחצי האחרונים בצל מעורבות זרה בענייניה, אינה זקוקה לתסבוכות נוספות מהסוג הזה.

התבטאויותיו של ארדואן גררו גינויים מתלהמים מצד הכוחות השונים הצפויים להשתתף בקרב ואף בין אלה שמקומם בלחימה אינו מובטח, כגון המיליציות השיעיות "אל-חשד א-שעבי". אולם השיח סביב דבריו של ארדואן העניק לשחקנים השונים בשיח הפנים-עיראקי לגיטימציה לדון בחלוקת השלל הפוליטי ב"יום שאחרי". זה הפך להיות העניין המרכזי בעיראק טרם מתן האות הרשמי לפתיחת המערכה.

ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, מודיע על פתיחת המערכה לשחרור מוסול (פייסבוק)

 

עתידה של עיראק הפדרלית על הכף

הפיכת "היום שאחרי" לבעיה של "היום שלפני" עוררה מרבצם אינספור שדים הנוגעים לדמותה של עיראק לאחר שתטוהר מנוכחותה של דאע"ש. במוקד העניינים עומד אופי השלטון בעיר מוסול ובמחוז נינווה כולו, שרובו מאוכלס בערבים סונים ובבני מיעוטים. זה יהיה נייר לקמוס ליכולתו של השלטון המרכזי בעיראק להעניק יחס הוגן, מכובד ושוויוני לסונים (שהדרתם סייעה רבות להתבססותה של דאע"ש במוסול לאחר כיבוש העיר). עד החודשים האחרונים סירבה הממשלה המרכזית בבגדאד בעקביות לדון באפשרויות שונות של ויתור על ריבונותה באזור, ובראשן שלטון מקומי שיהיה כפוף לה או, גרוע מזה, לשלטונות החבל האוטונומי הכורדי.

המשא ומתן המאומץ בין ממשלות בגדאד וארביל הסתיים במחלוקות קשות על הריבונות ב"אזורים שבמחלוקת" בקו התפר שבין שני הצדדים. סעיף 140 בחוקה העיראקית משנת 2005, המאפשר משאל עם בין תושבי האזורים הללו, חולל בפועל תחרות פרועה בין תהליכי "שערוב" ל"כורדיפיקציה" במטרה לקבוע עובדות בשטח ולהטות את הכף הדמוגרפית ביום ההצבעה. כתוצאה מכך עלה רף המתח בין הצדדים ויישומו של משאל העם נדחה.

פלישת דאע"ש למוסול ולמישור נינווה לפני כשנתיים וחצי, והנסיון לכבוש גם את כרכוכ, הפכו את הדיון בין עיראק ובין כורדיסטאן לאקדמי. מוסול ומישור נינווה עברו לשליטת ארגון הטרור, וכרכוכ הופקרה על ידי צבא עיראק ועברה לשליטת הפשמרגה. בכך הוכרע דה-פקטו מעמדם של רוב השטחים שבמחלוקת. רק לאחרונה הבשילה בבגדאד ובארביל ההכרה כי חולשתו הנוכחית של דאע"ש היא שעת כושר נדירה לפתרון המחלוקות התלויות ועומדות בין עיראק לבין כורדיסטאן. בגדאד הסכימה להותיר את כרכוכ בריבונות כורדית ולחלוק את הרווחים ממכירת הנפט של כרכוכ, והכורדים הסכימו להכפפת שלטונם העצמי על אזורי המיעוטים של מישור נינווה לממשלה המרכזית בבגדאד. שני הצדדים נותרו בלתי מרוצים במידה דומה, מה שמספק אופטימיות זהירה ביחס לסיכויי ההצלחה של ההסדרים וביחס להסכמות אפשריות ביניהם לגבי דמותה של עיראק לאחר שחרור מוסול.

נסיונות להרגעת המשבר

בריאיון שקיימתי בשבוע שעבר עם פרשן פוליטי עיראקי בכיר אישר האחרון כי "בעבר התמצו הבעיות בסוגיות של ריבונות וחלוקת התקציב, אך לאחר ההשתלטות הכורדית על כרכוכ התרחבו המחלוקות גם לסוגיות של מכירת נפט ועצמאות כלכלית כורדית. הרשויות הכורדיות לא תוותרנה על ההישגים שהשיגו, ועל האזורים בכרכוכ ובקרבת מוסול ששחררו מדאע"ש, הנחשבים לשיטתם לאזורים כורדיים". הפרשן העריך כי בהמשך עלולות להתגלע בין הצדדים מחלוקות קשות ואולי אף תתחוללנה התנגשויות צבאיות בין בגדאד וארביל. 

"הדבר יחמיר באופן מיוחד ככל שכוחות של 'אל-חשד א-שעבי' יגיעו לאזורי הקרבות, כפי שכבר ראינו בהתנגשויות בטוז ח'ורמאתו. אלא שכולם מבינים כעת שהעדיפות העליונה היא הקרב לשחרור מוסול", הסביר. "המו"מ בין הצדדים הפך במהרה למנגנון תיאום אסטרטגי, מתוך הבנה כי קיים הכרח להגיע לשורה של הסכמות בין בגדאד וארביל באשר להשתתפותם של הפשמרגה ושל מיליציות 'אל-חשד א-שעבי' במערכה על העיר. ישנם חששות כבדים מהשתתפות של המיליציות השיעיות בקרב בעקבות תמונות מעשי הטבח והביזה שיצאו מתיכּרית ומפלוג'ה. בשלב הזה מנסים הצדדים למצוא פתרון שיוביל לשחרור מוסול בלי מעורבות של המיליציות, באופן שיאפשר שחרור בטוח ומכובד של העיר מידי דאע"ש בלא כל פגיעה בתושבי העיר שאינם נמנים על כוחות דאע"ש, או עקירה שלהם".

לדברי הפרשן העיראקי, "דברי הרהב של נשיא טורקיה ארדואן לא צפויים לפגוע משמעותית בהכנות למתקפה, אך הם זרעו זרעים של מחלוקת ופירוד שקשה לדעת מראש איך ינבטו ומה יולידו בהמשך. פירוד זה אינו רק בין בגדאד לאנקרה או בין בגדאד לארביל, התומכת בארדואן, אלא מייצר מחלוקת כבדה אף בקרב מפלגתו של בארזאני, נשיא החבל הכורדי, שתומכת בעמדת טורקיה, לבין מפלגות האופוזיציה, המתנגדות לה בחריפות".

אכן, הכורדים נתונים בין הפטיש העיראקי לבין הסדן הטורקי. מצד אחד ניצבת המדינה שבאופן רשמי שולטת בחבל הכורדי ואף מעמידה את כוחותיה לטובת שחרור מוסול. מצד שני ניצבת טורקיה של ארדואן, השותפה האסטרטגית המרכזית והחשובה ביותר של החבל הכורדי. רשויות החבל לא תוכלנה להביע תמיכה פומבית בהצהרותיו של ארדואן, ובימים האחרונים אף הזדרזו לטעון כי התיאום בינן לבין ממשלת עיראק שריר וקיים לקראת המבצע ואחריו, אולם שתיקתן הגדולה למשמע הצהרת הכוונות של ארדואן הייתה לצנינים בעיני בגדאד.

אף שעלולות להיות לכך השלכות קשות על התיאום הצבאי העיראקי-כורדי במערכה על מוסול, נראה כי ההכנות לקרב לא נפגעו. לפני כשבוע העריך בפניי בכיר ב-KDP, מפלגתו של הנשיא בארזאני, כי ארביל אישרה כניסה מסיבית של כוחות צבא עיראק לשטח החבל הכורדי האוטונומי – מהלך נדיר וחסר תקדים בשנים האחרונות. מטרת המהלך הוא לאפשר לכוחות צבא עיראק לתקוף במוסול מחזיתות הצפון והדרום, בהתאם לניתוח אסטרטגי שערכו הכורדים למצב בשטח. "העיר מוסול מוקפת כעת מכל עבריה בכוחות עיראקיים", הסביר הבכיר. "הרשויות הכורדיות לא תהיינה מעוניינות לקחת חלק בשחרור העיר מוסול עצמה, משום שהיא אינה עיר כורדית. כוחות הפשמרגה לא יקיזו דם על שטחים שאין בהם רוב כורדי ושלכורדים לא תהיה טענה לריבונות עליהם בהמשך הדרך. מתוך כך, הרשויות הכורדיות נכונות לאפשר לצבא עיראק להיערך בשטחן ולזנק משם כדי להוביל את התקיפה בעיר מעמדות משופרות בשתי החזיתות".

דבריו הגלויים של הבכיר הכורדי חושפים גם את המחלוקת היסודית על היום שאחרי: הכורדים לא יהיו מוכנים לשלם בקורבנות של הפשמרגה כדי לשחרר את העיר הערבית-סונית. למעשה, סירובם הוא כה איתן עד שהם מעדיפים לוותר, כביכול באופן זמני, על ריבונותם בשטחים שמצפון לעיר, מתוך ידיעה כי יותירו את ניהול ענייני העיר המשוחררת בידי ממשלת עיראק. בכך הם מגבירים את הסיכון לחיכוכים קשים בין האוכלוסייה הסונית של העיר, שנהרות של דם רע זרמו בינה לבין הרשויות השיעיות בבגדאד, לבין הכוחות העיראקיים, ובכלל זאת המיליציות השיעיות.

לעת עתה מתאמצים בכירים בבגדאד ובארביל להראות כי המבצע לשחרור מוסול מתנהל כפי שתוכנן מראש. נדמה כי הצדדים הצליחו להתעלות מעל לרטוריקה המתלהמת ששטפה את כולם בשבוע האחרון, אולי בזכות המעורבות העמוקה של כוחות הקואליציה בהכנות למבצע. ההערכה המוסכמת על רבים היא כי העיר תשוחרר תוך שבועות ספורים, אם כי איש אינו יודע האם "היום שאחרי" לא יגלוש למשחקי כוח אלימים בין הצדדים המשחררים. החשש המרכזי הוא מהסלמה לקרבות רחוב על רקע דתי וקהילתי ומשם למלחמת אזרחים פתוחה. מעבר לערעור המצב בעיראק עלול הדבר להפוך לנבואה המגשימה את עצמה: מלחמה אזורית שאליה יישאבו גם כוחות טורקים, איראנים, ואולי אף רוסיים ומערביים.

לעומת תרחישי "היום שאחרי" המערכה לשחרור העיר מוסול, תרחישי המערכה עצמה נראים כמו המשימה הפשוטה ביותר שעמה מתמודדים הכוחות השונים בעיראק.

מאמרים נוספים