מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
אינתיפאדה במזרח ירושלים (אל-קודס אוולן)
28.12.2015

הכירו את עמיתי המחקר: ד"ר רונית מרזן

מחקרי וכתיבתי במסגרת הפורום לחשיבה אזורית יתמקדו בדור הפלסטיני הצעיר והאבוד בשטחים, בתמורה שעבר חמאס מארגון טרור לתנועה פוליטית ובסוגיות חברתיות ופוליטיות באוכלוסיה הערבית בישראל

אני בת למשפחה טבריינית שורשית. ילדותי שזורה בזכרונות מבית סבא מרדכי הטברייני; סיפורים על יחסי שכנות טובה עם בני משפחת השיח' טברי, חוויות מעוררות חושים של צבע, ריח, טעם וקול שספגתי בחתונות המסורתיות ובמהלך המפגשים החברתיים בכפרים הערביים שאליהם הוזמנו בני משפחתי, כל אלה עיצבו אותי. לימים הן השפיעו על הבחירות שעשיתי בבית הספר התיכון, בלימודיי באוניברסיטת חיפה ובמקומות העבודה שלי.

אני בוגרת תואר ראשון בשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון, תואר שני במדעי המדינה ותואר שלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון. בבית הספר התיכון נטשתי את מגמת אלקטרוניקה ופיסיקה לאחר שהבנתי שאהבת חיי נמצאת לא במקום המשרטט יחסים מכאניים בין אובייקטים אלא במרחבי השפה והתרבות. בחרתי בשפה הערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון.

שרתתי ביחידה 8200 במשך שלוש עשרה שנה בתפקידים מקצועיים ופיקודיים, ובהמשך עבדתי תשע עשרה שנה כמומחית ידע במשרד ראש הממשלה. שם הרחבתי את ידיעותיי בנוהגים הלשוניים, התרבותיים והדתיים של החברה הערבית. למדתי לחשוב אחרת ולקרוא תגר על המקובל, ולמדתי שהכרת העבר וההיסטוריה הם כלי חשוב בפענוח תהליכים ומגמות.

כאשר פרשתי לאזרחות השתלבתי באקדמיה, וכיום אני חוקרת בקתדרה לגיאו-אסטרטגיה על שם חייקין ומלמדת בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. הקורסים שאני מלמדת הם התפתחות היסטורית ושיח לאומי פוליטי של הערבים בישראל, דת ולאומיות בחברה הפלסטינית ומשטרים ומהפכות בעולם הערבי. החיבור בין שנותיי בקהילת המודיעין והביטחון ובין שנותיי באקדמיה הוא, בעיניי, שילוב חשוב שבזכותו אני מקווה להציע דרכים יצירתיות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפני אזרחי המדינה.

החלטתי להצטרף לפורום לחשיבה אזורית משום שאני רואה בו תזמורת מרובת כלים המאתגרים את החשיבה המחקרית, ולא מקהלה ממוסדת. אני סבורה כי חינוך ותקשורת הם כלים מרכזיים להעשרת הציבור בידע ולקידום שינוי תודעתי בכל הקשור לסכסוך הישראלי-הפלסטיני. הפורום הוא במה נוספת המאפשרת לי להשמיע את קולי ולהשפיע על עיצוב השיח והתודעה בישראל ביחס לסכסוך ולמזרח התיכון.

תחומי המחקר והכתיבה שלי בפורום יהיו המשך לעבודת הדוקטורט שלי, שבה חקרתי את יחסי הגומלין בין הדת והלאומיות בחברה הערבית בישראל ובחברה הפלסטינית. העבודה, שזכתה בפרס "חייקין", היא מחקר משווה בין השימוש של חאג' אמין אל-חוסייני לבין השימוש של יאסר ערפאת בדת ככלי לקידום מטרות לאומיות פוליטיות. בחודשים הקרובים אמור לצאת לאור ספרי הראשון, הדן בהשפעות הגומלין בין הטקסט והרטוריקה הדתית של יאסר ערפאת ובין ההקשרים והמרחבים השונים שבהם פעל. ניתוח תוכן ולשון של הנאומים, הראיונות וגילויי הדעת מלמד על כך שהרטוריקה הדתית של המנהיג הפלסטיני הייתה הגשר שבאמצעותו ביקש לדלג מעל המשוכות שהציב בפניו הדור הצעיר, לאחות את האחדות הלאומית הפלסטינית ולקשר בין בני המעמד הנמוך בכפר, בעיר ובמחנות הפליטים.

השימוש של יאסר ערפאת ברטוריקה דתית-אסלאמית עבר תמורה במהלך השנים. בתחילת דרכו עשה זאת במטרה להסית את הפלסטינים למאבק מזוין, אך לאחר החתימה על הסכמי אוסלו עשה זאת במטרה להסיטם אל הדרך המדינית. השימוש הכפול הזה היה לחרב פיפיות. הוא סייע לערפאת לבנות לעצמו דימוי של פטריוט, ממשיך דרכם של הגיבורים האסלאמיים, ולקנות לעצמו לגיטימציה פוליטית לפרקי זמן ארוכים יחסית. אולם בה בעת הוא עיצב מציאות שהמיטה על ערפאת חורבן אישי, דרדרה את החברה הפלסטינית לעימות אלים ומתמשך מול ישראל ותרמה לסיכול הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית.

יאסר ערפאת הותיר אחריו חברה מפולגת מבחינה פוליטית ואידיאולוגית, ולימים גם גיאוגרפית. הדור הפלסטיני הצעיר הפך ל"ילדים של אף אחד", נדחקים לשוליים ומודרים מול הכיבוש הישראלי, המשטר הפטריארכאלי והשלטון הפלסטיני המסואב. הדור הזה יעמוד במרכז עבודתי המחקרית השנה, בפורום ומחוצה לו.

נושאים נוספים עליהם אכתוב השנה במסגרת הפורום יהיו התמורה במאבקה של תנועת חמאס – מארגון טרור אסלאמי רדיקלי לתנועה פוליטית הנאבקת להשגת לגיטימציה ערבית ומערבית כדי להבטיח את מעמדה ואת שרידותה בזירה הפנים פלסטינית. אעסוק גם במרכיבי הזהות של הערבים בישראל ובעצמתם המשתנה של מרכיבים אלה במרחבי השיח והפעילות השונים. אעמוד על השינויים שהתחוללו במאפייניה של ההנהגה הפוליטית הערבית בישראל ובמידת ייצוגה את האוכלוסייה הערבית במדינה, ואבחן האם המעבר מרשימות מפלגתיות נפרדות לרשימה משותפת יקדם את המאבק לשוויון זכויות אזרחי.

בימים אלה של תהפוכות עצומות במזרח התיכון אין הולם מאשר אימוץ עקרון ה"איפכא מסתברא". זהו גם שמו של אתר הבית שלי, ואני ממליצה לאלה הרוצים להכירני קצת יותר להציץ בו. אני מציעה לקוראיי לחשוב אחרת, לקרוא תגר על קונספציות משתקות, ולהרגיז באופן שווה את המדינאי, הקצין, הפרופסור והאזרח הפשוט. כי רק כשמתרגזים מתחילים לחשוב.

מאמרים נוספים