מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
27.08.2015

כבוד ל"שינדלר היהודי", אבל

סטיב ממן, המיליונר היהודי-קנדי הפודה חטופות יזידיות מידי דאע"ש, הוא אדם בעל מצפן מוסרי נדיר שהלוואי שלמדינת ישראל היה כמוהו. אולם כל דולר שהולך לידי דאע"ש מתמרץ את מפעל חטיפתן ואינוסן של נשים על ידי הארגון הנפשע, ובקהילה היזידית יש רעיונות ודרכים אחרות לשחרורן.

סטיב ממן, או "שינדלר היהודי" כפי שהוא מכונה בתקשורת, הוא איש עסקים יהודי-קנדי דתי שייסד ארגון הומניטרי במטרה לשחרר נשים יזידיות ונוצריות משבי דאע"ש תמורת כופר. בתחילה הוציא ממן את התשלום מכיסו הפרטי, וכיום הוא כבר מגייס באופן מאורגן באתרי מימון המונים (Crowdsourcing) באינטרנט.

כנצר למשפחת ממן בעצמי יש לי סימפטיה אוטומטית לכל בן משפחתי. וברצינות, קשה לי שלא להעריך, אפילו להעריץ, איש עסקים שעשה את הונו הגדול ביושר והחליט להקדישו להצלת חיי אדם. בשנה האחרונה הקדשתי את מרצי כדי לסייע ליזידים בישראל ובעיראק, ואני יודע עד כמה המשימה קשה. אולם שניים-שלושה דברים מעיבים בעיניי על החגיגה התקשורתית סביב האיש ומפעלו המרשים.

אחרי שהפכתי רבות בעניין (וגם אחרי שיחה קצרה ולא מאוד פרודוקטיבית, לצערי, עם ממן עצמו), אני מוצא את מפעל ההצלה הזה מאוד בעייתי. פדיון חטופות בכסף מידי דאע"ש הוא אמנם מפעל של הצלת נפשות, מצווה גדולה לכשעצמה, אולם הוא גם מקור למימון הטרור ומתמרץ את פושעי דאע"ש להמשיך במפעלם התיאולוגי-צבאי המחריד של חידוש עבדות המין של נשים הנמנות על קבוצות מיעוט דתיות. גם בהלכה היהודית, שמן הסתם מנחה את ממן בהתנהלותו, פדיון שבויים הוא סוגיה מורכבת. בקובץ המאמרים "שבויים" בעריכתה של ד"ר מרב מאק מזכיר יוסף יצחק ליפשיץ כי המהר"ם מרוטנבורג (שמת בכלאו בשנת 1293) התנגד בתוקף לפדיונו ממאסרו תמורת כופר הכסף שדרש הקיסר רודולף הראשון, מחשש שייווצר בכך תקדים מסוכן ותמריץ לחטיפתם ומאסרם של יהודים נוספים.

כל דולר שמעבירים ממן ופודי-חטופות אחרים לדאע"ש מממן את הארגון הנפשע ומתמרץ את המשך מפעל חטיפתן, אינוסן ושעבודן של נשים יזידיות ונוצריות. אף שחמושי המדינה האסלאמית לא השתלטו על אזורים חדשים המיושבים ב"כופרים" זה זמן רב, איננו יודעים לאן מועדות פניו של הארגון. תשלום כופר עלול לסייע להם לתכנן את חטיפות המחר, והסוגיה כולה ראויה הן לדיון ציבורי הן לחוות דעתה של הקהילה היזידית.

נשים יזידיות ששוחררו משבי המדינה האסלאמית (צילום מסך: Journeyman Pictures)

נשים יזידיות ששוחררו משבי המדינה האסלאמית (צילום מסך: Journeyman Pictures)

 

במחנות הפליטים שבכורדיסטאן העיראקית ובגרמניה פועלים, מאז האסון של אוגוסט 2014, מספר פעילים יזידים המקדישים את ימיהם לשחרור החטופות היזידיות, ובהם ד"ר מירזא דינאי, ח'דר דומלי, אבו שג'אע דינאי, מחמוד מארדין ואחרים. הם, וארגונים יזידיים המסייעים להם, מקוששים כסף מן הקהילה היזידית וממקורות חיצוניים, והישגיהם עד כה עולים לאין שיעור על הצלחותיו המדֻווחות של ממן. בשיטות שאינן כוללות תשלום כופר לדאע"ש הן מצליחים לשחרר חטופות ולהעבירן לאירופה (בעיקר לגרמניה) לטיפולים רפואיים ופסיכולוגיים. ממן, מסיבות השמורות עמו, בחר שלא לעבוד עם היזידים אלא עם גורמים מחוץ לקהילה (ובעיקר עם הכומר אנדרו ווייט היושב בבגדאד ועם אנשיו). היקפם הכולל של מאמצי השחרור מצומצם ממילא, וחבל על כל פיצול שלהם ועל מאבקי כוח ותדמית בין האישים והארגונים המעטים הפועלים בשטח.

ממן הוא אדם בעל מצפן מוסרי, גם יהודי, שלמדינתנו אין. אולם התקשורת הופכת את מפעלו לסיפור אישי, ואני תוהה שמא הוא משתף פעולה עמה. לאחר שקראתי וצפיתי בראיונות כתובים ומצולמים עמו נותר בי טעם מריר במקצת של אדם שמקדם את עצמו לפני מפעלו. אני סבור כי על פעילים הומניטריים מוטלת האחריות לבלום את הפיכת מפעלם לסיפור אישי, וכי ביכולתם לעשות זאת.

לבו של סטיב ממן נמצא במקום הנכון, ואני מסיר בפניו את הכובע. אם ברצונכם לתרום את הכסף הפנוי שברשותכם, מפעלו הוא בהחלט כתובת טובה לתרומות ולהירתמות. אולם בטרם נתמסר כליל לסיפור המרגש, כדאי לתת לזמן לחלוף כדי להעריך נכונה את מפעלו של "שינדלר היהודי". יחסי הציבור המרשימים עלולים להסתיר את העובדה שאת העבודה הסיזיפית והקשה באמת עושים אחרים בקהילה היזידית, הרחק מאור הזרקורים.

מאמרים נוספים