מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
18.11.2013

לוב: שנתיים אחרי קדאפי הכאוס גובר

סילוקו של מועמר קדאפי, שנראה כה מבטיח בזמנו, החליף את סיוט הדיקטטורה בסיוט הכאוס. כיום סובלת לוב מרצף פעולות טרור והשתלטות של מיליציות על איזורים של המדינה. לא פלא שיש מי שמתגעגעים לדיקטטור
הטלטלה העוברת על מדינות ערב מאז שלהי 2010 לא פסחה על לוב, והיא עדיין מותירה את אותותיה בכל רובדי החיים ומביאה אותה אל סף מלחמת אזרחים. בכל יום מתרחשים מעשי רצח של אישים המשרתים במנגנוני הצבא והמשטרה או התנגשויות בין פלגי מיליציות שונים. כך למשל בעיר בנגאזי, שבה החלה ההתקוממות שהפילה את מועמר קדאפי, מתרחשות כמעט מדי יום התנקשויות באישים המזוהים עם המשטר החדש או כאלה שהיו בעלי תפקידים בממשל הקודם. המדינה הפכה לשוק חופשי לנשק מתקדם מסוגים שונים הזולג לשכנותיה ומסכן גם אותן. הממשלה הלובית מנסה בכל מאודה לטפל במצב הביטחוני במדינה, אך היא חסרת אונים אל מול המיליציות החמושות היטב שאינן סרות למרותה. המצב הכלכלי הירוד מושפע אף הוא מהמצב הפוליטי והביטחוני ההולך ומתדרדר.
 
בסוף השבוע האחרון נהרגו כ-40 אזרחים ונפצעו קרוב לארבע מאות מקרב המפגינים בבירה הלובית טריפולי. המפגינים יצאו לרחובות לאחר תפילת יום שישי, כשהם נענים לקריאותיהם של הדרשנים ואנשי הדת להפגין נגד המיליציות והקבוצות החמושות. הם מחו על השתלטותן של אלה על מוסדות המדינה ותבעו מהן לפנות את מאחזיהן במרכז הבירה. תגובתם של אנשי המיליציות לא אחרה לבוא, והם ירו במפגינים וכאמור פגעו ברבים מהם.
 
זעמם של המפגינים הופנה בעיקר כלפי מיליציה חמושה שבאה מהעיר הלובית מסראתה והתמקמה בפרבר "גרגור" הנמצא בדרום מזרח טריפולי. בעקבות אירועי הדמים האחרונים תאר אחד הדוברים הלובים את המצב בעיר כ"אנרכיה מוחלטת". ראש ממשלת לוב עלי זידאן, שבעצמו נחטף על ידי קבוצה חמושה לפני כמה שבועות אך שוחרר תוך זמן קצר, האשים את כלי התקשורת בהסתה ובליבוי היצרים ובקש מהלובים להתאפק ולהימנע ככל האפשר מיצירת אוירה שיכולה להביא למה שהוא מכנה "פתנה", מלחמת אחים וכאוס כללי, שיכול לסכן מאד את אושיות המדינה. הוא גם דרש בתוקף מכל המיליציות החמושות לעזוב לאלתר את טריפולי. בתדרוך לעיתונאים הודיע זידאן כי "הדבר המסוכן ביותר הוא הימצאותו של הנשק מחוץ לידי הצבא והמשטרה, ועל כל הקבוצות החמושות לצאת מהבירה ללא דחוי".
 
בעקבות אירועים אלה הודיע סאלם קנידי, סגן הרמטכ"ל הלובי, שהוא מגיש את התפטרותו במחאה על שפיכות הדמים בטריפולי. הוא הוסיף בהודעתו כי "לא ניתן לשאת בתפקיד כלשהו בצבא, כל עוד צבא זה אינו יכול להרתיע מיליציה כלשהי ולמנוע ממנה להרוג אנשים תמימים".
 
תביעה לבטחון ולסילוק הנשק מרחובות טריפולי (צילום מסך: יוטיוב)
גם המופתי של לוב, השיח' אל-צאדק אל-גריאני, קרא למפגינים בטריפולי לסיים את מחאתם ולשוב לבתיהם. הוא האשים את האסיפה הלאומית הכללית ואת הממשלה הלובית באחריות למה שהתרחש בהפגנה השקטה שתבעה, בסך הכל, את עזיבת המיליציות.
 
לפני כשבוע השתתף ראש ממשלת לוב הקודם, מחמוד ג'בריל, בוועידה בינלאומית בעיר טנג'ה בצפון מרוקו. בדברים שנשא שם הוא הביע חשש  לאחדותה של לוב: "אני חושש שאווירת התוהו ובוהו תוביל לתוצאות הרות אסון לעתידה של לוב, שיכולות להתבטא בכך שבאזורים המזרחי והדרומי יכריזו על עצמאות". הוא גם הזהיר מכך שחלק ממדינות המערב נוטות למעורבות צבאית בארצו: "מזה כחודשיים ישנה התעסקות באווירת האנרכיה בלוב, וישנן טענות שלוב מהווה איום ממשי כלפי אירופה, אך מי אפשר זאת? למה אותן מדינות שתרמו להפלתו של קדאפי והן אחראיות למצב הזה, מנסות לנצל זאת כעת כתירוץ להתערבות בלוב?"
 
הוא קרא ללובים ולכל הצדדים היריבים לפתוח בדיאלוג בכדי לפתור את חילוקי הדעות ביניהם, וכדי למנוע כל מעורבות זרה במדינה. הוא גם קרא לשנות את כיוון ההתקדמות של המהפכה בלוב והזכיר כי "אזרחי לוב שילמו מחיר כבד כדי להשתחרר משלטונו של קדאפי" ועליהם "לנקוט פעולה כלשהי כדי לשמור על האינטרס של המדינה".
 
אולם נראה כי לאף אחד בלוב אין תכנית מעשית לייצוב ענייני המדינה, וההתקוטטות בין הממשלה הזמנית לבין הקבוצות החמושות תימשך עוד זמן רב. לא פלא אפוא שחלק מאזרחי לוב מתגעגעים לעידן של קדאפי. על אף השלטון הרודני בארבעת העשורים שחלפו, נהנו התושבים מרמת חיים טובה. תחושת הביטחון נסדקה רק בעקבות ההתקוממות שם.

 
חוסין אל-ע'ול, בעל תואר מוסמך בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, הוא מורה, מתרגם ומנחה באוניברסיטה הפתוחה
מאמרים נוספים