מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
13.11.2013

מחג' לחגיגה: מסע הקסם הצרכני אל הכעבה

שיפוצים והרחבות בהיקף אדיר ומרכזי עסקים, בילוי וצרכנות הופכים בהדרגה את העליה לרגל למכה מחוויה דתית-רוחנית לחוויה תיירותית-צרכנית. לכך נלווית גם ג'נטריפיקציה של מכה ומדינה והרס אתרים דתיים היסטוריים החשובים לאסלאם. הווהאביזם הסעודי נאבק בפגאניות ומרומם מולך חלופי: דת הצריכה.

כעת, לאחר ששקע האבק בעיר האוהלים במינה ובמשעולים המטפסים אל הר ערפאת, אפשר לסכם את אירועי החג' המוסלמי (העליה לרגל למכה) לשנה ההיג'רית 1434 שחלפה לפני שבוע. מתוך נתונים שמפרסמת המחלקה הסעודית לסטטיסטיקה ולמידע עולה כי מספר עולי הרגל בחג' האחרון הצטמצם במידה ניכרת בהשוואה לשנים שעברו. מספרם עמד על 1,980,249 איש ואישה, הנמוך ביותר בעשור האחרון, ובניגוד חריף למגמה של השנים האחרונות, שהגיעה לשיא של 3,161,573 עולי רגל בשנה שעברה. נימוקים שונים ניתנו בתקשורת המערבית להסבר התופעה. היו שאמרו כי החשש ממגיפה גדולה מנע מעולי הרגל להגיע והיו שגרסו כי חוסר השקט והיציבות הכלכלית במדינות הערביות סביב אירועי האביב הערבי הביא לכך. אולם שני ההסברים הללו לא עומדים במבחן המציאות אם מסתכלים על נתוני השנים הקודמות. שמועות על מגיפות מלוות את ההיסטוריה של החג' במשך שנים רבות ואין הדבר מונע מעולי הרגל לעלות, להצטופף באתרי החג' ואף ולנשק את האבן השחורה. אירועי האביב הערבי השפיעו במלוא עוזם על החברות הערביות גם בחג' שקדם לאחרון, אז כאמור נרשם מספר שיא של המבקרים. את ההסבר לתופעה, אם כן, יש לחפש במקום אחר.

עבור המדינה הסעודית המארחת את עולי הרגל ניהול החג' הוא מבצע מורכב מאין כמוהו. לתקופה של כשבועיים עד חודש בשנה מכפילה העיר מכה את גודלה ומאכלסת מיליונים שנדרשים להם מקומות לינה, אוכל ודרכי תחבורה בין אתרי החג' השונים. אלו באים מרקעים כלכליים מגוונים, מדברים בשפות שונות ומצפים כולם לחוויה דתית ורוחנית של פעם בחיים. על מנת לשלוט בכניסת ההמון האנושי הזה לממלכה, מאשר משרד החג' הסעודי מכסה מוגבלת של אשרות לכל מדינה שיש בה מוסלמים. אשרות אלה אינן אשרות תייר או אשרות עסקים אלא אשרות מיוחדות לחג', וההרשמה לקבלתן נעשית מול משרדי התיירות במדינות השונות, בתיווכן של חברות נסיעות שמקבלות גושפנקא סעודית רשמית. על כן, מספר עולי הרגל הוא תוצר ישיר של המדיניות הסעודית של אותה שנה. עד כמה שזה ישמע מוזר, הסיבה הרשמית למיעוט עולי הרגל בחג' האחרון היא שיפוצים.

המבקר במכה לפני כחמש שנים ושוב כיום לא יוכל לזהות שמדובר באותה עיר. למעט הכעבה שנותרה באופן מפתיע במקומה כל אלמנט בנוי אחר השתנה או הוסר. העיר נכנסה בתחילת העשור השני של שנות האלפיים לבולמוס שיפוצים שנועד באופן רשמי להרחיב את ה"מטאף", הרחבה שבה סובבים עולי הרגל את הכעבה, על מנת שזו תוכל להכיל בעתיד 130,000 בני אדם בו זמנית. תהליך זה הגיע אמנם לשיאו השנה, אולם לותיקי מכה זו אינה תופעה חדשה. מאז שנות ה-50 עת החלו לפעול טיסות סחר סדירות לעיר ג'דה, שער הכניסה לממלכה הסעודית, הלך וגדל באופן ניכר מספר עולי שביקשו להגיע למכה בכל שנה. בהתאם הלכה ה"מטאף" והתרחבה תוך שהיא דוחקת את הרחובות ובתי המגורים שסבבו אותה אל ההרים המקיפים את העמק שבמרכזו היא נמצאת. על מנת להתמודד עם שינוע עולי הרגל הרבים נסללה בשנות ה-60 וה-70 מערכת מסועפת של כבישים רדיאליים, מנהרות וחניונים תת קרקעיים שנועדה לאפשר לרכבים להגיע קרוב ככל הניתן אל הכעבה. אולם כל פיתוח כזה הביא רק להגדלת העומס על העיר ולא להקלתו, מה עוד שמספר המבקשים להגיע לחג' הלך וגדל. הפתרון שניתן לכך החל בשנות ה-80 היה שיכון עולי הרגל בעיר אוהלים עצומה השוכנת במינה, על מסלול החג'. העיר מכילה עשרות אלפי אוהלים חסיני אש וממוזגים שבהם יכולים להתאכסן כשלושה מליון איש בו זמנית. על מנת להתמודד עם עומס התחבורה שאפיינה בעבר את ימי החג' החלו בשנים האחרונות בסעודיה להגביל את כניסת כלי הרכב לעיר. ציים של אלפי אוטובוסים ממתינים כיום בחניוני ענק על הכביש שבין ג'דה למכה על מנת להכניס את עולי הרגל אל תוך העיר. את אלה תחליף בעתיד רכבת מהירה שתקשר בין שתי הערים.

אבראג' אל-בית משקיף על הכעבה במכה (צילום מסך: יוטיוב)

אולם מאז שנת 2010 ניכרות בשינוי פניה של העיר גם מגמות שאינן פונקציונליות בלבד. בהשראת הצמיחה לגובה של ערי המפרץ, ובמרכזן דוחא ודובאי, בשנים האחרונות, מבקשת הממלכה הסעודית להפוך גם את מכה למוקד של פאר ויוקרה. מרכזי קניות עצומים, בנייני משרדים ובתי מלון צומחים סביב הלב העירוני של רחבת הכעבה ומשווים לעיר נוף אולטרא מודרני על גבול העתידני. המאפיין המובהק של מגמה זו הוא מתחם המלונות, הקניות והעסקים שמחזיק את מגדל השעון החדש של העיר. 600 המטרים של המבנה המגלומני הנקרא "אַבְּרַאג' אל-בית" (מגדלי הבית) מזכים אותו בתואר המגדל השני בגובהו בעולם (אחרי בורג' חליפה בדובאי), והוא מחזיק בכמה שיאים אדריכלים עולמיים לא מבוטלים. בין היתר זהו המבנה בעל השטח הקרקעי הגדול ביותר בעולם, הוא מסוגל להכיל בו זמנית מעל 100,000 איש, והשעון שניצב בראשו הוא הגדול והגבוה ביותר בעולם. בלילה נצפה אורו למרחק של שלושים ק"מ ממכה. לצידו מוקמים מיזמי יוקרה שונים של מגורים ומלונאות המתחרים על הזוויות האופטימליות שיאפשרו למתגוררים בהם לחזות בכעבה מחלון חדרם. אלו הופכים את המרחב שסובב את הכעבה לאזור בו ערך הנדל"ן הוא הגבוה ביותר בעולם. את אלה מלווים מתחמי בילוי, קניות והסעדה המתפארים במותגים מערביים מובהקים.

במקביל מונגשים מסלוליהם של עולי הרגל עוד ועוד. כך למשל נפרשה במרכז העיר בשנים האחרונות מערכת אינטרנט אלחוטי המאפשרת לעולי הרגל להשתמש באופן חופשי באפליקציות להדרכת עולי הרגל בין האתרים השונים. ברחבת הכעבה נבנה מסלול מוגבה מיוחד שנועד לנכים בכיסאות גלגלים, ה"סַעִי" (הריצה בין גבעות צפא ומרוה) מתבצעת כעת בתוך אולם תווך ממוזג, וה"ג'מראת" אותם רוגמים עולי הרגל בטקס ה"רַמִי" נעשו לעמודים גדולים ורחבים המקלים על הקהל הרב שמגיע לקלוע בהם את האבנים. המעבר מאתר אחד למשנהו נעשה כיום בעזרת רכבת עילית מהירה שמאז שהחלה לפעול בשנת 2011 הפכה לרכבת העמוסה ביותר בעולם. עד שנת 2017 אמורה רכבת זו להתחבר למערכת רכבות חדשה שתקל על התנועה בעיר כולה. גם המעבר לעיר מַדִינַה יעשה בעתיד ברכבת הנסללת בימים אלו, מה שיהפוך את המסע בן ה-450 ק"מ לטיול של כשעתיים וחצי.

לתופעות המרחביות הללו באתר המקודש ביותר בעולם האסלאם השלכות חברתיות חשובות. מצוות החג' כפי שהתנהלה מאות שנים משתנה והופכת בקצב מהיר מאירוע דתי-רוחני לאירוע תיירותי-צרכני. עבור רבים חווית החג' מוחלפת בהדרגה במסע תיירותי המתחיל בטיסה, ממשיך במלון ובמסעדות מפוארות ומסתיים ברכישת מזכרות ומתנות במתחמי הקניות המפוארים בעולם. גם הפרקטיקות הדתיות עצמן הולכות ומופקעות מעולי הרגל ומוכתבות על ידי מדריכים מוסמכים הפועלים על פי מערכת ניהול החג' הסעודית. היצע החבילות הרחב המשווק על ידי סוכנויות הנסיעות המוסמכות מאפשר למסע החג' להיות שווה לכל נפש, ואף שווה לכל נופש: למי שכבר חווה את מסלול החג' הקונבנציונאלי מציעה העיר אתרי בילוי מקבילים.

בנוסף, במסגרת שינוי פניה של העיר מושמדים ללא סנטימנטים מבנים בעלי ערך היסטורי וסמלי שאין שני לו. לבד מעשרות המסגדים, המדרסות, השווקים ובתי המגורים ששכנו בעיר העתיקה שסבבה את הכעבה ונמחקה כליל, נהרסים גם מונומנטים כמו מצודת אג'יד העות'מאנית מהמאה ה-18 שנועדה להגן על הכעבה. על חורבותיה, אגב, נבנה מגדל השעון החדש. גם אתרים בעלי חשיבות דתית מובהקת נהרסים בזה אחר זה, בניהם מסגדים וקברים של דמויות שונות מקבוצת ה"צחאבה" (החברים הקרובים שליוו את הנביא מחמד במהלך חייו) ואף הבית שבו נולד, על פי המסורת, הנביא עצמו. במסגרת מבצעים אלה עובר מרכז העיר תהליך ג'נטריפיקציה מואץ והאוכלוסייה המקורית, בתוכה משפחות שחיו בעיר מאות שנים, מועברת אחר כבוד לשכונות חדשות שנבנות במדבר על ספר העיר.

ההרס השיטתי הזה, המאפיין גם את הפיתוח האורבני של העיר אל-מדינה, מדיר שינה מעיניהם של מוסלמים ברחבי העולם' הרואים לנגד עיניהם כיצד אובדת המורשת הארכיטקטונית והאנושית המוסלמית בערים בהם נולדה דת האסלאם. אך המחלוקת בענין זה אינה נסובה על תפיסות עיצוב המרחב והזיכרון ההיסטורי בלבד, שכן הרס האתרים נובע באופן עמוק יותר מהגישה הטהרנית הווהאבית של בית המלוכה הסעודי. זה לא רק שלא מייחס כל חשיבות לאתרים ההיסטוריים הללו אלא גם מבטל מכל וכל את חשיבותם הדתית, שכן הוא רואה בהם סכנה לאמונה הצרופה של יחוד האל. הרס המבנים ימנע, לשיטת הווהאביזם של בית המלוכה הסעודי, את הסכנה שיתקיים במכה ובמדינה פולחן מקביל שיעמיד במרכזו דמות אנושית או אתר גיאוגרפי לצד הכעבה. מירכוז הפולחן הדתי סביב הכעבה נדון במחקר ההיסטורי והתיאולוגי לא אחת, וכבר נטען כי דווקא הוא משווה לאתר זה סגולות הגובלות בתפיסה פגאנית, אך נראה כי הממסד הסעודי מעדיף להמשיך ולשמר את הקו הזה. יש אולי להזהירו שבעשותו כן הוא מציב מול הכעבה, אולי שלא ביודעין, אלילים שעשויים לימים להיות חזקים הרבה יותר, אלה הפונים אל יצריו האפלים ביותר של המאמין: הצרכנות והנוחות. מספר כנסיות של אחד מהאלילים הללו, שסמלו הוא האות M בצבע צהוב, החלו לצוץ לאחרונה בעיר המקודשת ביותר לעולם האסלאם.

מאמרים נוספים