מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
07.08.2016

משפטי הראווה חוזרים לסין

אחרי כמעט ארבע שנות שלטון, ברור יותר ויותר שמדיניותו של שי ג'ינפינג מרחיקה את סין מכל יומרה לרפורמה פוליטית, ומחזקת מאד נטיות לאומניות וגישה לעומתית, לפחות בזירה הציבורית. כך נחשפים ונשפטים "סוכנים של ארצות הברית" בסין בימים אלה

באחד מימי שישי בחודש יולי 2015 נעצרו בסין מאות אקטיביסטים, עורכי דין, עובדים משפטיים וחברי כנסיות מחתרתיות. בשבוע שעבר נפתחו בעיר הנמל טיאנג'ין כמה משפטים מתוקשרים מאד של עצורי אותו "יום שישי השחור", הכלואים כבר למעלה משנה ללא משפט. במרכז העניינים נמצאים עורכי דין ממשרד פנגרוי בבייג'ינג, שטיפלו בהרבה מאד תיקים רגישים. ראש המשרד, ג'ואו שיפנג, נדון לשבע שנות מאסר. גואו חונג-גואו, אקטיביסט נוצרי, ואקטיביסט נוסף בשם ג'אי יאמין, נדונו לעונש קל יחסית של שלוש שנים על תנאי. חו שיגן, שעומד בראש כנסיה נוצרית בלתי חוקית, נדון לשבע וחצי שנות מאסר.

אחת העצורות הבולטות ביותר היא עורכת הדין וואנג יו, שהתפרסמה בהגנה על קבוצת אקטיביסטיות למען זכויות נשים שנעצרה ב-2015 ובתיקים רגישים רבים נוספים. וואנג עדיין לא עומדת למשפט, אולם היא צצה לפתע בשבוע שעבר ונטען ששוחררה בערבות. ב"ראיון בלעדי" לרשת טלוויזיה הונג קונגית היא סיפרה, בפנים קפואות, ש"כוחות זרים" אימנו אותה וניצלו אותה, את חבריה ואת משפחתה, כדי  לחתור תחת השלטון הסיני.

וואנג הוקיעה פרס לזכויות אדם שהוענק לה בארצות הברית לפני שבועות ספורים ואמרה שאינה מקבלת אותו או מכירה בו. "אני סינית. אני מכירה רק בסמכות של ממשלת סין", אמרה. למרות שנטען ששוחררה, עורכי הדין שלה ופעילים אחרים לא הצליחו ליצור איתה קשר ואינם יודעים היכן היא. רבים ממכריה פקפקו מיד בכנות הצהרותיה והביעו בטחון שהן נאמרו תחת לחץ.

בכתבי האישום ובפסקי הדין שכבר פורסמו מהדהד נרטיב זהה: כוחות זרים (שם קוד לארצות הברית) מאמנים ומפעילים אזרחים סינים כדי לחתור תחת שלטון המפלגה. מרכזיותו של הטיעון הזה במקרים הללו, והמאמץ לחלץ מהאסירים הודאה בשיתוף פעולה עם ה"כוחות הזרים" וחרטה עליו, הם תופעה חדשה יחסית הצוברת תאוצה בסין ומדגישה את הלעומתיות הגוברת של שלטונו של שי ג'ינפינג מול "המערב" וארצות הברית במיוחד.

שידור של "וידויים", הנראים כפויים, מקנה לכל התהליך איכות מטרידה ואף מפחידה, המזכירה את ימי הוידויים של מהפכת התרבות ואת האופי המסתגר והפרנואידי של שלטון מאו באותם ימים. אחרי כמעט ארבע שנות שלטון, ברור יותר ויותר שהקו של שי מרחיק את סין מכל יומרה לרפורמה פוליטית, ומחזק מאד נטיות לאומניות וגישה שחותרת לעימות – לפחות בזירה הציבורית.

מאמרים נוספים