מאמרים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
26.11.2015

סונים ושיעים מסרבים להיות אויבים

סונים ושיעים רבים במזרח התיכון קצו באלימות המתמשכת באזור על בסיס הפלגנות הדתית ובזוועות ובהרס שהיא יוצרת. התקווה היא שכפי שיצאו מיליוני ערבים לכיכרות באביב הערבי ייצא מספר דומה של אנשים וידרוש: מספיק!

מוסלמים סונים ושיעים רבים נוטים לראות זה בזה כופרים בעקרונות הבסיסיים של דת האסלאם. כבר מאמצע המאה השביעית לספירה מנהיגים דתיים ופוליטיים משני הצדדים מאשימים את הצד האחר בהשחתת האסלאם ומטיפים להחרימו ולרדפו עד כליה.

רוב המוסלמים בעולם הם סונים ומיעוטם שיעי. ברחבי המזרח התיכון – בסוריה, בלבנון, בעיראק, בתימן, בפקיסטאן ובאפגניסטאן מתחולל כיום מאבק איתנים בין שני הפלגים הללו. בבחרין נוקטות קבוצות שיעיות קיצוניות טרור נגד יעדי ממשלה, בתי מסחר סונים ונגד חנויות לממכר אלכוהול. מנגד, מאות בחרינים סונים הצטרפו לארגון המדינה האסלאמית, ובשובם הם לוחמים נגד השיעים המקומיים ומעמיקים את השנאה הכיתתית. מחיר הקונפליקט הסוני-שיעי במזרח התיכון, שמאחוריו עומדות שתי מדינות שהקיצוניות הדתית מכתיבה את חייהן – איראן השיעית וערב הסעודית הסונית, הוא חורבנן של מדינות, הרג שיטתי של מוסלמים ומיליוני פליטים. הנזק הכלכלי נאמד במאות רבות של מיליארדי דולרים.

אולם בתוך הכאוס הזה מתחילים להבליח ניצוצות של תקווה. במהלך השנה הנוכחית החלו אלפי צעירים, סונים ושיעים, בעיראק, בלבנון ואף בתימן, לצאת מאוחדים בדרישה אחת: "מוות לפלגנות ודי לגזל חיינו בשם הדת". בבגדאד ובבצרה שבעיראק התכנסו עשרות אלפי צעירים סונים ושיעים בסופי שבוע בקריאה למנהיגיהם הפוליטיים והדתיים לחדול מהמלחמה, מההסתה ומעידוד ההרג. רבים מהם זעקו כַּפַא! (מספיק!). הדור הצעיר העיראקי חושש כי גורלו יהיה כגורל דור הוריו, בוגרי המלחמה עם איראן (1980—1988), שידע אלימות, הרס ומוות. הם דורשים כי מדינתם תשקיע בחינוך, בדיור, בתעסוקה ובאספקה סדירה של חשמל ומים. עיראק, הם מזכירים, קודמת לאינטרסים של מדינות זרות כמו איראן וערב הסעודית. גם בבחרין החלו צעירים שיעים וסונים להתאסף בכיכרות בדרישה כַּפַא ובתביעה כי מדינתם תהיה "מדינת כל אזרחיה", שאינה מפלה שיעים או רואה בהם גיס חמישי של איראן.

הפגנת כַּפַא בעיראק, 28 באוגוסט 2015

 

אלפי צעירים שיעים לבנונים נהרגו ונפצעו עד כה במלחמת האזרחים בסוריה, ובמדינה הולכת ומתעצמת המחאה השיעית, הכוללת גם אינטלקטואלים ואנשי דת, נגד המחיר הכבד שגובה חזבאללה מהקהילה. המפגינים נושאים את דגלי לבנון ומצהירים על נאמנותם למדינתם ולא לאינטרסים של איראן, של חזבאללה ושל המשטר הסורי. טענה אחרת שהעלו המפגינים, הדומה במהותה לטענות שנשמעו בעיראק ובבחרין, היא כי הם קצו בעשרות שנים של מלחמה והרס. גם דרישותיהם דומות: השקעה בתשתיות האזרחיות של המדינה במקום בתשתיות הצבאיות.

בצנעא שבתימן הפגינו מאות תלמידי תיכון נגד נשיא המועצה המהפכנית, מוחמד עלי אל-חות'י. הם התריסו נגדו בשירת ההמנון הלאומי התימני – "נקריב את נשמתנו ודמנו עבורך, תימן", רגמוהו באבנים והאשימו אותו בהרס תימן בשירות אינטרסים זרים, קרי אלו של איראן.

שירו של אחמד אל-פראתי: סונה ושיעה

 

באיראן ניכרת תופעה מעניינת: קצינים בכירים במשמרות המהפכה פורשים לאזרחות כדי לא לקחת חלק במלחמות נגד הסונים בעיראק, סוריה, לבנון ותימן. בית הדין הצבאי של משמרות המהפכה פתח בחקירה נגד אותם קצינים, רובם ממחוז אהואז, המאוכלס ברובו באיראנים ממוצא ערבי, כדי לברר האם עזיבתם את משמרות המהפכה נובעת ממניעים אידיאולוגיים.

דומה כי רבים במזרח התיכון קצו במלחמה המתמשכת, בזוועות ובהרס שהיא יוצרת ובפלגנות הדתית שהיא מעודדת. התקווה היא שכפי שיצאו מיליוני ערבים לכיכרות באביב הערבי, אך לפני ארבע שנים, יצאו מספר דומה ויותר גדול של אנשים וידרשו: מספיק!

מאמרים נוספים