אודות פרויקט אופק


רוצים להכיר ולהבין את המזרח התיכון לעומק? הגעתם למקום הנכון. פרויקט אופק, המתקיים בשיתוף פעולה בין מרכז מנאראת במכון ון ליר בירושלים ובין הפורום לחשיבה אזורית, מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מגוון מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת בערבית. קרא עוד »»

נא להכיר: "ההנהגה הלאומית המאוחדת של ההתנגדות העממית"
עאדל שדיד | 04.10.2020
גילוי דעת שפרסמה התארגנות של פלגים פלסטיניים בשם הזה, המוחֵה נגד הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאמירויות ולבחרין, תפס את האליטה הפלסטינית בהפתעה. אופן הפעולה המוצע בו הוא בסגנון האינתיפאדה הראשונה ומשמעותו היא זניחת דרך המשא ומתן, מתוך הנחה שהיציבות והשקט באזור מזיקים לפתרון הבעיה הפלסטינית
לקראת מפנה למזרח: האם חזבאללה ולבנון יבשרו סדר עולמי חדש?
איתי מלאך | 01.10.2020
בין הפתרונות שהוצעו בלבנון להתמודדות עם המשבר הכלכלי הכבד, אחד היכה גלים רמים במיוחד: קריאתו של חסן נסראללה לפנות מזרחה – לסין. יש שרואים בכך נקודת מפנה היסטורית, המגלמת הבטחה לכינון סדר עולמי חדש. האמנם? וכיצד זה אמור לתרום ל"חיסול הישות הציונית"?
היום שבו המשטרה של נתניהו תקפה את ראש השב"כ
ג'וואד בולוס | 08.09.2020
בעוד ישראל הופכת מ"סתם" משטר דכאני למשטר אוטוקרטי חסר מעצורים, חובה על אזרחיה הערבים להכיר במצב נכוחה ולחשוב על דרכי פעולה, התארגנות ורעיונות חדשים. אם אנחנו לא נציל את עצמנו, אף אחד לא יציל אותנו
לקראת מדינה פלסטינית חילונית ודמוקרטית בכל השטח שבין הירדן והים?
נטע איפרגן | 08.10.2020
מה שנראה כהתקדמות של ישראל לכיוון סיפוח, מעורר בצד הפלסטיני דיון סוער. בשני מאמרים מאת הפובליציסט חיאן ג'אבר מובעת עמדה נחרצת בעד מדינה פלסטינית חילונית ודמוקרטית בכל השטח שבין הירדן לים. במאמרים הוא גם מפרט איך זה בדיוק יעבוד
קורונה ברשות הפלסטינית: הגרוע מכול עוד לפנינו?
איתי מלאך | 12.10.2020
ישראלים רבים נוטים לחשוב ש"אצל הפלסטינים אין קורונה". אבל הקורונה ישנה גם ישנה. והיא פוגעת בפלסטינים באופן ייחודי, בין השאר בגלל כשלי הרשות שקיבלה החלטות שאינן לטובת הציבור. בעזה, הקורונה קירבה את מערכת הבריאות עוד יותר לסף קריסה. וגם ישראל תורמת את חלקה לאסון המתגבש
לקראת מזרח תיכון חדש: הסכמי הנורמליזציה מבעד לעיניים ערביות ביקורתיות
און דגן | 13.10.2020
מכון המחקר הערבי למחקרי מדיניות, בראשו עומד עזמי בשארה, פרסם ניתוח של הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאמירויות ובחריין. עיקריו: זו סטייה בוטה מיוזמת השלום הערבית, והיא מבשרת לא פחות מעידן גאופוליטי חדש באזור, עידן שבו פתרון הסוגיה הפלסטינית כבר לא יהווה תנאי לכינון יחסים עם ישראל ושאין בו התייחסות לפתרון שתי המדינות
פדרציה של עדות? העבר, ההווה והעתיד של הפדרליזם בלבנון
איתי מלאך | 28.07.2020
הציבור הישראלי רגיל לבחון את לבנון דרך פריזמת האיום שמציב חזבאללה, אולם בימים אלה עוברת המדינה משבר כלכלי קשה ותהליכים בעלי השלכות היסטוריות. עולה מהם האפשרות שלבנון תהפוך למדינה פדראלית, תתפצל לכדי כמה מדינות או אפילו תתפורר. אז איך הגענו למצב הזה, ואיך הפתרון הפדרטיבי עשוי להיראות
ביינרט, יש גם אופציה טובה יותר
עאוני אל-משני | 11.08.2020
מדיניות הסיפוח וההתנחלות של הימין הישראלי אמנם תורמת לחיסול פתרון שתי המדינות, אבל פותחת את האפשרות לחשוב על פתרונות נכונים, ששני העמים התעלמו מהם. תשובה למאמר מעורר ההדים של פיטר ביינרט ב"ניו יורק טיימס"
האם הערביות משתחררות בהדרגה משליטת הגברים?
דימה דראושה | 01.07.2020
מצד אחד נשים רבות בתוניסיה מקיימות היום יחסי מין לפני הנישואין, אבל מצד שני הליך רפואי של איחוי קרום הבתולין ערב החתונה נעשה נפוץ ביותר. מצד אחד במצרים ניתנת יותר ויותר לנשים הזכות להחליט על גירושיהן, אבל מצד שני זה עלול להוביל להכפשות. על שינויים במעמד האישה בעולם הערבי
"אפשרות בלתי מתקבלת על הדעת": האם איראן באמת נסוגה מסוריה?
איתי מלאך | 31.05.2020
האם האופן שבו איראן רואה את משימתה בסוריה ואת הפעולות הישראליות נגדה משכנעים אותה לסגת בעת הזו, או דווקא להישאר? אילו התמודדויות יעמדו בפניה בכל אחד מן התרחישים הללו? וכיצד תפעל לבסוף? מאמר שהתפרסם לאחרונה באל-ג'זירה מאת מומחית לאיראן מציג את שיקולי משטר האייתולות, מצנן את ההתלהבות הישראלית ונותן כמה סיבות לדאגה
על ההיסטוריה הענפה של הסגר הבריאותי בפלסטין
דימה דראושה | 19.05.2020
מקור המילה הנהוגה בערבית פלסטינית לסגר בריאותי לקוחה מהמילה האיטלקית שמשמעותה "40 ימים" ושציינה את הסגר שהיה נהוג אחרי ההתפשטות הדבר במאה ה-13. במאה ה-19 איברהים באשא הקים חדרי בידוד כדי למנוע מחייליו המצרים להידבק מהתיירים ומהצליינים. ויש עוד סיפורים. הסגר הבריאותי איננו זר לפלסטינים, להפך
הבוף הלבנוני: על המדינה הערבית הראשונה שאישרה לגליזציה
און דגן | 25.05.2020
לבנון העבירה לאחרונה חוק שמתיר גידול קנאביס לשימוש רפואי ותעשייתי ובכך הפכה למדינה הערבית הראשונה המאפשרת לגליזציה. העיתוי – בעיצומו של משבר כלכלי – איננו מקרי. האם יהיה זה המהלך שיציל את חקלאֵי המדינה?
עיראק: שלוש מחאות לשלושה עמים
04.10.2019  | 
ואא'ל עיסאם
»»
לבודד את חזבאללה בלבנון
30.09.2019  | 
נטע איפרגן
»»
היפרדות כלכלית מישראל? זה לא כל כך פשוט
30.09.2019  | 
עדי ששון
»»
התחליף לפתרון שתי המדינות גרוע הרבה יותר ממדינה אחת
28.09.2019  | 
עורייב א־רנתאווי
»»
הפוליטיקה הפלסטינית בישראל: אופטימיות זהירה
23.09.2019  | 
אליאס ח'ורי
»»
מה הסיבה לתופעת ההתאבדויות בשטחים?
30.08.2019  | 
קסם אדיב
»»
מי פוחד מרשידה טלייב ומדוע?
30.08.2019  | 
און דגן
»»
המאבק הכפול של הלהט"בים הפלסטינים
30.08.2019  | 
איה ח'לאילה
»»
לא לדחוק את אירופה לפינה
28.08.2019  | 
חאזם סאריה
»»
ישראל היא בית ספר אזורי למחקר ופיתוח מדעי
13.08.2019  | 
מוחמד אל-מזיני
»»
לבנות את הלאום הסורי מחדש
11.08.2019  | 
היפא ביטאר
»»
הפיל הישראלי בחנות החרסינה הלבנונית
31.07.2019  | 
רוני ברדה
»»