מאמרים

מאמר
צילום אילוסטרציה (פיקסביי)
25.12.2019

בית החולים האמריקאי בעזה: תרופה או רעל?

בית החולים "האמריקאי", שמוקם על יד מעבר ארז, הוא תפוח אדמה לוהט שכל הפלגים ברצועת עזה, להוציא חמאס, מתנערים מאחריות להקמתו, ושהנהגת פת"ח ברמאללה מזהירה מפני ההשלכות שתהיינה לו
בעוד שבתוך רצועת עזה מתנהל שיח קולני בסוגיית ההסדרה, ההבנות, או הרגיעה "ארוכת הטווח", ועוד הגדרות שדוברים שונים מנסים להסביר באמצעותן את המגעים המתנהלים בציר מצרים-ישראל-חמאס, בולט במיוחד סיפורו של בית החולים "האמריקאי" המוקם בצפון הרצועה, סמוך מאוד למעבר ארז. הקמתו של בית החולים הזה משולה לתפוח אדמה לוהט שכל הפלגים בתוך הרצועה, להוציא חמאס, מתנערים מאחריות להקמתו, ושהנהגת פת"ח ברמאללה מזהירה מפני ההשלכות שתהיינה לו.

מדובר בבית חולים שדה שהקים לפני כמה שנים ארגון צדקה אמריקאי אוונגלי ושמו FRIEND-SHIPS בגבול סוריה ישראל. בית החולים הזה נתן שירות רפואי לפצועים שנזקקו לטיפול באזורי הקרבות שם, ובעת האחרונה פורק והובא לרצועה במימון קטרי ובהסכמה ישראלית. את בית החולים מקים צוות מהנדסים אמריקאי, ועתיד להפעיל אותו צוות רפואי אמריקאי, האמור להביא עימו את המכשור הרפואי הדרוש ואת כל האמצעים האחרים להפעלתו. על פי התוכנית בית החולים יטפל בעיקר בחולי סרטן ובחולים כרוניים.

השאלות העולות מפי המבקרים הן מי אִפשר את הכנסתו של בית החולים "הצבאי", "האמריקאי", מי הקצה לו את הקרקע, ומי קבע את מקומו. לכאורה, מהלך זה אינו צריך לעורר תגובות ביקורתיות כל כך, שכן ברחבי הרצועה פועלות עמותות רבות וארגוני NGO, ובהם ארגונים אמריקאיים, המעניקים סיוע הומניטרי ומספקים את הצרכים ההולכים וגדלים של תושבי רצועת עזה בשנים האחרונות. אלא שהשילוב של שוויון הנפש שמגלה חמאס כלפי ביקורת זו, העובדה שהמהנדסים האמריקאים של ארגון זה כבר נמצאים במקום ועמלים על הקמתו של בית החולים, והתאוצה במגעים המתנהלים לקראת הסדרה, מעלה את החשש שמא זהו ראשיתו של מהלך רחב יותר.

פיתרון זמני או עמדת מודיעין אמריקאי?
ובמתן היתר לנוכחות אמריקאית בתוך שטחי הרצועה, שתתברר מהר מאוד, כך לטענת בכירי הרשות הפלסטינית, כעמדה צבאית מודיעינית אמריקאית. לדבריהם, זו גם פגיעה באחדות הפלסטינית ובבלעדיות הייצוג של אש"ף. אבו מאזן אף הכריז כי לא יאפשר לפרויקט אמריקאי זה ולפרויקטים אחרים שעלו על סדר היום בעת האחרונה, כמו האי מול חופי רצועת עזה, לקום. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד אשתייה מיהר להודיע שממשלתו מנהלת מגעים עם טורקיה להפעלת בית החולים הטורקי ברצועה, שהקמתו הושלמה ב־2017 אך הוא לא הופעל בשל בעיות ממון וחשש הרשות מפני היותו מוקד כוח נוסף של חמאס. שרת הבריאות מֵי כּילה הבהירה כי כל בתי החולים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים פתוחים בפני תושבי הרצועה, וכי אין צורך בבית חולים שיוחד מראש לטיפול בבעיות רפואיות מסוימות. לדבריה, במקום להקים בית חולים ברצועה כל מה שהיה על ארצות הברית לעשות הוא לחזור בה מן הקיצוצים הרבים שקיצצה בסיוע לאונר"א ולבתי החולים של הרשות הפלסטינית.

חמאס מצידה הבהירה עם פרוץ המחלוקת כי הקמת בית החולים היא חלק מההבנות שהושגו בין כל הפלגים לבין ישראל באמצעות מצרים והאו"ם, כי מדובר במבנה זמני שאפשר לפרקו בכל עת, וכי הוא מוקם אומנם על ידי ארגון אמריקאי, אך אין לו כל קשר לקובעי המדיניות בארצות הברית, ולכן כל זיקה בינו לבין עסקת המאה – מופרכת. חמאס טוענת כי הקמתו נחוצה נוכח אי־היכולת של בתי החולים בתוך הרצועה לספק מענה לכל הבעיות הרפואיות, ומשום שרמאללה מקצצת בהיתרים לחולים הזקוקים לטיפול בבתי חולים בישראל או בגדה המערבית. את החשש מפני האיום הצבאי המודיעיני הכרוך בהפעלת בית החולים ניסתה חמאס לשכך בהבהירה שהיא תפקח ותעקוב אחר הנכנסים והיוצאים אל בית החולים.

הפלגים האחרים השומרים על חברותם באש"ף מיהרו להתנער מהאחריות להקמת בית החולים ומההבנות המתגבשות עם ישראל באשר לרגיעה ולאורכה. בחזית הדמוקרטית הוסיפו שהם דבקים בהבנות 2014 שעניינן הפסקת אש בתמורה להקלות בסגר בלבד, ואילו בחזית העממית טענו שאין להם קשר להקמת בית החולים, וכי הם מתנגדים לכל "תהדייה" או "הֻדנה" ארוכת טווח. הג'האד האסלאמי, לעומת זאת, שהתנער בראשית המחלוקת מכל אחריות להקמת המיזם הזה, ממעט להשמיע את קולו בעת האחרונה, ונראה שהמפגש בין מזכ"ל הארגון ליו"ר חמאס אסמאעיל הניה במצרים (ב־7 בדצמבר), שיכך מעט את ביקורתו של הארגון כלפי בית החולים.

חמאס: הצביעות של פת"ח
אולם מעל כל אלו בולט, כאמור, שוויון הנפש המאפיין את תגובת חמאס לביקורת זו. חמאס דחתה את כל הטיעונים שהושמעו נגד המיזם, והאשימה את פת"ח בצביעות. היא אפשרה את המשך עבודת המהנדסים ואת פרסום תמונות המבנים המוקמים, המלמדים על ההתקדמות בעבודת ההקמה. ואם לא די בכך יצא אסמאעיל הניה יו"ר חמא"ס לקהיר (ב־5 בדצמבר) לסדרת פגישות והמשיך משם למסע ארוך במדינות ערביות ואסלאמיות, מסע שביקש לקיים עם בחירתו לתפקיד ביולי 2017, אולם אז המצרים מנעו זאת ממנו.

 
בקהיר הוצגו לחמאס עקרונות הרגיעה וההקלות שבהן תזכה הרצועה אם יישמרו העקרונות האלה. נראה שחמאס מתכוונת ללכת בכיוון הזה ולהביא שקט לרצועה כדי להשתחרר מן הנטל שהמציאות הנוכחית מטילה עליה, וכדי לחזק את כוחה ואת תדמיתה כגוף שלטוני. עתה היא נדרשת לקבל החלטות שיבטאו הסכמה ארגונית להצעות אלו ואחרות, שככל הנראה יעסיקו את אסמאעיל הניה ואת ההנהגה המלווה אותו במסע הארוך בחו"ל. ההסתייגויות מן הפרסומים על רגיעה ארוכת שנים שמשמיעים בכירים בחמאס בימים האחרונים עשויות להיות קשורות להאטה המסתמנת מצד ישראל בשל עיסוקיה הפוליטיים, או להתמודדות של חמאס עם ביקורות שנועדו לפגוע בתדמיתה כתנועת התנגדות. בה בעת יושבו בקהיר חלק מן ההדורים בין חמאס לג'האד האסלאמי שנתגלעו בעקבות אירועי מבצע "חגורה שחורה" (העימות בין ישראל לג'האד האסלאמי בראשית נובמבר השנה). הג'האד האסלאמי מחויב יותר לתיאום עם חמאס ולחדר המבצעים המשותף שלהם, אף שבפומבי הוא ממשיך לעמוד על דרישתו להגיב על כל פעולה ישראלית. חמאס, כך נראה, לא נפגעה מאי־התערבותה לצד הג'האד האסלאמי באירועי חגורה שחורה, ואולי אף חיזקה את מעמדה בעקבותיו.

אם כן, ההתנהלות הפנים־פלסטינית בסוגיית בית החולים וההסדרה חושפת את גילויי הפרגמנטציה המרחפים מעל הזירה הפלסטינית זה מכבר. ההתנגדות המזויינת של חמאס שביקשה להוות תחליף לפרויקט הלאומי הגדול, והכושל לדעתה, של אש"ף, הגיעה למעשה למבוי סתום. בפומבי חמאס עדיין תומכת באסטרטגיה של התנגדות, אך למעשה היא עסוקה בחיפוש אחר דרכי מאבק לא חמושות עם ישראל. על כן היא מתעלמת מן הביקורת המופנית כלפיה בסוגיית בית החולים, מביעה חוסר אמון במבקרים, ואפילו בזה להאשמות המוטחות בה מרמאללה, ונכונה ללכת לתהליך של הסדרה נפרד ברצועה, תהליך רחב יותר ומחייב יותר ממה שהכרנו ב־2014.

מהלך זה עשוי להעניק לחמאס סדרת יתרונות, כמו הקלה במצור, הקלה ביציאות במעברים, ביצוא סחורות והקמה של מתקנים ופרויקטים כמו בית החולים, העשויים להתפרש כהכרה בסוג מסוים של ריבונות חמאסית ברצועה. כך עשויה להתקבע מציאות שתעמיק את הפילוג והבידול מהגדה המערבית, תקל על חמא"ס לזכות בהכרה של גופים ושל מוסדות אסלאמיים וערביים שעד כה התעקשו לראות בה פלג פורש והמשיכו לראות באש"ף נציג בלעדי, וגם תחזק את שליטתה ברצועה ותעניק לתושביה רגיעה ממושכת יותר.

אש"ף של אבו מאזן מביט בעיניים כלות על החבירה הנוצרת כאן בין מצרים, ישראל, חמאס וגם ארצות הברית, ורואה במהלך הזה המשך למדיניות של ממשל טראמפ, שרוקנה את התהליך המדיני מכל תוכן אחרי שהעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, קיצץ בתקציבי הרשות הפלסטינית ואונר"א והבהיר שאין סתירה בין החוק הבין־לאומי לקיומן של ההתנחלויות. מציאות זו מעמידה את אבו מאזן על פרשת דרכים. אחרי הקיצוצים הרבים שעשה בתקציב הרצועה לא נותרו בידיו מנופים רבים שהוא יכול להפעיל על חמאס, והוא מחויב לשימורם של אש"ף ושל ה"פרויקט הלאומי". חמאס, כך חוששים ברמאללה, עשויה לקבל חלק מן התקציבים שקוצצו מן הרשות בתמורה להסכמתה לתנאי הרגיעה ול"הנצחת הבידול", כהגדרתם, ולהשתחרר מהשפעת רמאללה.

אם תצא הסדרה זו לפועל במתכונת שהצגנו לעיל היא תקרב את אש"ף אל רגע האמת שממנו הוא מנסה לברוח זה שנים אחדות, ותאלץ אותו לקבל החלטות בעניין המשך הקשרים עם ישראל, תהליך אוסלו, הדרכים לשימורו של הפרויקט הלאומי הפלסטיני, ובעניין המשך התיאום הביטחוני.

זה הזמן לצעדים גם מצד ישראל
גם ישראל לא תוכל להתעלם לאורך זמן מהמציאות המתפתחת בגדה המערבית – מרשות פלסטינית נחלשת ומתוסכלת המאבדת את אמון הציבור ואת ההצדקה לקיומה, סופגת ביקורת על השחיתות הפושה בקרבה, על נטישתה את המאבק המזוין ועל המשך התיאום הביטחוני. ישראל תידרש לנקוט צעדים שיחזקו את הרשות, צעדים שיעניקו לה תחושה שישראל רואה בה גורם שלטוני רצוי, שהיא מכירה בקשר שלה לרצועה, שהיא נותרה מחויבת לתהליך המדיני למרות כל הצעדים שנקטה ארצות הברית כלפי הרשות, ועוד צעדים בוני אמון שישמרו את מחויבותה של הרשות להסכמים שעליהם היא חתומה עם ישראל. על הרקע הזה יש ברצועת עזה קולות מיואשים מקרב תומכי פת"ח המעלים בזמן האחרון את אופציית הקונפדרציה הפלסטינית – כלומר, איחוד קונפדרלי בין מדינת עזה למדינה בגדה המערבית – כפתרון אפשרי.


יוחנן צורף הוא מומחה לעניינים פלסטיניים. היה בעבר ראש האגף הערבי־פלסטיני במשרד לענייני מודיעין ואסטרטגיה, וכן היועץ לענייני ערבים של המנהל האזרחי ברצועת עזה. היום חוקר במכון למחקרי ביטחון בתל אביב.
מאמרים נוספים