מאמרים

מאמר
מפגינה בלבנון. (צילום: רויטרס)
24.12.2019

האם יש קללה שפמיניסטית לבנונית לא יכולה לומר?

האם פמיניסטיות בלבנון יכולות להצטרף למפגינים המקללים בהתלהבות את ג'בראן באסיל, שר החוץ לשעבר, במילים "כוס אמכ"? הדעות חלוקות, אולם בשורה התחתונה אף אחד מהמקללים לא היה סובל קללה כזו על אמו או אחותו
"כוס אימא שלו", אחד הסלוגנים הנפוצים ביותר של המחאה בלבנון, שמופנה בדרך כלל כלפי ג'ובראן באסיל, שר החוץ לשעבר של לבנון, נבחן במאמרה של הפמיניסטית הלבנונית נרם שרף (نغم شرف), שפורסם באתר רציף 22 ב־16 בנובמבר 2019.
 
באחד משירי המחאה הפופולאריים ביותר במחאה הלבנונית, מוזכר איבר מינה של אימו של באסיל: "הילא הילא הילא הו, ג'ובראן באסיל כוס אימו". שרף מציינת שחלק מהמפגינים מתייחסים לכך בשוויון נפש, אך אחרים – רובן נשים – קוראות להשמיט את השורה הזו, שכן עבורן איבר המין הנשי אינו קללה.
 
שרף מרחיבה על פניה הרבות של הקללה "כוס אימא שלו" בחברה הלבנונית. קללה זו יכולה להפוך ויכוח קטן בשל תאונת דרכים לקטטה אלימה על רקע פגיעה בכבוד המשפחה. שימוש אחר בקללה זו הוא כדי לבטא שנאה כלפי מישהו או דווקא געגוע עז כלפי אהוב. במחאה הנוכחית, עושים בה שימוש כדי להשפיל את שר החוץ לשעבר.
 
שרף מודה שהיא בעצמה שרה את השיר עם הקללה, ובהמשך נמנעה ממנו. עם זאת, לאחר שבאסיל עצמו השתמש באימו והביא אותה להפגנות נגד המהפכה, שרף חזרה להשתמש בקללה. היא מסבירה כי לא חשבה על אימו של ג'ובראן באסיל, אלא על כך שהוא גבר מיזוגן המונע מנשים לבנוניות-פלסטיניות להעניק אזרחות לילדיהן. ולכן, זכותה לקלל את מה שהביא את באסיל לעולם.
 
פעילה פמיניסטית ששרף ראיינה אמרה שאין לה בעיה עם קללות באופן כללי, במיוחד במחאה זו, כי לאנשים משכבות שונות של החברה יש הזכות לבטא את הכעס שלהם. עם זאת, יש לה בעיה עם קללוות פטריארכאליות שמזכירות איברי מין של נשים כדבר משפיל או נחות וגם עם שימוש במילה הומו כקללה. פעילה פמיניסטית אחרת טענה שאין לה בעיה להשתמש בקללות המזכירות איברי מין נשיים, והשיבה בתהייה: האם אדם חילוני לא יכול לקלל את אלוהים? לדעתה מדובר בביטויים שאין להבינם באופן מילולי, אלא כביטוי של כעס, ללא היבט מגדרי או חברתי כלשהו.
 
מרואיין אחר ששרף ראיינה טען כי קללות שמזכירות את איבר המין הנשי הן כאלה שקשורות להשפלה ולפסיביות, ואילו אלה שמזכירות את איבר המין הגברי הן אקטיביות וקשורות לפעולה (כמו "זין עליך" או "אני אזיין אותך"). לכן, כשמתארים גבר בתארים נשיים, שוללים ממנו את הגבריות שלו. מקורה של קללה זו, מסכימה שרף, הוא אכן פטריארכאלי והיא מבוססת על תרבות שבה הגבר אמור להגן על הנשים במשפחתו. כאשר הוא משפיל את נשותיהם של גברים אחרים, הוא משפיל גברים אלה. מצד שני, היא גם סבורה שהשימוש בקללה "כוס אימא שלך" הפך לספונטני מבלי שהקללה נושאת את כל המשמעויות הקשות שלה. תופעה זו היא אוניברסאלית ולא ייחודית לחברה הלבנונית.
 
פעילה פמיניסטית נוספת מספקת זווית מעניינת על הנושא. היא טוענת שבחברה כיום, איבר המין הזכרי הוא משהו שמתגאים בו והוא מביע כוח ויכולת חדירה וביתוק. לכן גברים מתגאים באיבר המין שלהם, בזמן שאיבר המין של נשים הוא בושה. כשהיא רוצה לקלל, היא משתמשת בשתי הקללות ("זין עליך" ו"כוס אימא שלך"). מבחינתה, הסלוגן "הכוס שלי אינו קללה" לא מייצג אותה, כי היא אינה מעוניינת שהכוס שלה יהיה באותה רמה כמו של אלה שהיא אינה אוהבת או אינה מסכימה איתן, כמו אימו של באסיל. היא מוכנה לקלל גבר או אישה שאינה מחבבת – אותם או את רעיונותיהם. מבחינתה, מה שמגדיר קללה ככזו הוא העובדה שהיא מזכירה איבר מין – גברי או נשי. ברגע שהיא מתחילה לחשוב על איבר המין של אימו של באסיל, היא מאבדת את הפמיניזם שלה כי אז היא שמה אותו בעמדה נחותה מול איבר המין הגברי.
 
בסופו של דבר, טוענת שרף, ניתן להשאיר את כל הניתוחים וההשערות האלה בצד: האנשים שאינם מסוגלים לסבול קללות כלפי אימהותיהם ואחיותיהם הם אותם אלה שעומדים בכיכרות ומקללים את איבר המין של אימו של ג'ובראן.

בשיתוף עם מאמרים נוספים