ירדן: הנגיף שהתיישב על מערכת החינוך
לימודים בבית, בעמאן (צילום: רויטרס)
Below are share buttons

ירדן: הנגיף שהתיישב על מערכת החינוך

גם בירדן הקורונה פגעה במערכת החינוך. אלא שהתנאים בה מלכתחילה היו בעייתיים יותר. זו הייתה הפעם השנייה השנה שהלימודים שותקו, וניסיונות הלמידה מרחוק, שכללו בין היתר את הפקעת ערוץ הספורט לצורך שידורי שיעורים, נתקלו בקשיים לוגיסטיים. האם אפשר יהיה להציל את השנה?

כ־105 אלף תלמידים ותלמידות בירדן שאמורים לגשת לבחינות הבגרות בסוף השנה אינם יודעים מה יעלה בגורלן של בחינות אלה ואם הן יתקיימו במועדן. כמו ממשלות רבות בעולם, גם ממשלת ירדן החליטה לעצור את מהלכה התקין של שנת הלימודים באמצע חודש מרס בשל התפשטות וירוס הקורונה. אלא שזו כבר הפעם השנייה ששנת הלימודים הנוכחית בירדן נפסקת, לאחר שנפתחה בשביתת מורים גדולה שארכה כחודש. בכתבה המתפרסמת באתר העצמאי חיבר, מספקת העיתונאית הירדנית מנאר חאפז (منار حافظ) הצצה על הקשיים ועל דרכי ההתמודדות של משרד החינוך הירדני עם המשבר.
 
בהחלטתה להפסיק את שנת הלימודים, קבעה ממשלת ירדן שהלמידה תבוצע מרחוק, ושלושה ערוצי טלוויזיה ממלכתיים הוקצו לשידור שיעורים ותוכן לימודי לתלמידי בתי הספר על בסיס קבוע: בערוץ הספורט משדרים שיעורים לתלמידי התיכון, ובשני ערוצים נוספים –דַרסָכּ 1 ודַרסָכּ 2 – משודרים שיעורים לשאר הכיתות. כל תוכני הלימוד הועלו גם לאתר הרשמי של ערוץ דַרסָכּ, שהוא למעשה פלטפורמה דיגיטלית עם שיעורים מקוונים שמורים מקצועיים מעבירים. בפיתוח הפלטפורמה המקוונת, נטלו חלק משרד החינוך, המשרד לכלכלה דיגיטלית וליזמות עסקית וכמה חברות פרטיות שמתמחות בפלטפורמות ללמידה מקוונת מרחוק. היה זה מענה ראשוני ומיידי לבעיה שנוצרה, וכפי שציינה נג'ווא קבילאת, מזכ"לית משרד החינוך הירדני, כארבעה ימים לאחר שתוכני הלימוד לבגרויות הועלו לפלטפורמה המקוונת, הם זכו לכמיליון צפיות.
 
אולם מורים, תלמידים והורים שנשאלו לדעתם על פלטפורמה לימודית זו, הציגו דעות מעורבות. בצפייה בשיעור מוקלט, כידוע, יש קשיים רבים שנובעים מכך שלא מתקיים קשר ישיר בין המורה לתלמיד, ומכך שלא ניתן לשאול שאלות ולספק תשובות לבעיות שצצות במהלך השיעור. מסיבות אלו, בין היתר, הודו חלק מהתלמידים שרואיינו לכתבה, כי כמעט שאינם משתמשים בפלטפורמה המקוונת של דרסכ או שהם משתמשים בה רק בחלק מהמקצועות.
 
מבעיה זו, כך מתברר, סובלים בעיקר תלמידי מערכת החינוך הציבורית, כי לעומתם, בחלק מבתי הספר הפרטיים מועברים שיעורים בפלטפורמות מקוונות מטעם בית הספר שבהן מתקיימת תקשורת פעילה בין המורה לתלמיד. אלא שגם מענה זה הוא חלקי, מציינת חאפז, שכן לא כל השיעורים מועברים בשידור חי בפלטפורמות הללו, ולכן, לדברי כמה מהתלמידים המרואיינים, הם מדלגים בין פלטפורמות שונות, ובכל אחת הם בוחרים ללמוד מקצועות אחרים. יוסף, תלמיד תיכון פרטי, ציין שהוא משתמש בפלטפורמות הייעודיות של בית הספר כדי ללמוד "מקצועות שמשננים בהם" כהגדרתו, כמו היסטוריה וערבית. לעומת זאת, מתמטיקה הוא לומד משיעורים שהוא מוצא ביוטיוב, כי המקצוע הזה אינו נלמד "בשידור חי" בפלטפורמות של בית ספרו.
 
מגזר שסובל באופן מיוחד במהלך תקופה זו הוא תלמידי התיכונים המקצועיים. תלמידים אלה מהווים כ־13% בלבד מסך כל תלמידי התיכון בירדן, ולכן אינם זוכים לאותם שירותים כשאר התלמידים. איה, תלמידה בתיכון מקצועי הלומדת במסלול לכלכלת משק בית, מספרת שהיא מרגישה מקופחת מכך שהמקצועות הנלמדים במסלול הלימודים שלה אינם נכללים ברובם בפלטפורמות המקוונות השונות. מנכ"לית משרד החינוך מסרה כי בראשית המשבר החליט המשרד על מדיניות שתיתן מענה לרובם המכריע של התלמידים, וכי כעת המשרד פועל כדי להנגיש חומרי לימוד גם לתלמידי החינוך המקצועי.
 
"הסכנה בעניין היא שאנו לא יודעים כמה זמן זה עוד יימשך ומה יהיה הנזק האגבי שייגרם בעקבותיו", אמר נור א־דין נדים, דובר איגוד המורים, והוסיף שלא די בשיעורים המוקלטים המשודרים ושחייבים למצוא דרכים שיאפשרו למידה פעילה, כזו שבה המורים והתלמידים יכולים לתקשר ביניהם. ברוח זו, הצטרף איגוד המורים למאמציו של משרד החינוך בהנגשת שיעורים לתלמידים היושבים בבתיהם, והשיק פלטפורמה מקוונת משלו ללמידה מרחוק – כזו שתאפשר למורים ולתלמידים לתקשר ביניהם בסביבת לימודים וירטואלית.
 
לאור כל התלונות שהועלו בנושא הלמידה הפעילה, הודיע שר החינוך כי בימים אלה ממש עובדים על שדרוג לפלטפורמת דרסכ שעתידה לאפשר למידה אקטיבית בה. מזכ"לית משרד החינוך אף ציינה כי שבוע קודם למועד הכנת הכתבה, השיק המשרד פלטפורמה ייעודית להכשרת מורים להוראה מרחוק, שנרשמו אליה כבר כ־43 אלף מורים.
 
כרגיל, המוחלשים סובלים יותר
בעיה נוספת המוצגת בכתבתה של חאפז נוגעת לתלמידים מהמגזרים המוחלשים והעניים בחברה, שאין בידם אפשרות כלכלית ללמוד מרחוק. לתלמידים כאלה, הגרים בעיירות עניות, בפריפריה המדברית או במחנות פליטים, אין טלפונים חכמים או חיבור לאינטרנט בבית: "אין להם אף חיבור לעולם החיצוני, אפילו מקרר אין להם [בבית], אז איך בדיוק אתה מצפה שהם ילמדו מרחוק? אומנם מדובר במיעוט, אבל כשמדובר בלימודים אין מיעוט ורוב", כך אמר נדים, תלמיד תיכון מטברבור, בשיחתו עם חאפז. במשרד החינוך שוקלים את הצעדים שיינקטו כדי לסייע לקבוצת אוכלוסייה זו. אחד הרעיונות שהוצעו נכון לעכשיו, מספרת קבילאת, הוא לארגן תוכנית קיץ מרוכזת בת שלושה שבועות באוגוסט עבור אותם תלמידים מעוטי יכולת, שתסייע להם להשלים את החומר הלימודי שהם החמיצו.
 
גם בפני המורים ניצבים קשיים שונים בתקופה זו. מצד אחד, מציינת דלאל דוויק, אחת המורות המרואיינות בכתבה, חצי שעה של שיעור מוקלט שקולה לשלוש שעות הוראה פרונטאלית, כי איש אינו קוטע את דברי המורה בשאלות או בהפרעות. מצד שני, התלמידים נדרשים למאמץ כפול שכן עליהם לצפות בשיעור המוקלט ולסכמו ולהשלים בעצמם פערים שונים שעולים במהלך השיעור המוקלט. לכך מצטרפת בעיה נוספת והיא שהתלמידים לא מגלים מחויבות לשיעורים המנוהלים מרחוק ואף מתייחסים אל התקופה הנוכחית כאל חופשה.
 
חלק מהמורים, אלה שאינם מסתפקים בשיעורים המוקלטים ומגדילים ראש, שולחים לתלמידיהם בקבוצת הווטסאפ הכיתתית שיעורים שהם הקליטו בעצמם בבית, ועונים על שאלות התלמידים שעולות בקבוצה. אלא שבשל בעיות גלישה או בשל חבילות אינטרנט מוגבלות בנפחן, לא לכל התלמידים יש אפשרות לשמור על מהלך לימודים תקין אך ורק דרך האינטרנט. מסיבה זו, מציינת קבילאת, משרד החינוך מאפשר גלישה חינמית (כלומר, בלי "לחייב" את חבילות האינטרנט של התלמידים) באתרים של דרסכ בין השעות 06:00 ל־16:00.
 
לכל אלה מתלווים כמובן גם כל שאר הקשיים הקיימים בלמידה מרחוק: על ההורים – שעוברים תקופה קשה בעצמם – מוטלת אחריות רבה לדאוג שילדיהם אכן לומדים בבית; צריך לדאוג שיהיו מספיק מכשירים אלקטרוניים בבית כך שכולם יוכלו ללמוד; ובמקרה של הורים שגם עובדים כמורים מהבית – עליהם גם לדאוג להכין את השיעורים ולהעבירם כמו שצריך לתלמידיהם דרך הפלטפורמות הקיימות.
 
כך שלמרות כל המאמצים שנעשו במדינה בנסיבות הקיימות, ובצל החשש שהלימודים לא ישובו לסדרם בקרוב, יש הקוראים לדחות את הרבעון הנוכחי או לבטלו כליל. אינאס אבו עיד למשל, מורה למתמטיקה במערכת החינוך הציבורית, קוראת לעצור את שנת הלימודים בטענה שהלמידה בתצורתה הנוכחית חסרת כל תועלת בהיעדר הכשרה ראויה לתלמידים ולמורים. הצעות שונות הועלו על הפרק גם באשר למבחני הבגרות הקרובים, ובהן דחייה של חלק מהבגרויות; הורדת נושאים שונים במיקוד; הגשת פרויקט מסכם במקום לגשת למבחן ואף הצעה שהועלתה לקיים את הבחינות במועדן דרך פלטפורמות מקוונות שונות (רעיון שעלה על הפרק עוד לפני פרוץ משבר הקורונה). נכון למועד פרסום המאמר, שר החינוך א־נעימי טען שהתלמידים ישובו לבתי הספר בקרוב ושלל את השמועות בדבר ביטול חלק ממבחני הבגרות.
 
ניכר כי משרד החינוך הירדני עושה מאמצים רבים כדי ששנת הלימודים תוכל להימשך כסדרה, אך לא די בהם. לא בכדי, פנה שר החינוך לעזרתם של גורמים פילנתרופיים שונים בבקשת מימון לתוכנית חזרה לשגרת הלימודים, שכוללת רכישת ציוד טכנולוגי לבתי הספר ושלל היערכויות לוגיסטיות ובריאותיות שיאפשרו זאת. בינתיים, בהיעדר החלטה מפורשת וחד־משמעית לגבי המשך שנת הלימודים ולגבי מבחני הבגרות ההולכים וקרבים, דאגתם של רבים מתלמידי התיכונים ושל הוריהם הולכת וגוברת. נראה כי התקווה הגדולה של כולם, כמשתקף מהכתבה, אינה נעוצה בשיפורן של פלטפורמות הלמידה מרחוק, כי אם בציפייה לשוב לשגרה בהקדם האפשרי.
און דהן
לדף האישי
כ־105 אלף תלמידים ותלמידות בירדן שאמורים לגשת לבחינות הבגרות בסוף השנה אינם יודעים מה יעלה בגורלן של בחינות אלה ואם הן יתקיימו במועדן. כמו ממשלות רבות בעולם, גם ממשלת ירדן החליטה לעצור את מהלכה התקין של שנת הלימודים באמצע חודש מרס בשל התפשטות וירוס הקורונה. אלא שזו כבר הפעם השנייה ששנת הלימודים הנוכחית בירדן נפסקת, לאחר שנפתחה בשביתת מורים גדולה שארכה כחודש. בכתבה המתפרסמת באתר העצמאי חיבר, מספקת העיתונאית הירדנית מנאר חאפז (منار حافظ) הצצה על הקשיים ועל דרכי ההתמודדות של משרד החינוך הירדני עם המשבר.
 
בהחלטתה להפסיק את שנת הלימודים, קבעה ממשלת ירדן שהלמידה תבוצע מרחוק, ושלושה ערוצי טלוויזיה ממלכתיים הוקצו לשידור שיעורים ותוכן לימודי לתלמידי בתי הספר על בסיס קבוע: בערוץ הספורט משדרים שיעורים לתלמידי התיכון, ובשני ערוצים נוספים –דַרסָכּ 1 ודַרסָכּ 2 – משודרים שיעורים לשאר הכיתות. כל תוכני הלימוד הועלו גם לאתר הרשמי של ערוץ דַרסָכּ, שהוא למעשה פלטפורמה דיגיטלית עם שיעורים מקוונים שמורים מקצועיים מעבירים. בפיתוח הפלטפורמה המקוונת, נטלו חלק משרד החינוך, המשרד לכלכלה דיגיטלית וליזמות עסקית וכמה חברות פרטיות שמתמחות בפלטפורמות ללמידה מקוונת מרחוק. היה זה מענה ראשוני ומיידי לבעיה שנוצרה, וכפי שציינה נג'ווא קבילאת, מזכ"לית משרד החינוך הירדני, כארבעה ימים לאחר שתוכני הלימוד לבגרויות הועלו לפלטפורמה המקוונת, הם זכו לכמיליון צפיות.
 
אולם מורים, תלמידים והורים שנשאלו לדעתם על פלטפורמה לימודית זו, הציגו דעות מעורבות. בצפייה בשיעור מוקלט, כידוע, יש קשיים רבים שנובעים מכך שלא מתקיים קשר ישיר בין המורה לתלמיד, ומכך שלא ניתן לשאול שאלות ולספק תשובות לבעיות שצצות במהלך השיעור. מסיבות אלו, בין היתר, הודו חלק מהתלמידים שרואיינו לכתבה, כי כמעט שאינם משתמשים בפלטפורמה המקוונת של דרסכ או שהם משתמשים בה רק בחלק מהמקצועות.
 
מבעיה זו, כך מתברר, סובלים בעיקר תלמידי מערכת החינוך הציבורית, כי לעומתם, בחלק מבתי הספר הפרטיים מועברים שיעורים בפלטפורמות מקוונות מטעם בית הספר שבהן מתקיימת תקשורת פעילה בין המורה לתלמיד. אלא שגם מענה זה הוא חלקי, מציינת חאפז, שכן לא כל השיעורים מועברים בשידור חי בפלטפורמות הללו, ולכן, לדברי כמה מהתלמידים המרואיינים, הם מדלגים בין פלטפורמות שונות, ובכל אחת הם בוחרים ללמוד מקצועות אחרים. יוסף, תלמיד תיכון פרטי, ציין שהוא משתמש בפלטפורמות הייעודיות של בית הספר כדי ללמוד "מקצועות שמשננים בהם" כהגדרתו, כמו היסטוריה וערבית. לעומת זאת, מתמטיקה הוא לומד משיעורים שהוא מוצא ביוטיוב, כי המקצוע הזה אינו נלמד "בשידור חי" בפלטפורמות של בית ספרו.
 
מגזר שסובל באופן מיוחד במהלך תקופה זו הוא תלמידי התיכונים המקצועיים. תלמידים אלה מהווים כ־13% בלבד מסך כל תלמידי התיכון בירדן, ולכן אינם זוכים לאותם שירותים כשאר התלמידים. איה, תלמידה בתיכון מקצועי הלומדת במסלול לכלכלת משק בית, מספרת שהיא מרגישה מקופחת מכך שהמקצועות הנלמדים במסלול הלימודים שלה אינם נכללים ברובם בפלטפורמות המקוונות השונות. מנכ"לית משרד החינוך מסרה כי בראשית המשבר החליט המשרד על מדיניות שתיתן מענה לרובם המכריע של התלמידים, וכי כעת המשרד פועל כדי להנגיש חומרי לימוד גם לתלמידי החינוך המקצועי.
 
"הסכנה בעניין היא שאנו לא יודעים כמה זמן זה עוד יימשך ומה יהיה הנזק האגבי שייגרם בעקבותיו", אמר נור א־דין נדים, דובר איגוד המורים, והוסיף שלא די בשיעורים המוקלטים המשודרים ושחייבים למצוא דרכים שיאפשרו למידה פעילה, כזו שבה המורים והתלמידים יכולים לתקשר ביניהם. ברוח זו, הצטרף איגוד המורים למאמציו של משרד החינוך בהנגשת שיעורים לתלמידים היושבים בבתיהם, והשיק פלטפורמה מקוונת משלו ללמידה מרחוק – כזו שתאפשר למורים ולתלמידים לתקשר ביניהם בסביבת לימודים וירטואלית.
 
לאור כל התלונות שהועלו בנושא הלמידה הפעילה, הודיע שר החינוך כי בימים אלה ממש עובדים על שדרוג לפלטפורמת דרסכ שעתידה לאפשר למידה אקטיבית בה. מזכ"לית משרד החינוך אף ציינה כי שבוע קודם למועד הכנת הכתבה, השיק המשרד פלטפורמה ייעודית להכשרת מורים להוראה מרחוק, שנרשמו אליה כבר כ־43 אלף מורים.
 
כרגיל, המוחלשים סובלים יותר
בעיה נוספת המוצגת בכתבתה של חאפז נוגעת לתלמידים מהמגזרים המוחלשים והעניים בחברה, שאין בידם אפשרות כלכלית ללמוד מרחוק. לתלמידים כאלה, הגרים בעיירות עניות, בפריפריה המדברית או במחנות פליטים, אין טלפונים חכמים או חיבור לאינטרנט בבית: "אין להם אף חיבור לעולם החיצוני, אפילו מקרר אין להם [בבית], אז איך בדיוק אתה מצפה שהם ילמדו מרחוק? אומנם מדובר במיעוט, אבל כשמדובר בלימודים אין מיעוט ורוב", כך אמר נדים, תלמיד תיכון מטברבור, בשיחתו עם חאפז. במשרד החינוך שוקלים את הצעדים שיינקטו כדי לסייע לקבוצת אוכלוסייה זו. אחד הרעיונות שהוצעו נכון לעכשיו, מספרת קבילאת, הוא לארגן תוכנית קיץ מרוכזת בת שלושה שבועות באוגוסט עבור אותם תלמידים מעוטי יכולת, שתסייע להם להשלים את החומר הלימודי שהם החמיצו.
 
גם בפני המורים ניצבים קשיים שונים בתקופה זו. מצד אחד, מציינת דלאל דוויק, אחת המורות המרואיינות בכתבה, חצי שעה של שיעור מוקלט שקולה לשלוש שעות הוראה פרונטאלית, כי איש אינו קוטע את דברי המורה בשאלות או בהפרעות. מצד שני, התלמידים נדרשים למאמץ כפול שכן עליהם לצפות בשיעור המוקלט ולסכמו ולהשלים בעצמם פערים שונים שעולים במהלך השיעור המוקלט. לכך מצטרפת בעיה נוספת והיא שהתלמידים לא מגלים מחויבות לשיעורים המנוהלים מרחוק ואף מתייחסים אל התקופה הנוכחית כאל חופשה.
 
חלק מהמורים, אלה שאינם מסתפקים בשיעורים המוקלטים ומגדילים ראש, שולחים לתלמידיהם בקבוצת הווטסאפ הכיתתית שיעורים שהם הקליטו בעצמם בבית, ועונים על שאלות התלמידים שעולות בקבוצה. אלא שבשל בעיות גלישה או בשל חבילות אינטרנט מוגבלות בנפחן, לא לכל התלמידים יש אפשרות לשמור על מהלך לימודים תקין אך ורק דרך האינטרנט. מסיבה זו, מציינת קבילאת, משרד החינוך מאפשר גלישה חינמית (כלומר, בלי "לחייב" את חבילות האינטרנט של התלמידים) באתרים של דרסכ בין השעות 06:00 ל־16:00.
 
לכל אלה מתלווים כמובן גם כל שאר הקשיים הקיימים בלמידה מרחוק: על ההורים – שעוברים תקופה קשה בעצמם – מוטלת אחריות רבה לדאוג שילדיהם אכן לומדים בבית; צריך לדאוג שיהיו מספיק מכשירים אלקטרוניים בבית כך שכולם יוכלו ללמוד; ובמקרה של הורים שגם עובדים כמורים מהבית – עליהם גם לדאוג להכין את השיעורים ולהעבירם כמו שצריך לתלמידיהם דרך הפלטפורמות הקיימות.
 
כך שלמרות כל המאמצים שנעשו במדינה בנסיבות הקיימות, ובצל החשש שהלימודים לא ישובו לסדרם בקרוב, יש הקוראים לדחות את הרבעון הנוכחי או לבטלו כליל. אינאס אבו עיד למשל, מורה למתמטיקה במערכת החינוך הציבורית, קוראת לעצור את שנת הלימודים בטענה שהלמידה בתצורתה הנוכחית חסרת כל תועלת בהיעדר הכשרה ראויה לתלמידים ולמורים. הצעות שונות הועלו על הפרק גם באשר למבחני הבגרות הקרובים, ובהן דחייה של חלק מהבגרויות; הורדת נושאים שונים במיקוד; הגשת פרויקט מסכם במקום לגשת למבחן ואף הצעה שהועלתה לקיים את הבחינות במועדן דרך פלטפורמות מקוונות שונות (רעיון שעלה על הפרק עוד לפני פרוץ משבר הקורונה). נכון למועד פרסום המאמר, שר החינוך א־נעימי טען שהתלמידים ישובו לבתי הספר בקרוב ושלל את השמועות בדבר ביטול חלק ממבחני הבגרות.
 
ניכר כי משרד החינוך הירדני עושה מאמצים רבים כדי ששנת הלימודים תוכל להימשך כסדרה, אך לא די בהם. לא בכדי, פנה שר החינוך לעזרתם של גורמים פילנתרופיים שונים בבקשת מימון לתוכנית חזרה לשגרת הלימודים, שכוללת רכישת ציוד טכנולוגי לבתי הספר ושלל היערכויות לוגיסטיות ובריאותיות שיאפשרו זאת. בינתיים, בהיעדר החלטה מפורשת וחד־משמעית לגבי המשך שנת הלימודים ולגבי מבחני הבגרות ההולכים וקרבים, דאגתם של רבים מתלמידי התיכונים ושל הוריהם הולכת וגוברת. נראה כי התקווה הגדולה של כולם, כמשתקף מהכתבה, אינה נעוצה בשיפורן של פלטפורמות הלמידה מרחוק, כי אם בציפייה לשוב לשגרה בהקדם האפשרי.
Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה