מאמרים

מאמר
ציור מ-1882 של ישיבת רבנים במרוקו, Jean-Jules-Antoine Lecomte du Nouÿ. מתוך ויקיפדיה
10.11.2020

"הם משלנו": היהודים משולבים לראשונה בספרי הלימוד במרוקו

במרוקו אושרה לאחרונה תוכנית לימודים חדשה לבתי הספר היסודיים, ובה, בפעם הראשונה, עיסוק ביהדות מרוקו ובמקומה בחברה ובתרבות. כיוון שהיהדות מוצגת שם בעיקר על רקע תקופת הסולטאן מוחמד בן עבדאללה, שנחשב ל"אדריכל מרוקו המודרנית", היא גם תורמת בדרך לביסוס סמכותה השלטונית של השושלת
היחסים החמים בין יהודים למוסלמים במרוקו הם נושא מוכר וידוע, אולם עד כה נעדרו היהודים מספרי הלימוד לתלמידי בתי הספר במרוקו. בפעמים המעטות שבכל זאת הוזכרו, כל שצוין היה שהיהודים והאמזיע'ים הם מראשוני התושבים בצפון אפריקה ובמרוקו. מצב זה השתנה בעת האחרונה, לאחר שבמרוקו אושרה תוכנית לימודים חדשה לבתי הספר היסודיים, ובה, בפעם הראשונה, עיסוק ביהדות מרוקו ובמקומה בחברה ובתרבות.
 
למהלך החשוב הזה היו שותפים ישירות ובעקיפין יועץ המלך, אנדרה אזולאי; סימון לוי ז"ל, מי שהקים את מוזיאון יהדות מרוקו בקזבלנקה; וארגון מימונה, שהוקם ב־2007 על ידי סטודנטים מוסלמים ופועל מאז לשימור המורשת היהודית של מרוקו, בעיקר בקרב צעירים. שינוי זה התאפשר גם בזכות פעילות אונסק"ו, והחידושים שהוכנסו בתוכנית הלימודים מבטאים את רוח יעדי הפיתוח של האו"ם (ה־SDG), הכוללים חירויות וזכויות אזרחיות; טיפוח סובלנות והדגשת המגוון החברתי כערך חיובי; שוויון בין נשים וגברים, לרבות התאמת הניסוח ללשון נקבה, עידוד הביטוי האישי; מתן כבוד לדעותיהם של אחרים והנכחת מורשות מקומיות.

מתוך ספר הלימוד החדש 

"תמיד ידענו שזה יקרה! זה היה רק עניין של זמן", מספר עבדו לאדינו, חבר ארגון מימונה ומורה במרוקו, ומסביר שמרוקו ראתה תמיד ביהדות חלק מהמרקם החברתי והתרבותי שלה, "אבל רק ביולי 2011 העניין נעשה רשמי במסגרת התיקון לחוקה שאושר במשאל עם. לכן משרד החינוך שילב פרק על יהודים, כדי ללמד את התלמידים על ההיסטוריה של מרוקו, על החיים המשותפים של יהודים ומוסלמים ועל המגוון התרבותי, הדתי והלשוני של מרוקו". עבדו מתאר את השינוי שהתרחש גם מבחינה פדגוגית ומסביר ש"בעוד לימודי ההיסטוריה בבתי הספר במרוקו בעבר התמקדו ברשימת השושלות ששלטו בה, כמו האידריסים, המוואחידון, הסעדים והמראביטון, כעת אימץ משרד החינוך המרוקאי שיטה פדגוגית אחרת והחל ללמד על הקהילות השונות במרוקו. שיעורים חדשים שולבו על האמזיע'ים, על הקרתגים, על הפיניקים וכעת גם על היהודים".
 
חשיבות הצעד המבורך של משרד החינוך המרוקאי נובעת גם משילוב הנושא היהודי במסגרת החינוך החברתי, ולא כחלק מלימודי היסטוריה או מלימודי הדת. החינוך החברתי מגדיר את גבולות החברה המרוקאית היום – מי נכלל בה ומי מודר ממנה – ובעניין הזה האמירה המרוקאית ביחס ליהודים ולקבוצות האחרות ששולבו בספר הלימוד החדש ברורה – כֻּלהם דיאלנא! (הם משלנו!). לא מדובר בשינוי של מה בכך, וסביר להניח שאין לכך בעולם הערבי תקדים בסדר גודל כזה, כלומר, צעד רשמי מובהק כל כך החותר נגד דימוי היהודי שרווח עד כה במדינות אחרות באזור.
 
מחקר מקיף שערכו ופרסמו פרופ' אלי פודה וסמירה עליאן ב־2017 בנושא דימוי ה"אחר" בספרי הלימוד במזרח התיכון, עוסק גם בדימוי היהודי. בפרק העוסק במצרים תואר כיצד היהודים עדיין מוצגים בה באור שלילי במסגרת לימודי הדת האסלאמיים, אף שעברו יותר מארבעים שנה מחתימת הסכם השלום. לדוגמה, התלמידים לומדים סורות (פרקים) נבחרות מהקוראן, שבהן דימוי היהודי שלילי מאוד ומתקשר למילים כמו "בגידה", "מרמה" "שנאה", ו"אי־כיבוד בריתות", ולאחר מכן מתבקשים לכתוב נאום לתחנת הרדיו הבית־ספרית בנושא "היהודים של אתמול הם היהודים של מחר". כמו במצרים, גם במרוקו לימודי הדת האסלאמיים מתבססים על שינון של סורות נבחרות מהקוראן, אולם להבדיל מהסורות הנלמדות במצרים, הסורות שנבחרו ללימוד במרוקו, ובהן "סורת אל־קלם", "סורת אל־מרסלאת" ו"סורת אל־ג'ן", הנלמדות בבתי הספר היסודיים, מתמקדות במצוות האסלאם ובחיי הנביא מוחמד במכה, והיהודים אינם מוזכרים בהן כלל. אין ספק שבמקרה הזה עדיפה הבורות הגמורה מהידיעה הכוזבת, המעוותת ומלבת השנאה.
 
בספר הלימוד החדש שנכתב על פי תוכנית הלימודים החדשה במרוקו, היהדות מוצגת בעיקר על רקע תקופת הסולטאן מוחמד בן עבדאללה, מי שנחשב ל"אדריכל מרוקו המודרנית", מבני השושלת העלווית, הידועה ביחסה הסובלני כלפי יהודי מרוקו. הבחירה להתמקד בשושלת זו איננה מקרית, והיא תורמת לביסוס סמכותה השלטונית ולתדמיתה המתונה של שושלת זו, מעלייתה לשלטון במאה ה־17 ועד הביקור שערך המלך מוחמד השישי באסווירה בינואר האחרון. בביקורו זה, המתואר בהרחבה בספר, חנך המלך את "בית ד'כירה", מרכז לשימור המורשת היהודית של העיר. "הפרק אינו סוקר את כלל הנושאים, ואין אפשרות כזאת", מסביר עבדו, "אנו שמחים שזה המידע שנבחר ללימוד תלמידים בגילאי היסודי וזו רק ההתחלה". כמו כן, בפרק החדש בולטת העובדה שהסיפור היהודי איננו עומד בפני עצמו, אלא חוסה בצילו של המלך, ונראה ששני הצדדים יוצאים נשכרים מכך – היהודים זוכים להגנה וללגיטימציה מלכותית, ואילו המלך זוכה בתדמית מתונה וסובלנית, וכך גם מרוקו כולה. "המלך איננו רק מנהיג המוסלמים", מסביר עבדו, "אלא נחשב 'אמיר אל־מאמינין', כלומר מנהיגם של כל המאמינים – מוסלמים ויהודים".

מתוך ספר הלימוד 

מאז שנכנסו לחיינו האינטרנט והרשתות החברתיות נפגע מעמדם של ספרי הלימוד, שהיו המקור הכמעט בלעדי לידע, אולם גם היום הם עדיין ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב הסדר החברתי והפוליטי במדינה, ובהבניית זהותם הלאומית של אזרחיה. ספרי הלימוד אינם מייצגים את ההיסטוריה כולה, והפרטים שבהם נבחרים בקפידה ומועדפים על פני פרטים אחרים, הנותרים מחוץ לסיפור. כך, למרות הצעד המבורך, נראה שלא נמצא בספרים החדשים במרוקו הכרה בצדדים האפלים יותר של ההיסטוריה או תיאור של התקופות שבהן שרר מתח בין יהודים למוסלמים במרוקו. בהקשר הזה, ספרי הלימוד הם כלי בידי המדינה הרוצה להבטיח שהנרטיב הלאומי הפוליטי, החברתי והתרבותי "הנכון" הוא שיועבר לדור הצעיר. ספרי הלימוד, גם אם הם עוסקים בעבר, אינם מכוונים אליו, אלא מסייעים לעיצוב התודעה ולהכוונת המעשים בהווה ובעתיד. השינוי שחל בתוכנית הלימודים המרוקאית הוא חלוצי ומבורך ומעיד שבמרוקו "האחר" הוא לא פחות ממרכיב חיוני, ואף הכרחי, לשמירת צביונה הרב־תרבותי והבין־דתי.
מאמרים נוספים