עבאס, על כרזה שנתלתה בחומות ירושלים, במחאה על הסכמי אברהם (רויטרס)
עבאס, על כרזה שנתלתה בחומות ירושלים, במחאה על הסכמי אברהם (צילום: רויטרס)
Below are share buttons

בדרך לבחירות ברשות: סוף־סוף מדברים פוליטיקה

אבו מאזן יעשה הכול כדי להשאיר את הסוגייה הפלסטינית על סדר היום - בהנהגתו. ההודעה על הליכה לבחירות נועדה גם היא לשרת את האינטרס הזה, לצד ניסיון לזכות מחדש באמון הציבור. בחמאס ספקנים, אך מוכנים לרוץ ברשימה משותפת עם פתח, ולו כדי להיכנס למגרש הפוליטי של הגדולים

לפני שבועיים זה סוף־סוף קרה. אבו מאזן הוציא צו נשיאותי המורה על הליכה לבחירות. לא הייתה לו ברירה אחרת. העולם סביב אותת לו שהמצב הקיים בלתי קביל ושהפלסטינים אינם יכולים להתנהל עוד כבועה הפועלת בתוך סדר יום משלה, במנותק ממה שקורה בחוץ. בארצות הברית התחלף הממשל, האירופים לוחצים על הרשות כבר זמן־מה לקיים בחירות ולעשות מהלכים שיחדשו את הלגיטימציה לשלטונה, והמדינות הערביות מסביב הפכו מסורת ארוכת שנים ויצאו לדרך חדשה ביחסיהן עם ישראל.
 
שיחות הפיוס בין פתח לחמאס עברו עשרות סבבים של משא ומתן, בלי פריצת דרך, ועם מתח מחמיר והולך שאינו מאפשר לסלול שותפות אמיתית יציבה. לא עוד מבוי סתום או מחלוקת שאפשר לפתור במשא ומתן מאומץ, אלא פיצול עמוק שהפך לפרקטיקת חיים של ממש.
 
לצד זה, הציבור עייף, מאס בהבטחות ובהצהרות ומגלה יותר ויותר ספקנות כלפי מה שעובר ליד אוזניו. סקרים אחרונים מראים כי שני שלישים בקירוב מהציבור הפלסטיני מעדיפים שאבו מאזן ירד מהבמה הפוליטית. צמח פה דור המפתח אינדיבידואליזם וראייה ביקורתית ביחס למתרחש סביבו, גם אם לא יביע זאת בפומבי. באופן כללי אפשר לומר כי היום קשה יותר מבעבר להרשים את הציבור הפלסטיני בסיסמאות ריקות ובמהלכי סרק. גם בהנהגה הפלסטינית החלו להפנים שיש גבול למידת הזלזול באינטליגנציה של הציבור, ושהם צריכים להתאמץ קצת יותר כדי לרכוש את אמונו. 
 
כל אלו חייבו את אבו מאזן לעשות פעולה מקדימה משמעותית כדי להחזיר לעצמו את הרלוונטיות שאיבד ולהשיב לשלטונו את מעט הלגיטימציה שעוד נותרה לו. 
 
מעבר לכך, הוא היה חייב לנקוט מהלך קיצוני כדי להשיב אליו את תשומת הלב ולהניח על סדר היום העולמי והאזורי את הסוגיה הפלסטינית שקרנה ירד בעקבות החתימה על ההסכמים בין ישראל למדינות המפרץ. 
 
אז הודעה על הליכה לבחירות כלליות יש, ומה הלאה? במערכת הפלסטינית מדברים על גיבוש רשימה משותפת של פתח וחמאס לקראת הבחירות למועצה המחוקקת בסוף מאי. מוזר ומפתיע ככל שיהיה, הגישושים סביב מהלך זה של אחדות לכאורה נעשים למרות הפיצול החריף בין שני הצדדים. שתי התנועות הביעו נכונות להתכנס יחד לרשימה אחת, כל אחת מסיבותיה שלה, ככה זה כשהאינטרסים נפגשים בדיוק באמצע. 
 
בפתח חוששים ממועמדים עצמאים שירוצו בנפרד מהרשימה הרשמית של פתח בראשות אבו מאזן. מוחמד דחלאן ומרואן ברגותי נתפסים כריבים פוליטיים משמעותיים בהקשר הזה. החשש הנוסף הוא מניצחון חמאס בבחירות, ועל כן אבו מאזן מעדיף לכאורה לתת להם לחסות בצילו. גם חמאס עשויה לגרוף רווחים פוליטיים מריצה ברשימה משותפת: כניסה למשחק הפוליטי בכל מחיר תעניק לה כרטיס כניסה למוסדות השלטון של אש"ף. ריצה ברשימה משותפת תאפשר לחמאס "לשתול" את נציגיה בממשלה שתקום ולקבל דריסת רגל במועצה הלאומית הפלסטינית, בהנחה שהבחירות על שלושת שלביהן יתקיימו. שאיפה עתיקת יומין של חמאס היא לחדור למסגרת השלטונית הרשמית של אש"ף, גם אם בדלת האחורית, ולכבוש עוד ועוד מעוזים פוליטיים.
 
הציפור השנייה שחמאס רוצה לתפוס היא הכרה מהקהילה הבין־לאומית ויציאה מהבידוד, לצד הסרת המצור על עזה, מבלי לוותר על שליטתה ברצועה או להתפרק מנשקה. הישג זה כשלעצמו יעמיד את ארצות הברית ואת אירופה במבוכה סביב השאלה כיצד עליהן להתייחס לחמאס לאחר כניסתה למערכת השלטון הרשמית הפלסטינית כתנועה פוליטית שלא ויתרה על נשק ההתנגדות ועל המאבק בישראל. 
 
אבל עוד לפני הבחירות עצמן ניצבת שאלת האחדות הפלסטינית. אם הפלסטינים ילכו לבחירות לפני פתרון סוגיית הפיוס בין הפלגים ומבלי להגיע להבנות בסוגיות המהותיות: הרכב מנגנוני הביטחון, הנשק, האחדת השליטה בעזה ובגדה, עלול היום שאחרי הבחירות להתאפיין בחוסר יציבות פוליטי שבתוכו ימשיך הפיצול להיות נוכח.
 
גורמים פלסטיניים בקרב מתנגדיו של אבו מאזן מעריכים כי הבחירות לא יתקיימו במועדן. "נראה שבפתח ימצאו סיבות לדחות את הבחירות, זה יכול להיות עניינים טכניים הקשורים בחוסר מוכנות לוגיסטית לבחירות, או דברים אחרים סביב הריב עם חמאס. בפתח בונים על זה שחמאס תספק להם תירוץ לשבש את קיום הבחירות", אמרו הגורמים.
 
המינויים והשינויים שערך אבו מאזן בשבועות האחרונים במערכת המשפטית נתפסים כניסיון להכשיר לעצמו את הדרך להישאר בשלטון ולמנוע מחמאס לנגוס בכוחו. "אלו לא רפורמות מה שאבו מאזן עשה. הוא פשוט השתלט על המערכת המשפטית כדי להבטיח שחמאס לא תעלה לשלטון. לא סתם הוא התעקש שקודם יתקיימו הבחירות למועצה המחוקקת ורק כעבור תקופה הבחירות לנשיאות. כדי שאם חמאס ינצחו שוב בבחירות לפרלמנט ויזכו ברוב במועצה המחוקקת, הוא יוכל לטרפד את הבחירות לנשיאות בתרגילים משפטיים", ציין אחד הגורמים. בחמאס מוטרדים מכך וכבר הודיעו שנושא זה יידון בשיחות הקרובות בקהיר. 
 
חמאס בראייתה כבר עשתה את הוויתורים שלה בכל הקשור לקיום הבחירות כדי לשמוט מאבו מאזן את התירוץ לאי־קיומן, וכעת הגיע תורו לעשות מחוות של רצון טוב כלפי חמאס, ובראשן הסרת הסנקציות שהטיל על רצועת עזה לפני יותר מעשור, עת השתלטה חמאס על הרצועה. אם לא למען חמאס, לפחות למען שני מיליון התושבים הפלסטינים ברצועה שאותם הוא מבקש להנהיג.
דנה בן שמעון
לדף האישי
לפני שבועיים זה סוף־סוף קרה. אבו מאזן הוציא צו נשיאותי המורה על הליכה לבחירות. לא הייתה לו ברירה אחרת. העולם סביב אותת לו שהמצב הקיים בלתי קביל ושהפלסטינים אינם יכולים להתנהל עוד כבועה הפועלת בתוך סדר יום משלה, במנותק ממה שקורה בחוץ. בארצות הברית התחלף הממשל, האירופים לוחצים על הרשות כבר זמן־מה לקיים בחירות ולעשות מהלכים שיחדשו את הלגיטימציה לשלטונה, והמדינות הערביות מסביב הפכו מסורת ארוכת שנים ויצאו לדרך חדשה ביחסיהן עם ישראל.
 
שיחות הפיוס בין פתח לחמאס עברו עשרות סבבים של משא ומתן, בלי פריצת דרך, ועם מתח מחמיר והולך שאינו מאפשר לסלול שותפות אמיתית יציבה. לא עוד מבוי סתום או מחלוקת שאפשר לפתור במשא ומתן מאומץ, אלא פיצול עמוק שהפך לפרקטיקת חיים של ממש.
 
לצד זה, הציבור עייף, מאס בהבטחות ובהצהרות ומגלה יותר ויותר ספקנות כלפי מה שעובר ליד אוזניו. סקרים אחרונים מראים כי שני שלישים בקירוב מהציבור הפלסטיני מעדיפים שאבו מאזן ירד מהבמה הפוליטית. צמח פה דור המפתח אינדיבידואליזם וראייה ביקורתית ביחס למתרחש סביבו, גם אם לא יביע זאת בפומבי. באופן כללי אפשר לומר כי היום קשה יותר מבעבר להרשים את הציבור הפלסטיני בסיסמאות ריקות ובמהלכי סרק. גם בהנהגה הפלסטינית החלו להפנים שיש גבול למידת הזלזול באינטליגנציה של הציבור, ושהם צריכים להתאמץ קצת יותר כדי לרכוש את אמונו. 
 
כל אלו חייבו את אבו מאזן לעשות פעולה מקדימה משמעותית כדי להחזיר לעצמו את הרלוונטיות שאיבד ולהשיב לשלטונו את מעט הלגיטימציה שעוד נותרה לו. 
 
מעבר לכך, הוא היה חייב לנקוט מהלך קיצוני כדי להשיב אליו את תשומת הלב ולהניח על סדר היום העולמי והאזורי את הסוגיה הפלסטינית שקרנה ירד בעקבות החתימה על ההסכמים בין ישראל למדינות המפרץ. 
 
אז הודעה על הליכה לבחירות כלליות יש, ומה הלאה? במערכת הפלסטינית מדברים על גיבוש רשימה משותפת של פתח וחמאס לקראת הבחירות למועצה המחוקקת בסוף מאי. מוזר ומפתיע ככל שיהיה, הגישושים סביב מהלך זה של אחדות לכאורה נעשים למרות הפיצול החריף בין שני הצדדים. שתי התנועות הביעו נכונות להתכנס יחד לרשימה אחת, כל אחת מסיבותיה שלה, ככה זה כשהאינטרסים נפגשים בדיוק באמצע. 
 
בפתח חוששים ממועמדים עצמאים שירוצו בנפרד מהרשימה הרשמית של פתח בראשות אבו מאזן. מוחמד דחלאן ומרואן ברגותי נתפסים כריבים פוליטיים משמעותיים בהקשר הזה. החשש הנוסף הוא מניצחון חמאס בבחירות, ועל כן אבו מאזן מעדיף לכאורה לתת להם לחסות בצילו. גם חמאס עשויה לגרוף רווחים פוליטיים מריצה ברשימה משותפת: כניסה למשחק הפוליטי בכל מחיר תעניק לה כרטיס כניסה למוסדות השלטון של אש"ף. ריצה ברשימה משותפת תאפשר לחמאס "לשתול" את נציגיה בממשלה שתקום ולקבל דריסת רגל במועצה הלאומית הפלסטינית, בהנחה שהבחירות על שלושת שלביהן יתקיימו. שאיפה עתיקת יומין של חמאס היא לחדור למסגרת השלטונית הרשמית של אש"ף, גם אם בדלת האחורית, ולכבוש עוד ועוד מעוזים פוליטיים.
 
הציפור השנייה שחמאס רוצה לתפוס היא הכרה מהקהילה הבין־לאומית ויציאה מהבידוד, לצד הסרת המצור על עזה, מבלי לוותר על שליטתה ברצועה או להתפרק מנשקה. הישג זה כשלעצמו יעמיד את ארצות הברית ואת אירופה במבוכה סביב השאלה כיצד עליהן להתייחס לחמאס לאחר כניסתה למערכת השלטון הרשמית הפלסטינית כתנועה פוליטית שלא ויתרה על נשק ההתנגדות ועל המאבק בישראל. 
 
אבל עוד לפני הבחירות עצמן ניצבת שאלת האחדות הפלסטינית. אם הפלסטינים ילכו לבחירות לפני פתרון סוגיית הפיוס בין הפלגים ומבלי להגיע להבנות בסוגיות המהותיות: הרכב מנגנוני הביטחון, הנשק, האחדת השליטה בעזה ובגדה, עלול היום שאחרי הבחירות להתאפיין בחוסר יציבות פוליטי שבתוכו ימשיך הפיצול להיות נוכח.
 
גורמים פלסטיניים בקרב מתנגדיו של אבו מאזן מעריכים כי הבחירות לא יתקיימו במועדן. "נראה שבפתח ימצאו סיבות לדחות את הבחירות, זה יכול להיות עניינים טכניים הקשורים בחוסר מוכנות לוגיסטית לבחירות, או דברים אחרים סביב הריב עם חמאס. בפתח בונים על זה שחמאס תספק להם תירוץ לשבש את קיום הבחירות", אמרו הגורמים.
 
המינויים והשינויים שערך אבו מאזן בשבועות האחרונים במערכת המשפטית נתפסים כניסיון להכשיר לעצמו את הדרך להישאר בשלטון ולמנוע מחמאס לנגוס בכוחו. "אלו לא רפורמות מה שאבו מאזן עשה. הוא פשוט השתלט על המערכת המשפטית כדי להבטיח שחמאס לא תעלה לשלטון. לא סתם הוא התעקש שקודם יתקיימו הבחירות למועצה המחוקקת ורק כעבור תקופה הבחירות לנשיאות. כדי שאם חמאס ינצחו שוב בבחירות לפרלמנט ויזכו ברוב במועצה המחוקקת, הוא יוכל לטרפד את הבחירות לנשיאות בתרגילים משפטיים", ציין אחד הגורמים. בחמאס מוטרדים מכך וכבר הודיעו שנושא זה יידון בשיחות הקרובות בקהיר. 
 
חמאס בראייתה כבר עשתה את הוויתורים שלה בכל הקשור לקיום הבחירות כדי לשמוט מאבו מאזן את התירוץ לאי־קיומן, וכעת הגיע תורו לעשות מחוות של רצון טוב כלפי חמאס, ובראשן הסרת הסנקציות שהטיל על רצועת עזה לפני יותר מעשור, עת השתלטה חמאס על הרצועה. אם לא למען חמאס, לפחות למען שני מיליון התושבים הפלסטינים ברצועה שאותם הוא מבקש להנהיג.
Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה