פרישתו של חבר הכנסת אחמד אל-טיבי מ"הרשימה המשותפת", המתבטאת בבקשה שהגיש למזכירות הכנסת להיחשב סיעה נפרדת, עשויה להיראות מהלך טכני בלבד. אולם מי שמכיר את טיבי ואת רזי הפוליטיקה הערבית בישראל יודע שהעניינים מורכבים יותר.
עיקר המחלוקת בין טיבי ובין הנהגת ה"משותפת" הוא סביב הייצוג של מפלגתו תע"ל ברשימה. טיבי טוען, ובצדק רב, כי מפלגתו קופחה הן על ידי ה"משותפת" הן על ידי "ועדת ההסכמה" – קבוצה של אנשי ציבור ורוח ערביים שהוסמכו על ידי הכוחות הפוליטיים השונים לסייע בהרכבת הרשימה המשותפת.
טיבי טוען שהייצוג הצודק לתע"ל ברשימה המשותפת הוא שלושה חברי כנסת ולא אחד, שהוא הייצוג הנוכחי. הוא מגבה את טענותיו בתוצאות של סקרי דעת קהל שנעשו בשנים האחרונות, לרבות בזמן האחרון. טענה נוספת, מוצנעת יחסית, היא כי טיבי ולא אחר צריך להוביל את ה"רשימה המשותפת" לאור נסיונו הרב והיכולות שלו.
ה"פרישה הטכנית" מהווה קלף מיקוח משמעותי בידי טיבי, שדרש לקיים הליך דמוקרטי לקבוע את הרכב הרשימה. הוא חזר והצהיר שהוא מוכן לקבל כל תוצאה של סקר מקצועי בליווי משותף של כל מרכיבי ה"משותפת". הוא התחייב מראש לקבל את התוצאות של כל מהלך דמוקרטי אחר שינסה לאמוד את כוחם של מרכיבי ה"משותפת".
הצעותיו של טיבי סורבו בלי הסבר משכנע מהנהגת ה"משותפת", אף כי הן מתחברות לדרישה קיימת בקרב חוגים רחבים בציבור הערבי-פלסטיני בישראל לשיפור ייצוגם של הכוחות והמרכיבים השונים ב"משותפת" כתנאי להמשך קיומה. במילים אחרות, אם טיבי יחליט סופית לרוץ ברשימה נפרדת לא יחסרו כוחות שיחברו אליו.
הפוליטיקה הערבית בישראל אינה פועלת באי מבודד. היא מושפעת מהפוליטיקה העולמית. הממסדים הפוליטיים והמפלגתיים הקיימים התאבנו ומעוררים סלידה. אם טיבי יחליט לצרף אליו דמויות מעניינות המשדרות רעננות, כוח וכריזמה הוא יכול ליהנות מהמגמות הללו.
מסיבה זו אני מציע למרכיבי ה"משותפת" להתייחס בכובד ראש לאיומי הפרישה של טיבי. הוא ימשיך הלאה, בעוד הם יחזרו לאותו משחק מיושן שכבר אינו מדבר על הבוחר הערבי. הציבור הערבי-פלסטיני בישראל אותת רק לאחרונה למפלגות הקיימות שהוא לא מונח בכיסן. כ-40 אחוז מהציבור הערבי לא משתתף בבחירות, וחלק מהמצביעים חברים במפלגות ציוניות או פעילים בהן.
האקלים הפוליטי בציבור הערבי-פלסטיני בישראל פועל לטובת חבר הכנסת טיבי ולרעת הרשימה המשותפת. טיבי, שועל פוליטי מדופלם, יודע לאן הרוח נושבת. גם אם אבו מאזן יצליח לכופף אותו ה"משותפת" תצטרך לפצות אותו. יתר על כן, דרישתו להרחבת הייצוג של מפלגתו מתיישבת עם דרישה ציבורית רחבה להרחבת הייצוג של החברה הערבית ב"משותפת".
