ימים אחדים אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר אמר נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' וו. בוש כי "האויב של אמריקה אינו הידידים המוסלמים הרבים שלנו. הוא לא הידידים הערבים הרבים שלנו. האויב שלנו הוא רשת רדיקלית של טרוריסטים." למרות שראה את המלחמה באל-קאעדה במונחים דתיים ואידיאולוגיים הוא הדגיש, בהזדמנות אחרת, כי לא מדובר במלחמה נגד דת מסוימת או נגד האמונה המוסלמית, אלא במלחמה נגד יחידים ששונאים את הערכים שאמריקה מגלמת.
הנשיא אובמה שמר על ההבחנה בין הדת לבין קיצונים דתיים, ואף התנגד לשימוש במונח "אסלאם רדיקלי". ממשלו נזהר מלהאשים את הקהילה המוסלמית כולה – בארצות הברית ובעולם – בפעולות הטרור של דאע"ש וארגונים דומים. האסטרטגיה הרשמית של ארצות הברית הוגדרה כמאבק ב"קיצוניות אלימה" (Violent Extremism), והיא כללה פיתוח מאמצים קהילתיים להתמודדות עם "אידיאולוגיות קיצוניות המקצינות, מגייסות או מסיתות לאלימות."
בוש ואובמה הניחו כי אמירות המזהות את האסלאם כאויבה של ארצות הברית ישחקו בדיוק למסרים שדאע"ש ואל-קאעדה מקדמים בניסיונות הגיוס שלהם, על פיהם העולם המוסלמי נמצא תחת התקפה של "הברית הציונית-צלבנית", השואפת לדכאו, להשפילו ולרוששו. עבור בן לאדן, המלחמה בטרור שעליה הכריז "בוש, הצלבן הראשי" היא "החוליה האחרונה בשרשרת ארוכה של מלחמות צלבניות כנגד העולם המוסלמי." דאע"ש פיתח את המסר וקרא לתומכיו לבצע פיגועים במערב כדי "להעניש את הצלבנים."
הרטוריקה של דונלד טראמפ במהלך קמפיין הבחירות שלו, ועוד יותר מכך מאז שהושבע לנשיא, מאששת למעשה את הנרטיב האסלאמיסטי הרדיקלי. כבר במהלך מסע הבחירות שלו טען טראמפ ש"האסלאם שונא אותנו", והבטיח שאם יבחר כנשיא הוא ידאג לעצור את כל ההגירה המוסלמית לארצות הברית. הצו הנשיאותי המגביל את ההגירה משבע מדינות מוסלמיות מטעמי ביטחון לאומי, וביתר שאת האמירה של טראמפ על העדפת נוצרים בקליטת פליטים מהמזרח התיכון, מאששים את תפיסת "התנגשות הציוויליזציות" ורדיפה "צלבנית" מערבית של האסלאם הסוני. למותר לציין כי הצו אינו כולל את מצרים, סעודיה או האמירויות – מדינות המוצא של פעילי אל-קאעדה שביצעו את פיגועי ה-11 בספטמבר, שבהן יש לטראמפ אינטרסים עסקיים.
שלא במפתיע, הגישה המזהה את דאע"ש עם האסלאם וקוראת למלחמה טוטלית ב"אסלאם הרדיקלי" זכתה לתמיכה נלהבת מצד תומכי דאע"ש, שקראו לזרז את הגעתו של טראמפ לבית הלבן במהלך מסע הבחירות. מבחינת דאע"ש, הגזענות של טראמפ כלפי מוסלמים תעצים את הרגשות האנטי-אסלאמיים במערב ותעביר את המסר לפיו מוסלמים לעולם לא יוכלו לשמור על דתם ועל זהותם במערב.
רטוריקה אנטי-מוסלמית, ועל אחת כמה וכמה אכיפה בפועל של חוקים מגבילים, עלולה לדחוף מוסלמים נוספים אל זרועותיו של דאע"ש, אם על-ידי "הגירה" לשטחי המדינה האסלאמית או על-ידי נקיטת אלימות במערב, כפי שכבר קרה בבריסל, פריז וניס. לא "בטחון לאומי" יש כאן אלא סיוע למאמצי הגיוס של דאע"ש ועידוד לטרור של קיצונים אסלאמים במערב.
