מדוע לא משתתפים הסונים במחאה בעיראק?
פיקסביי
Below are share buttons

מדוע לא משתתפים הסונים במחאה בעיראק?

מחוזות סוניים וכורדים לא משתתפים במחאה השיעית בעיראק נגד השלטון הפרו-שיעי. לכל קהילה סיבותיה שלה: הסונים חוששים מדיכוי אלים בתואנה של "מאבק בדאע"ש", והכורדים נשלטים על ידי אליטה המחוברת לשלטון המרכזי

חטיפות, מעצרים, איומים ורדיפות – אלו האמצעים שבהם משתמשים השלטונות בעיראק כדי למנוע מתושבי הערים הסוניות להשתתף בהפגנות האחרונות של השיעה נגד הממשל. במאמר שפורסם בנובמבר 2019 במגזין העצמאי דרג', סוקרים העיתונאי העיראקי דלופאן ברוארי (دلوفان برواري) וצוות תחקיר ממוסול את פעולות הדיכוי שמפעיל המשטר השיעי בערים הסוניות בעת המחאות.
מוחמד (20), סטודנט באוניברסיטת מוסול, מגולל את חוויית המעצר הקשה שחווה לאחר שארגן עם חבריו הפגנת הזדהות עם המחאות בבגדד ובדרום המדינה. במבט מושפל וכשעל גופו סימני אלימות, מספר מוחמד כיצד נחטף בידי חמושים למקום לא ידוע, הוכה והואשם בהשתייכות לארגון דאעש. לאחר שהות בת ארבעה ימים במעצר, שאותם תיאר כימים הנוראים ביותר בחייו, מצאה אותו משפחתו והוא שוחרר על ידי גורם ביטחוני. בעת שחרורו, הוא התחייב שלא לקיים עוד שום פעילות מסוג זה, והובהר לו כי מעתה ואילך יימצא תחת מעקב. המעצר זעזע את הצעיר, ובעקבותיו הוא החליט לעזוב את לימודיו ולהגר מעיראק.
מוחמד הוא אחד מבין רבים מתושבי מוסול וערים נוספות בעלות רוב סוני שנעצרו רק כי הביעו את רצונם להשתתף במחאות. עורך הדין חסן אל־ג'ואדי ציין כי המעצרים במוסול נערכים באופן יום־יומי בתואנה הרשמית ל"חקירת קשריו של החשוד עם ארגון דאעש" או עם ארגונים קיצוניים אחרים. עשרות אנשים נעצרו בעיר, חלקם לפני פרוץ המחאה. גורמים שונים מבצעים את המעצרים הללו; חלקם מחזיקים בתי מעצר משלהם. כך עשרות עצורים נעלמו ועקבותיהם לא נודעו.
תושבי חבל כורדיסטן נמנעו מלהשתתף במחאה על אף הזדהותם עימה. בריאיון לכתבה, הסביר הפעיל מוחמד אמיר כי הדבר נובע מכך ששתי המפלגות השולטות בחבל מעוניינות בהמשך קיומה של ממשלת עיראק, שכן הן שותפות מרכזיות בה, וכן מחוסר רצון כללי ברחוב הכורדי לסכן את מבנה המשטר הנוכחי, שמבטיח לכורדים את חלקם בתקציב המדינה. מסיבה זו, עיתונאים במוסול התומכים במחאה נרדפים עד כדי בריחתם לבגדד, ובאופן אירוני, עיתונאים נרדפים מבגדד בורחים לכורדיסטן מאימת הרשויות.
הימנעות המחוזות הסוניים בעיראק, שגם בהם נערכים מעצרי מנע של פעילים ושל עיתונאים, מהשתתפות בהפגנות, נובעת לדברי אמיר מהחשש שהדבר יתפרש על ידי גורמים שיעים כניסיון הפיכה נגד המשטר הקיים העלול להיות מנוצל על ידי דאעש ועל ידי ארגונים סוניים קיצוניים. חשש כזה יחזיר את האלימות לרחובות, והאזורים הסוניים מבקשים להימנע מכך בכל מחיר. כידוע, לאחר נפילת הח’ליפות האסלאמית בסוף 2017, לא נותרו לארגון דאעש בעיראק אזורי שליטה טריטוריאליים. פעיליו התפזרו במחוזות שהאוכלוסייה בהם היא סונית או מעורבת – בצפון עיראק ובמערבה, וכעת דאעש מתפקד כארגון טרור וגרילה לכל דבר.
עם זאת, באופן כללי, פעילים סבורים כי גם ברחוב הסוני והכורדי שוררת הבנה למחאות והסכמה לתביעה למגר את השחיתות ואת העדפת המקורבים. אלא שהסונים והכורדים נמנעים מלהצטרף למחאה מחשש שתיתפס כמרידה אתנית במשטר השיעי, ולכן תדוכא ביד ברזל. המצב הנוכחי לפיכך הוא בבחינת מחאה שיעית לתיקון המשטר השיעי ולא הפיכה נגדו.
נוסף על המעצרים, ברוארי מצביע על נוכחות מסיבית של אנשי כוחות הביטחון במוסול – בצמתים, בכניסות לעיר ובאזור האוניברסיטה במטרה למנוע מהתושבים להצטרף להפגנות. למרות החשש, קבוצת סטודנטים ממוסול ארגנה הפגנה בתוך האוניברסיטה כשהיא מסרבת להיכנס להרצאות. בעקבות זאת, פלשו כוחות ביטחון לתוך מסדרונות האוניברסיטה ולתוך חדרי הלימוד כדי לפזר את ההפגנה. רשימות הנוכחות של הסטודנטים נבדקו והנעדרים אולצו לחתום על התחייבות להימנע מהפגנות. המרצים אף התבקשו לקיים בחינות על בסיס יומי כדי לחייב את הסטודנטים להגיע לשיעורים, ונשיא אוניברסיטת מוסול הוזהר כי כל הפגנה שתצא מהאוניברסיטה תעורר את דאעש ותשיב את האלימות אל העיר.
המעצרים, החטיפות והאיומים במוסול ובמחוזות שבהם ישנו רוב סוני אינם זוכים, לטענת ברוארי, להד תקשורתי כמו אלו שמתקיימים בבגדד ובדרום עיראק. רבים מתושבי העיר, נשים וגברים כאחד, מקבלים איומים מכוחות הביטחון באופן ישיר או באמצעות מסרונים שמגיעים לטלפונים הניידים שלהם או לחשבונותיהם ברשתות החברתיות, וזאת רק כי הביעו תמיכה מכל סוג שהיא במחאות. טלפונים ניידים מוחרמים ותמונות וסרטונים מהמחאות נמחקים. גורם ביטחוני אף חשף בריאיון לכתבה כי ישנו צוות מיוחד שתפקידו לעקוב אחר הפעילים ברשתות החברתיות, וכל מי שנמצא תומך בהפגנות, נכנס לרשימה שאנשיה נרדפים ללא היסוס.
הרדיפות, המעצרים והאיומים אילצו עיתונאים ופעילים לברוח ממוסול כדי שיוכלו להשתתף במחאות. עיתונאי ממוסול שהתראיין בעילום שם מסר כי בעוד שהעיתונאים מבגדד בורחים לכורדיסטן מחשש לרדיפות, העיתונאים ממוסול נרדפים אף יותר, ומוצאים את בגדד בטוחה יותר עבורם. אחד הפעילים שהגיע ממוסול להפגין בבגדד אמר כי אינו יכול לשוב לעירו בשלב זה מכיוון שגורמים ביטחוניים עוקבים אחריו.
חטיפות, מעצרים, איומים ורדיפות – אלו האמצעים שבהם משתמשים השלטונות בעיראק כדי למנוע מתושבי הערים הסוניות להשתתף בהפגנות האחרונות של השיעה נגד הממשל. במאמר שפורסם בנובמבר 2019 במגזין העצמאי דרג', סוקרים העיתונאי העיראקי דלופאן ברוארי (دلوفان برواري) וצוות תחקיר ממוסול את פעולות הדיכוי שמפעיל המשטר השיעי בערים הסוניות בעת המחאות.
מוחמד (20), סטודנט באוניברסיטת מוסול, מגולל את חוויית המעצר הקשה שחווה לאחר שארגן עם חבריו הפגנת הזדהות עם המחאות בבגדד ובדרום המדינה. במבט מושפל וכשעל גופו סימני אלימות, מספר מוחמד כיצד נחטף בידי חמושים למקום לא ידוע, הוכה והואשם בהשתייכות לארגון דאעש. לאחר שהות בת ארבעה ימים במעצר, שאותם תיאר כימים הנוראים ביותר בחייו, מצאה אותו משפחתו והוא שוחרר על ידי גורם ביטחוני. בעת שחרורו, הוא התחייב שלא לקיים עוד שום פעילות מסוג זה, והובהר לו כי מעתה ואילך יימצא תחת מעקב. המעצר זעזע את הצעיר, ובעקבותיו הוא החליט לעזוב את לימודיו ולהגר מעיראק.
מוחמד הוא אחד מבין רבים מתושבי מוסול וערים נוספות בעלות רוב סוני שנעצרו רק כי הביעו את רצונם להשתתף במחאות. עורך הדין חסן אל־ג'ואדי ציין כי המעצרים במוסול נערכים באופן יום־יומי בתואנה הרשמית ל"חקירת קשריו של החשוד עם ארגון דאעש" או עם ארגונים קיצוניים אחרים. עשרות אנשים נעצרו בעיר, חלקם לפני פרוץ המחאה. גורמים שונים מבצעים את המעצרים הללו; חלקם מחזיקים בתי מעצר משלהם. כך עשרות עצורים נעלמו ועקבותיהם לא נודעו.
תושבי חבל כורדיסטן נמנעו מלהשתתף במחאה על אף הזדהותם עימה. בריאיון לכתבה, הסביר הפעיל מוחמד אמיר כי הדבר נובע מכך ששתי המפלגות השולטות בחבל מעוניינות בהמשך קיומה של ממשלת עיראק, שכן הן שותפות מרכזיות בה, וכן מחוסר רצון כללי ברחוב הכורדי לסכן את מבנה המשטר הנוכחי, שמבטיח לכורדים את חלקם בתקציב המדינה. מסיבה זו, עיתונאים במוסול התומכים במחאה נרדפים עד כדי בריחתם לבגדד, ובאופן אירוני, עיתונאים נרדפים מבגדד בורחים לכורדיסטן מאימת הרשויות.
הימנעות המחוזות הסוניים בעיראק, שגם בהם נערכים מעצרי מנע של פעילים ושל עיתונאים, מהשתתפות בהפגנות, נובעת לדברי אמיר מהחשש שהדבר יתפרש על ידי גורמים שיעים כניסיון הפיכה נגד המשטר הקיים העלול להיות מנוצל על ידי דאעש ועל ידי ארגונים סוניים קיצוניים. חשש כזה יחזיר את האלימות לרחובות, והאזורים הסוניים מבקשים להימנע מכך בכל מחיר. כידוע, לאחר נפילת הח’ליפות האסלאמית בסוף 2017, לא נותרו לארגון דאעש בעיראק אזורי שליטה טריטוריאליים. פעיליו התפזרו במחוזות שהאוכלוסייה בהם היא סונית או מעורבת – בצפון עיראק ובמערבה, וכעת דאעש מתפקד כארגון טרור וגרילה לכל דבר.
עם זאת, באופן כללי, פעילים סבורים כי גם ברחוב הסוני והכורדי שוררת הבנה למחאות והסכמה לתביעה למגר את השחיתות ואת העדפת המקורבים. אלא שהסונים והכורדים נמנעים מלהצטרף למחאה מחשש שתיתפס כמרידה אתנית במשטר השיעי, ולכן תדוכא ביד ברזל. המצב הנוכחי לפיכך הוא בבחינת מחאה שיעית לתיקון המשטר השיעי ולא הפיכה נגדו.
נוסף על המעצרים, ברוארי מצביע על נוכחות מסיבית של אנשי כוחות הביטחון במוסול – בצמתים, בכניסות לעיר ובאזור האוניברסיטה במטרה למנוע מהתושבים להצטרף להפגנות. למרות החשש, קבוצת סטודנטים ממוסול ארגנה הפגנה בתוך האוניברסיטה כשהיא מסרבת להיכנס להרצאות. בעקבות זאת, פלשו כוחות ביטחון לתוך מסדרונות האוניברסיטה ולתוך חדרי הלימוד כדי לפזר את ההפגנה. רשימות הנוכחות של הסטודנטים נבדקו והנעדרים אולצו לחתום על התחייבות להימנע מהפגנות. המרצים אף התבקשו לקיים בחינות על בסיס יומי כדי לחייב את הסטודנטים להגיע לשיעורים, ונשיא אוניברסיטת מוסול הוזהר כי כל הפגנה שתצא מהאוניברסיטה תעורר את דאעש ותשיב את האלימות אל העיר.
המעצרים, החטיפות והאיומים במוסול ובמחוזות שבהם ישנו רוב סוני אינם זוכים, לטענת ברוארי, להד תקשורתי כמו אלו שמתקיימים בבגדד ובדרום עיראק. רבים מתושבי העיר, נשים וגברים כאחד, מקבלים איומים מכוחות הביטחון באופן ישיר או באמצעות מסרונים שמגיעים לטלפונים הניידים שלהם או לחשבונותיהם ברשתות החברתיות, וזאת רק כי הביעו תמיכה מכל סוג שהיא במחאות. טלפונים ניידים מוחרמים ותמונות וסרטונים מהמחאות נמחקים. גורם ביטחוני אף חשף בריאיון לכתבה כי ישנו צוות מיוחד שתפקידו לעקוב אחר הפעילים ברשתות החברתיות, וכל מי שנמצא תומך בהפגנות, נכנס לרשימה שאנשיה נרדפים ללא היסוס.
הרדיפות, המעצרים והאיומים אילצו עיתונאים ופעילים לברוח ממוסול כדי שיוכלו להשתתף במחאות. עיתונאי ממוסול שהתראיין בעילום שם מסר כי בעוד שהעיתונאים מבגדד בורחים לכורדיסטן מחשש לרדיפות, העיתונאים ממוסול נרדפים אף יותר, ומוצאים את בגדד בטוחה יותר עבורם. אחד הפעילים שהגיע ממוסול להפגין בבגדד אמר כי אינו יכול לשוב לעירו בשלב זה מכיוון שגורמים ביטחוניים עוקבים אחריו.
Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה