במת ון ליר לדיון ולמחקר על יהודים ופלסטינים בישראל - גיליון שמיני: הכלכלה הפלסטינית בישראל
Below are share buttons

הקדמה

גיליון 08,

שנים האחרונות מתחולל שינוי כלכלי מהותי בקרב החברה הפלסטינית בישראל. הסיבות לכך רבות ומגוונות: עלייה ברמת ההשכלה, חתירה לשיפור רמת החיים, כניסת נשים לשוק העבודה וצמיחת מעמד ביניים. לכך יש להוסיף את השינויים בכלכלת ישראל ובכלכלה הגלובלית, ואת התוכניות הממשלתיות הייעודיות והקצאת תקציבים לתעסוקה ולפיתוח כלכלי ולעידוד ההשכלה הגבוהה, שנובעות בעיקר מהמלצות ארגון OECD. הארגון הבינלאומי זיהה כי האוכלוסייה הערבית, בדומה לאוכלוסייה החרדית, אינה ממצה את הפוטנציאל שלה בתחומים אלה ובכך מתעכבת הצמיחה הכלכלית של המדינה כולה.

התהליכים המדוברים אינם כלכליים בלבד. יש להם השלכות חברתיות ופוליטיות רחבות היקף, הן פנימיות בתוך החברה הערבית עצמה, והן במערכת יחסיה עם המדינה ועם החברה היהודית. השינויים אינם חד-כיווניים ויש בהם גם התלבטויות וסתירות פנימיות.

האומנם השתלבות תעסוקתית וכלכלית מביאה בהכרח לשיפור מעמדם האזרחי של הערבים בישראל ולחיזוק תחושת השייכות שלהם? האם היא מקרבת בין הצדדים או דווקא גורמת לחיזוק התודעה הלאומית הנפרדת ולחששות הדדיים מסוג חדש? כיצד משפיעה יציאתן הגוברת של נשים לאקדמיה ולשוק העבודה על מבנים חברתיים מסורתיים? ומהם מנועי הצמיחה הנוספים שיש להפעיל כדי להדביר את העוני ולהגביר את השגשוג הכלכלי בחברה זו?

אלה הן חלק מן השאלות שבהן יעסוק גיליון זה. מאמרי הגיליון ינסו להתמודד עם המסרים הסותרים לכאורה במדיניות הרשמית של הממשלה כלפי האזרחים הערבים, אשר ביד אחת מעניקה תקציבים גבוהים ללא תקדים לפיתוח תשתיות ולקידום תעסוקה והשכלה גבוהה בקרבם, ובידה השנייה מובילה מסע הסתה נגדם ויוזמת חקיקה פוגענית המחבלת בהשגת המטרות האלה.

המאמרים בגיליון נוגעים בשאלות אלה ובמגוון נושאים הקשורים אליהן, ומטרתם לעודד דיון בסוגיות המוצגות בהם. מנועי הצמיחה המומלצים הינם בין השאר עידוד עסקים קטנים, הגברת תעסוקת נשים, כניסת ערבים להייטק, הגברת השימוש באינטרנט, פיתוח אנרגיה סולרית ביישובים, בניית תשתיות לתיירות ועוד.

בגיליון זה אנו נפרדים בהערכה עמוקה מד"ר יוני מנדל, ממייסדי מנבר וחבר מערכת מיומו הראשון של המגזין. יוני ממשיך בדרכו האקדמית כאיש סגל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואנו מאחלים לו הצלחה רבה. אנו מקדמים בברכה את מחליפו ד"ר אסף דוד, שנכנס לתפקידו בעיצומה של העבודה על גיליון זה והשתלב בה בטבעיות ובמקצועיות המבטיחה את איכותו של המגזין גם בעתיד.

אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ומחכימה, וכמו תמיד, נשמח לתגובות.

ד"ר שרה אוסצקי-לזר – עורכת

חנאן סעדי, ד"ר יוני מנדל וד"ר אסף דוד – חברי המערכת

 

 

 

 

 

 

 

שנים האחרונות מתחולל שינוי כלכלי מהותי בקרב החברה הפלסטינית בישראל. הסיבות לכך רבות ומגוונות: עלייה ברמת ההשכלה, חתירה לשיפור רמת החיים, כניסת נשים לשוק העבודה וצמיחת מעמד ביניים. לכך יש להוסיף את השינויים בכלכלת ישראל ובכלכלה הגלובלית, ואת התוכניות הממשלתיות הייעודיות והקצאת תקציבים לתעסוקה ולפיתוח כלכלי ולעידוד ההשכלה הגבוהה, שנובעות בעיקר מהמלצות ארגון OECD. הארגון הבינלאומי זיהה כי האוכלוסייה הערבית, בדומה לאוכלוסייה החרדית, אינה ממצה את הפוטנציאל שלה בתחומים אלה ובכך מתעכבת הצמיחה הכלכלית של המדינה כולה.

התהליכים המדוברים אינם כלכליים בלבד. יש להם השלכות חברתיות ופוליטיות רחבות היקף, הן פנימיות בתוך החברה הערבית עצמה, והן במערכת יחסיה עם המדינה ועם החברה היהודית. השינויים אינם חד-כיווניים ויש בהם גם התלבטויות וסתירות פנימיות.

האומנם השתלבות תעסוקתית וכלכלית מביאה בהכרח לשיפור מעמדם האזרחי של הערבים בישראל ולחיזוק תחושת השייכות שלהם? האם היא מקרבת בין הצדדים או דווקא גורמת לחיזוק התודעה הלאומית הנפרדת ולחששות הדדיים מסוג חדש? כיצד משפיעה יציאתן הגוברת של נשים לאקדמיה ולשוק העבודה על מבנים חברתיים מסורתיים? ומהם מנועי הצמיחה הנוספים שיש להפעיל כדי להדביר את העוני ולהגביר את השגשוג הכלכלי בחברה זו?

אלה הן חלק מן השאלות שבהן יעסוק גיליון זה. מאמרי הגיליון ינסו להתמודד עם המסרים הסותרים לכאורה במדיניות הרשמית של הממשלה כלפי האזרחים הערבים, אשר ביד אחת מעניקה תקציבים גבוהים ללא תקדים לפיתוח תשתיות ולקידום תעסוקה והשכלה גבוהה בקרבם, ובידה השנייה מובילה מסע הסתה נגדם ויוזמת חקיקה פוגענית המחבלת בהשגת המטרות האלה.

המאמרים בגיליון נוגעים בשאלות אלה ובמגוון נושאים הקשורים אליהן, ומטרתם לעודד דיון בסוגיות המוצגות בהם. מנועי הצמיחה המומלצים הינם בין השאר עידוד עסקים קטנים, הגברת תעסוקת נשים, כניסת ערבים להייטק, הגברת השימוש באינטרנט, פיתוח אנרגיה סולרית ביישובים, בניית תשתיות לתיירות ועוד.

בגיליון זה אנו נפרדים בהערכה עמוקה מד"ר יוני מנדל, ממייסדי מנבר וחבר מערכת מיומו הראשון של המגזין. יוני ממשיך בדרכו האקדמית כאיש סגל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואנו מאחלים לו הצלחה רבה. אנו מקדמים בברכה את מחליפו ד"ר אסף דוד, שנכנס לתפקידו בעיצומה של העבודה על גיליון זה והשתלב בה בטבעיות ובמקצועיות המבטיחה את איכותו של המגזין גם בעתיד.

אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ומחכימה, וכמו תמיד, נשמח לתגובות.

ד"ר שרה אוסצקי-לזר – עורכת

חנאן סעדי, ד"ר יוני מנדל וד"ר אסף דוד – חברי המערכת

 

 

 

 

 

 

 

Below are share buttons