נפילת אסד ועליית אחמד א־שרע שינו את פני ההשכלה הגבוהה. המאמר עוקב אחר הדתה מואצת בקמפוסים, מינויים חדשים והידרדרות בביטחון הסטודנטים. במקביל מובאות עדויות וצעדי הרגעה רשמיים — ומה הם אומרים על עתיד האוניברסיטאות. נפילת משטר אסד בדצמבר האחרון הביאה איתה תקווה לעתיד חדש ודמוקרטי לסוריה. אולם אופיו האסלאמיסטי של המשטר החדש תחת הנהגתו של אחמד א־שרע הוביל לחוסר ודאות ולחששות מפניו.
הסטודנטים והאוניברסיטאות הם מהמגזרים שחוששים לגורלם במיוחד בעקבות שינוי המשטר. בתקופת אסד, למרות השחיתות והדיכוי, הצליחו האוניברסיטאות להיות מרחב המאחד צעירים וצעירות סורים מרקעים מגוונים. הן הצליחו לאחד סורים ולעודד אותם להכיר זה את זה.
בשנת 2011 יצאו כמה הפגנות נגד המשטר מקמפוסים אלה, והן דוכאו באכזריות באותה תקופה. כיום, קיים חשש שהאוניברסיטאות תחת המשטר החדש יהפכו למרחב לא־בטוח לעדות השונות המרכיבות את החברה הסורית, ושהיושרה האקדמית שלהן תיפגע.
אסלאמיזציה של המרחב האקדמי
במאמר שפרסמה באתר דרג', הכתבת הסורית מראם אחמד מתמקדת במגמה של אסלאמיזציה של המרחב האקדמי. אחמד מזהה כי המאפיינים של החיים החילוניים שידע המרחב האקדמי בצל משטרו של אסד (למרות היותו דכאני ומושחת) פינו את מקומם לפרקטיקות אסלאמיות שנועדו לצבוע את החיים האקדמיים בצבעים דתיים.
מאז נפילת משטרו של אסד, עברה סוריה סדרה של תמורות במגוון מגזרים, וההשכלה הגבוהה היא אחד המגזרים שהושפעו בצורה ניכרת. ימים ספורים לאחר שהוכרז על בריחתו של אסד, נבנה מבנה תפילה באמצע הפקולטה לאומנויות באוניברסיטת דמשק. הטענה הייתה כי אולם התפילה הוקם ב"יוזמה אישית", אך הקרקע נחפרה והיסודות נוצקו עוד לפני שידעו הסטודנטים מה יעלה בגורל הקורסים שלהם לאחר ההפיכה.
הדת הפכה מבחירה אישית שנעשית באופן חופשי על ידי הפרט למסגרת בחסות מוסדות רשמיים, המעמידה חלק מהסטודנטים תחת המיקרוסקופ
במרוצת הימים, נוספו מאפיינים אסלאמיסטיים למרחב האקדמי תחת המשטר החדש, וניכר שהם הדאיגו את הסטודנטים החילונים, בין היתר הקריאה לתפילה מושמעת באוניברסיטאות ועריכת תפילות קבוצתיות בחצרות הקמפוס. אחמד מפרשת את הנכחת המאפיינים הדתיים בקמפוס כמשטור של סטודנטים. לאחר מכן צצו קמפיינים של "הדרכה דתית" על גבי כרזות תעמולה שפלשו למרחב הסטודנטיאלי.
בהמשך, נשים מינו את עצמן כמטיפות דתיות בקמפוסים ובמעונות הסטודנטים, והשיקו קמפיינים כמו קמפיין "שיח' הזהב" ו"חג'אב לנשים מוסלמיות", המשקפים תפיסה מודרת שהניקאב הוא צורת הלבוש הלגיטימית היחידה המקובלת מבחינה דתית ומוסרית.
נוסף על כך, מרגע עלייתה לשלטון, מינתה הממשלה החדשה לתפקידים אקדמיים דמויות בעלות נטיות בעייתיות. ביניהן כדיקן הפקולטה לתקשורת באוניברסיטת דמשק מונה ח'אלד זערור, שטבע את המונח "חברה חסרת בושה", בהתייחס לגברים שמתירים לקרובות משפחתם לשתף תמונות ברשתות החברתיות מבלי למלא את אחריותם כגברים לשמירה על כבוד המשפחה.
בחודשים שעברו מאז עליית אחמד א־שרע, הוכנסו תפילות יום שישי ללוחות הזמנים האקדמיים הרשמיים של כמה אוניברסיטאות פרטיות, כגון האוניברסיטה הערבית למדע וטכנולוגיה בחמה והאוניברסיטה הפרטית של א־שאם על שתי שלוחותיה, כך שקיום התפילה הפך לחלק קבוע משעות הלימודים הרשמיות.
אחמד מבקרת במאמרה את ההכנסה של הסממנים ושל הפרקטיקות הדתיות לתוך הקמפוסים. היא יוצאת נגד הטענות התפילות הקהילתיות שנערכו בקמפוס זמן קצר לאחר נפילת משטר אל־אסד היו בסך הכול טקס חגיגי חולף.
היא סבורה שהמציאות היא אחרת, וכי כעת ניתן לטעון שתפילות אלה אינן יוצאות מן הכלל, אלא חלחלו באופן שיטתי לחיי האוניברסיטה. לפיכך, הדת הפכה מבחירה אישית שנעשית באופן חופשי על ידי הפרט למסגרת בחסות מוסדות רשמיים, המעמידה חלק מהסטודנטים תחת המיקרוסקופ ומעודדת אותם להשתתף בתפילות כדי להימנע ממבוכה, מסטיגמה או מאפליה עדתית.
כדיקן הפקולטה לתקשורת באוניברסיטת דמשק מונה ח'אלד זערור, שטבע את המונח "חברה חסרת בושה", בהתייחס לגברים שמתירים לקרובות משפחתם לשתף תמונות ברשתות החברתיות
"לבוש לא־הולם", קנסות ווועדות משמעת
בד בבד עם ההדתה של מרחבי האוניברסיטה, החלו הנהלות האוניברסיטאות השונות להטיל הגבלות על סטודנטיות בקמפוס, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן מרומז. הבולטת שבהן הייתה ההחלטה האחרונה של אוניברסיטת אל־מנארה האוסרת על סטודנטיות להיכנס לקמפוס כשהן לבושות במה שתואר כלבוש "לא־הולם".
זהו תיאור מעורפל הכולל "חולצות קצרות ואפילו חולצות טי שירט עם שרוולים קצרים…" הגבלות אלו חוזקו על ידי צעדי ענישה, כולל הטלת קנסות כספיים והפניית סטודנטיות לוועדות משמעת.
אחמד מביאה את עדותה של אחת הסטודנטיות: "אינני יודעת לאן לברוח," סיפרה בלקיס, סטודנטית באוניברסיטת דמשק שגרה במעונות, "אנחנו נצורים מכל עבר. עכשיו יש לנו אימאם מורשה במעונות שמזהיר אותנו מפני כל פעילות שמסיחה את דעתנו מהדת. הוא מנדה את מי שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ומאיים עלינו שיפגע בנו אם לא נציית לפקודות הדתיות".
היא תיארה איך "הקמפוס הפך לסיוט אמיתי עבור כל מי שאינו משתייך לדת ולאידאולוגיה שלהם, במיוחד עבור הסטודנטיות. ישנן סטודנטיות שהחלו להטיף ומינו את עצמן כפוסקות הלכה עבורנו. הן מופיעות בכל מקום, דוחקות בנו ללבוש את הניקאב ומבקרות אותנו אם אנחנו מנהלות שיחה אגבית עם חברינו הסטודנטים".
בעל הבית התחלף: מנהלים חדשים באוניברסיטאות הפרטיות
הכותבת התייחסה גם למצבן של האוניברסיטאות הפרטיות, והביאה עדויות של סטודנטים וסטודנטיות ממוסדות אלה.
"חשבתי שנפילת המשטר תסמן את סוף עידן השחיתות והדיכוי באוניברסיטה שלי. אבל עם שובנו ללימודים הבנתי שהאוניברסיטה לא שוחררה, אלא היא עברה מייד אחת לשנייה, אולי אפילו מגבילה ומדכאת יותר", תיארה מרח, סטודנטית לרוקחות באוניברסיטה הפרטית הסורית, את השינוי שהתרחש באוניברסיטה שלה.
"הסטודנטים הגברים הופרדו מהסטודנטיות, ואחד העמיתים לא הורשה לשאת את שבועת הסטודנטים, פשוט כי מצאו בדף שלו תמונה ישנה שבה הוא אוחז בכוס עם אלכוהול", סיפרה.
עם נפילת משטר אסד, הבעלות והניהול של מספר אוניברסיטאות פרטיות הועברו למשרד ההשכלה הגבוהה של הממשלה החדשה כחלק מארגון מחדש של מוסדות חינוך. האוניברסיטה הפרטית של א־שאם, שהייתה בעבר בבעלותה של מפלגת הבעת', הועברה לפיקוחו של משרד זה, והצטרפה אליה אוניברסיטת אל־מנארה, אשר נוהלה על ידי "קרן הנאמנות הסורית לפיתוח" שהייתה שייכת לאסמה אל־אסד, אשתו של הנשיא לשעבר בשאר.
ההנהגה החדשה העמידה בראשות האוניברסיטאות הללו דמויות שמילאו תפקידי מנהיגות באוניברסיטאות שבשליטת הייאת תחריר א־שאם, הארגון החמוש ששלט בצפון־מערב סוריה בראשות א־שרע לפני הנפילה הסופית של אסד. מינוי מקורבים לגוף זה עלול לפגוע באופי המדעי והאזרחי של האקדמיה הסורית.
מקורות באוניברסיטאות אלו סיפרו לדרג' כי "שינוי זה לווה בירידה ברורה ברמה האקדמית וברמת השירות באוניברסיטאות אלה" תוך הזנחה אדמיניסטרטיבית, תלונות חוזרות ונשנות מצד סטודנטים בנוגע לפיקוח לקוי על חשבונותיהם האקדמיים וניהול כושל של מסמכים רשמיים ושל קבצים חינוכיים".
המקורות ציינו כי "סביבה חדשה זו, העטופה ברטוריקה מוסרית או דתית, באה על חשבון איכות החינוך ואיכות האקלים האוניברסיטאי האזרחי שהאוניברסיטאות במדינה אמורות לשמר".
ההנהגה החדשה העמידה בראשות האוניברסיטאות הפרטיות שהועברו למשרד ההשכלה הגבוהה דמויות שמילאו תפקידי מנהיגות באוניברסיטאות שבשליטת הייאת תחריר א־שאם
עימותים עדתיים זולגים לקמפוסים
סוגיה נוספת שמטרידה את הסטודנטים היא זליגה של העימותים העדתיים המתרחשים מדי פעם במדינה לתוך הקמפוסים. במאמר נוסף שפורסם באתר דרג', עומר אל־האדי מתמקד בעימותים שפרצו בחודשים האחרונים בין סטודנטים דרוזים מאזור סווידא לבין סטודנטים סונים באוניברסיטאות.
אירועים של אלימות או מתח ברחבי סוריה מתורגמים למעשי אלימות בתוך הקמפוסים. המתיחות בקמפוסים השונים החריפה עד כדי איומים, תקיפה פיזית וקריאות שחוגגות את הפגיעה במיעוטים דתיים. בשל כך מיהרו סטודנטים דרוזים לעזוב את קמפוסי האוניברסיטאות בחלב, חמה, חומס ודמשק ולחזור למחוז מגוריהם בסווידא מחשש שהעימותים שפרצו במאי האחרון יזלגו גם לקמפוסים.
באוניברסיטת חומס הסלים העניין עד כדי פריצה לחדרי הסטודנטים הדרוזים ותקיפתם במקלות ובשרשראות. סטודנט להנדסה בשנה ג' הותקף באלימות בתוך חדרו, ונגרמו לו פגיעות ראש קשות, וחבריו הותקפו גם כן. אותו תרחיש חזר על עצמו בחלב כאשר סטודנט להנדסת מכונות בשנה ג' ללימודיו נדקר בחזה, בזרוע ובגב משום שהוא דרוזי.
הכותב מציין כי יציאתם של הסטודנטים מסווידא ממעונות מגוריהם באוניברסיטאות לא הייתה החלטה אישית, אלא תגובה קולקטיבית בצל ההסלמה המתמשכת ותחושת חוסר ביטחון. יציאה המונית זו נחשפה בסרטון וידאו שהופץ ברשתות החברתיות, ובו נראו עשרות סטודנטים עוזבים את קמפוס האוניברסיטה בדמשק.
המתיחות בקמפוסים השונים החריפה עד כדי איומים, תקיפה פיזית וקריאות שחוגגות את הפגיעה במיעוטים דתיים
מספר סטודנטים העידו כי מאז תחילת האירועים באזור החוף בין חמושים עלווים לכוחות המשטר החדש, הם קיבלו איומים במיילים; כמו כן במהלך עימותים מילוליים ובהתכנסויות פרץ שיח פומבי על "נוצרים" ועל לא־מוסלמים. על פי דיווחיהם, כוחות הביטחון הכללי התערבו כדי לפזר את העימותים ולהגן על הסטודנטים, אך לא הצליחו לדכא את ההפגנות.
בעיר חמה, מרי (שם בדוי), סטודנטית לרפואת שיניים, סיפרה על חווייתה: "ב־28 באפריל התקיימה הפגנה בכיכר אל־עאסי, שנשאה סיסמאות כמו 'סונים, סונים, אנחנו רוצים להשמיד את הדרוזים'. לאחר מכן עברה ההתקהלות לקמפוס האוניברסיטה בהשתתפות אנשים מחוץ למעונות תוך נוכחות ברורה של כלי נשק.
"למוחרת, נסענו לפקולטה כדי להשלים את הגשת הבקשה למעבר לדמשק וכדי לאסוף את חפצינו. תוך כדי כך, שני צעירים עברו לידי ואמרו משפטים מבזים אף על פי שלא קיימתי איתם שום קשר במשך כל שנות לימודיי. לאחר יום שלם של חתימה על הניירת, הופתענו לגלות שבקשותינו נדחו בטענה שהן זקוקות לאישור מדמשק, אף שהמועד האחרון להגשת בקשות היה ביום רביעי האחרון". עדויות כאלה מגיעות בתגובה להכחשת התקשורת לכך שסטודנטים מסווידא נחשפים להטרדות.
פגישה בין משלחת אזרחית ושרי הפנים וההשכלה הגבוהה הובילה להודעה שפרסם משרד ההשכלה הגבוהה הסורי: "ישנו איסור פרסום או הפצה של כל תוכן המסית לשנאה או לגזענות"
גם ההאשמה של בני עדות מסוימות בשיתוף פעולה עם ישראל משמשת לעיתים קרובות הצדקה להדרתן, לעוינות כלפיהן ולהפיכתן, בפרט הדרוזים, לגיס חמישי. האשמות אלה הגיעו עד כדי הטלת ספק בשייכותם הלאומית של הדרוזים ומחיקת תפקידם במהפכה הסורית, ופתחו פתח למתקפות אלימות כלפיהם ולחילול סמליהם הדתיים וההיסטוריים.
קבוצת סטודנטים מסווידא פרסמה הצהרה רשמית ב־8 במאי, ובה הם הדגישו כי הם דוחים כל סכסוך עדתי ומחויבים לאחדות הלאומית הסורית. הם ציינו כי פרישתם מהאוניברסיטאות הייתה החלטה שלהם, וקראו לגנות את הרטוריקה העדתית, להגן על הסטודנטים הזקוקים להגנה וכן להעמיד לדין מסיתים ותוקפים.
יומיים לאחר מכן ב־10 במאי נערכה בדמשק פגישה בין משלחת אזרחית ממחוז סווידא ושרי הפנים וההשכלה הגבוהה. הפגישה הובילה להודעה שפרסם משרד ההשכלה הגבוהה הסורי: "ישנו איסור פרסום או הפצה של כל תוכן המסית לשנאה או לגזענות, והעוברים על החלטה זו יועמדו לדין".
ימים יגידו אם ההסכמים שנערכו בין המכובדים של סווידא לבין נציגי הממשל החדש בדמשק יחזיקו מעמד ואם המצב באוניברסיטאות יחזור לקדמותו.
