השינויים הפיזיים שעברו על בית הקברות ממילא מאז המאה ה-19 משקפים את גורלה של החברה הירושלמית-פלסטינית כולה. תוך התמקדות בדמויות מפתח ובממצאים ארכיאולוגיים, נחשפת ההחמצה שבאי-שימור האתר והעדפת ערך הקרקע על פני כבוד המת. כיצד שטח רחב ידיים הצטמצם לכדי מובלעת קטנה המוקפת במבני ציבור ופרויקטים תיירותיים, המנתקים את המקום מהקשרו המקורי?