הישראלים סבורים שמזכ״ל חזבאללה חסן נסראללה מכיר היטב את נקודות התורפה של החברה בישראל וכי הוא מומחה בלוחמה פסיכולוגית, כך שהוא יכול להתגרות בישראל ולאתגר אותה מבלי להסתכן בעימות צבאי רחב עימה, יהיו אלה "ימים של קרב" בפי ישראל או הסלמה שתוביל למלחמה.
אולם בשבועות האחרונים חזבאללה מחולל פרובוקציה. הארגון הקים שני אוהלים מעבר לקו הכחול בשטח שלטענת ישראל נכלל בתחומה, ירה שני טילי נ״ט שנפלו בקרבת הכפר ע׳ג׳ר, העלה מחדש את עניין הכפר, וטען כי החיץ שמפריד את חלקו הלבנוני של הכפר משטח לבנון הוא הפרה בוטה של ריבונות המדינה. כל זאת דווקא בעיתוי הנוכחי, בתחילת עונת הקיץ, כאשר לבנונים רבים המתגוררים בחו"ל מגיעים לבלות את החופשה במדינה. האם חזבאללה ומנהיגו מודעים לסיכונים הממשיים שההתפתחויות הללו עלולות להמיט על ביטחון המדינה ועל היציבות בגבול ובאזורים שבשליטת הארגון בדרום לבנון?
ישראל אומנם ניפחה את העניין מההתחלה בהתייחסותה לשני האוהלים שהקים חזבאללה כ"הפרה" חמורה של ריבונותה ובטענתה כי מדובר בדריסה "גסה" של החלטת מועצת הביטחון 1701 מסיום המלחמה ביולי 2006. היא הטילה את האחריות על ממשלת לבנון, ביקשה ממנה לפרק את שני האוהלים לאלתר, הגישה תלונה באו"ם, העבירה מסרים דרך ארה"ב וצרפת, ואיימה בשימוש בכוח גם אם יהיה הדבר כרוך בעימות צבאי. לא רק דרגים רשמיים הגיבו כך, אלא גם מכוני מחקר והתקשורת בישראל. המכון למחקרי ביטחון לאומי, הידוע בדרך כלל ברצינותו, קרא לממשלת ישראל לנצל את הקמת האוהלים כדי ללמד את חזבאללה לקח ולשקם את ההרתעה הנשחקת של ישראל. המצב הוגדר על ידי המכון כ"הזדמנות אסטרטגית" שיש לנצלה כדי "לרסן את המאמצים של חזבאללה להרחבת נוכחותו בקרבת הגבול וליצירת מציאות חדשה באמצעות חדירה לשטח ישראל". המכון המליץ שבמקרה שייכשלו המאמצים הדיפלומטיים תצא ישראל למבצע צבאי מוגבל "תקיף וערמומי שיפתיע את חזבאללה".
כל זה אירע בעיצומו של מבצע צבאי מוגבל של הצבא הישראלי במחנה הפליטים בג׳נין ובצל מתיחות גדולה בגדה המערבית ובעזה, שהחשש היה כי תזלוג לגבול הצפוני עם לבנון.
ברור אם כן שישראל הפכה את פרובוקציית האוהלים של חזבאללה לבעיה ביטחונית ממדרגה ראשונה, וכי היא התכוונה בסתר לגרור את חזבאללה ואת לבנון למצב קשה ומסובך בעת שהמדינה שרויה במשבר פיננסי, כלכלי ופוליטי, ללא נשיא ועם ממשלה זמנית שממלאת בקושי את המשימות המוטלות עליה.
תקופה מאתגרת עוברת על לבנון וסכנות אורבות למדינה בכל פינה. הדבר מחייב מנהיגות חכמה ומודעת וקריאה מפוכחת של המתרחש. אל לנו להיגרר אחר שיקולים שגויים ולהתגרות באופן חסר טעם באויב מסוכן וקשה
כוונותיה של ישראל קדמו לפרובוקציה האחרונה של חזבאללה, והן חוזרות לפלסטיני שהסתנן מגבול לבנון ב־13 במרץ, פוצץ מטען בצומת מגידו והרג אזרח ערבי ישראלי. מאז ישנה תחושה גוברת בקרב גורמי הביטחון בישראל שהתעוזה והביטחון העצמי של חזבאללה הם במגמת עלייה, וכי הארגון מעריך שהוא יכול לנצל את הפילוג הפנימי בישראל סביב הרפורמה המשפטית כדי להתגרות בישראל ולאתגר אותה מבלי להיגרר לעימות גלוי וישיר איתה.
הגבול הישראלי-לבנוני ידע פרובוקציות הדדיות בחודשים האחרונים: הצקות מהצד הלבנוני לתושבי היישובים הישראליים הסמוכים לגבול, חציית כלים של הצבא הישראלי את הקו הכחול לצורך חישוף השטח, הקמת תצפיות של חזבאללה לאורך הגבול בשטח הפעילות של כוחות האו"ם ופעילות ארגון "ירוק ללא גבולות" שלטענת ישראל משמש כיסוי לפעילות הצבאית של חזבאללה. אולם כל זה התרחש במסגרת כללי המשחק המדודים והמוכרים לשני הצדדים שמנעו הידרדרות והחמרה. אולם עיון מעמיק בעמדה הישראלית הרשמית, לרבות ההצהרה האחרונה של שר הביטחון יואב גלנט כי "ישראל תגיב על הפרת ריבונותה בדרכים גלויות וחשאיות, ובניתוח הישראלי שפורסם בעקבות ירי הרקטות מלבנון, מצביע על שינוי ביחס המחושב והזהיר של הצבא הישראלי עד כה להתגרויות של חזבאללה.
מה שהתרחש במחנה הפליטים בג׳נין לאחרונה מספק אולי מושג על קו החשיבה של הרמטכ"ל הישראלי הרצי הלוי. הוא לא היסס להכניס למחנה הפליטים העני והצפוף אלף חיילים עם נגמ"שים ודחפורים, מצוידים באמצעי לחימה חדישים ובטכנולוגיה משוכללת. הצבא הישראלי הרס את התשתית של המחנה ואילץ שלושת אלפים מתושביו לפנות את בתיהם, והכול לטובת מה שמכונה "חופש הפעולה" של ישראל, "צריבת התודעה" של תושבי המחנה והרתעתם מהענקת מחסה ללוחמי ההתנגדות הפלסטינים.
תקופה מאתגרת עוברת על לבנון וסכנות אורבות למדינה בכל פינה. הדבר מחייב מנהיגות חכמה ומודעת וקריאה מפוכחת של המתרחש. אל לנו להיגרר אחר שיקולים שגויים ולהתגרות באופן חסר טעם באויב מסוכן וקשה כמו ישראל. רנדה חיידר היא פרשנית לבנונית המתמחה בענייני ישראל.
המאמר המלא התפרסם ב־9 ביולי 2023 באתר החדשות אל־ערבּי אל־ג'דיד. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם בנצרת. תרגום מערבית: ע'אזי אבו ג'יאב
