אני בן 30, ערבי פלסטיני, הומו, מחזיק בתעודת זהות ישראלית וגר בירושלים, העיר שבה נולדתי וגדלתי. כל אחת מהזהויות האלה לבדה יכולה להיות מורכבת, והצירוף שלהן יחד יוצר מצב שקשה להסביר למי שלא חי אותו. גדלתי במזרח ירושלים, בבית ספר לבנים בלבד. אף אחד לא היה צריך אפילו להגיד...

כשאנשים שומעים את המילה ירושלמי, הם לפעמים מדמיינים עיר שבה כולם מכירים זה את זה, שבה יהודים וערבים חיים יחד, שבה יש איזשהו מפגש אנושי אמיתי ומקרב. לפעמים מזכירים את חיפה כדוגמה לעיר שבה קיים שיתוף אמיתי, קרבה, שגרה משותפת. ירושלים, אומרים, היא גם כן...