גבירתי, ראשת העיר האיראנית
נערות במשהד שבאיראן (צילום: Abbas Borzou)
Below are share buttons

גבירתי, ראשת העיר האיראנית

השתלבותן של נשים בתפקידים בכירים בשלטון המקומי באיראן גוברת. אף שאין בכך בשורה של ממש לשילובן של נשים בקבלת ההחלטות ברמה הלאומית, זו עשויה להיות מקפצה חשובה בדרך לשיפור מעמדן ברפובליקה האסלאמית

ב-8 באוגוסט הציג נשיא איראן חסן רוחאני, שנבחר במאי האחרון לכהונה שנייה, את ממשלתו החדשה לאישור הפרלמנט האיראני (מג'לס).

ערב הרכבת הממשלה הפעילו הרפורמיסטים ופעילי זכויות נשים מכבש לחצים כבד על הנשיא בדרישה למנות לפחות שלוש נשים לשרות בממשלה. אולם הנשיא, שהעדיף להימנע מעימות עם הממסד הדתי השמרני, הסתפק במינוי שתי נשים כסגניותיו לעניינים משפטיים ולענייני נשים ומשפחה, ואישה נוספת כיועצת הנשיא לזכויות אזרח – משרות שאינן מחויבות באישור המג'לס.

ההתחמקות הזו עלתה לרוחאני בביקורת חריפה, שבעקבותיה הצהיר כי יפעל בשנים הקרובות להגדלת ייצוג הנשים בתפקידי ניהול במגזר הממשלתי ל-30%. במקביל הודיע סגנו של רוחאני, אסחאק ג'האנגירי, כי הנשיא הדגיש בפני שרי הממשלה שעליהם למנות נשים לסגניות שרים.

בעוד נשים איראניות אינן זוכות לייצוג ראוי בממשלה, השתלבותן בתפקידים בכירים בשלטון המקומי נמשכת. בעקבות הבחירות למועצות המקומיות במאי האחרון, שהתקיימו במקביל לבחירות לנשיאות, נבחרו שמונה נשים כראשות ערים ומועצות עירוניות.

ביניהן היו פאא'זה עבדואללהי, ראשת מועצת העיר גורגאן (המונה למעלה מ-300 אלף תושבים) במחוז גולסתאן שבצפון איראן; סוסן סולימאן-אבאדי, ראשת מועצת העיר כנגאוואר (המונה למעלה מ-80 אלף תושבים) במחוז כרמאנשאה שבמערב איראן; פריסא אינאנלו, ראשת מועצת העיר רובאט כרים (המונה למעלה מ-70 אלף תושבים) בדרום-מערב מחוז טהראן; סתארה פתאח-פור, ראשת העיר סרדשת (המונה למעלה מ-40 אלף תושבים) במחוז מערב אזרביג'אן; וזהרא חאתמי-מונפרד, ראשת מועצת העיר מוהאג'ראן (המונה קרוב ל-20 אלף תושבים) במחוז מַרְכַּזִי שבמרכז איראן.

בריאיון עיתונאי אמרה עבדואללהי, ראשת מועצת גורגאן, כי חבריה במועצת העיר הם שעודדו אותה להגיש מועמדות, עדות לכך שהחברה האיראנית מאפשרת לנשים לשמש בתפקידי ניהול יותר מבעבר. עבדואללהי ציינה כי הציפייה הציבורית למינוי נשים לתפקידי שרות בממשלה אמנם לא התממשה, אך השפעת הדרישה הציבורית להגברת נוכחות נשים במשרות בכירות ניכרת כעת בבחירתן של נשים רבות יותר לתפקידי ניהול בשלטון המקומי. פתאח-פור, ראשת סרדשת, סיפרה לעיתון הרפורמיסטי "אעתמאד" כי ניסיונה המוצלח כמנהלת בתחום החינוך המקומי וכחברת מועצה תרם להגברת האמון בה מצד התושבים וחברי המועצה.

במחוז מזרח אזרביג'אן בצפון-מערב איראן נבחרה לראשות עיריית סהנד (המונה כ-25 אלף תושבים) שיפתה בדר-אזר, שקודם לכן כיהנה כראשת אחד הרובעים בעיר תבריז. בריאיון לעיתון הממשלתי "איראן" אמרה בדר-אזר כי היא מהווה דוגמא טובה ליכולתן של נשים לשלב בין אחריותן בבית לעבודתן. בעיר זנג'אן, בירת מחוז זנג'אן שבאזרביג'אן האיראנית, מונתה סמאנה שאדדל כראשת אחד הרובעים (במעמד של ראשת עיר), לאחר ששימשה בשנים האחרונות כאחראית על התחבורה בעיר וכסגנית ראש העיר לענייני תרבות. עם זאת, כשבוע בלבד לאחר בחירתה, היא הודחה מתפקידה בהחלטה שנויה במחלוקת.

גם בעיר אספכה (המונה כ-3,000 תושבים) שבמחוז סיסתאן-בלוצ'סתאן בדרום-מזרח איראן מכהנת ראשת עיר, מהנא מוחמדי-מואחד. במחוז זה מרוכזים בני המיעוט הבלוצ'י, המהווים כשני אחוזים מאוכלוסיית איראן ומשתייכים לזרם הסוני באסלאם. בבחירות האחרונות למועצות המקומיות במחוז נרשם שיא של 415 נשים שנבחרו כחברות מועצה. בחירתה של מוחמדי-מואחד לתפקיד הבכיר אינה מהווה תקדים, שכן בשנת 2013 נבחרה לראשונה צעירה ממוצא בלוצ'י כראשת עיריית כלאת שבמחוז.

השתלבותן של נשים בתפקידים בכירים במחוז סיסתאן-בלוצ'סתאן התאפשרה בזכות מדיניות ממשלתית מכוונת, שנועדה לקדם נשים במחוז הנחשב לאחד הנחשלים ביותר במדינה, ובעקבות שינויים חברתיים ותרבותיים שעבר המחוז בעשורים האחרונים. בריאיון שנתנה לאחר שנבחרה הצהירה מוחמדי-מואחד על כוונתה להגן על הנשים הבלוצ'יות הנאלצות להתמודד, כדבריה, עם דיכוי ומצוקות חמורות בתחומי הבריאות והחינוך. היא ציינה כי בחירתה לראשות עיר נתקלה בהתנגדות מצד גורמים שבטיים במחוז, שאף איימו על חברי המועצה שלא לבחור בה, אך ללא הצלחה.

באף אחת מן הערים הגדולות, המונות למעלה ממיליון תושבים – טהראן, אספהאן, תבריז, שיראז, משהד, כרג' והמדאן – לא נבחרה אישה לראשות העיר. הבחירות למועצות המקומיות הביאו, עם זאת, לעליה משמעותית במספר הנשים המכהנות במועצות העירוניות באיראן, לרבות בטהראן, שבה זכו מועמדים רפורמיסטים בכל 21 המושבים במועצה, ובהם שש נשים.

חברת המג'לס הרפורמיסטית לשעבר ופעילת זכויות הנשים, אלאהה כולאא'י, הגיעה לשלבים הסופיים בהתמודדות על תפקיד ראשות העיר טהראן, אך לתפקיד נבחר בסופו של דבר פרופ' מוחמד-עלי נג'פי, שר החינוך לשעבר בממשלתו של הנשיא הרפורמיסטי מוחמד ח'אתמי. לאחר בחירתו הצהיר נג'פי על כוונתו לפעול לשילוב נשים במשרות ניהול בעירייה וליצירת הזדמנויות תעסוקה שוות לנשים ולגברים. גם בעיר תבריז שבמזרח אזרביג'אן נרשם הישג בתחום עם בחירתה של סוניא אנדיש לתפקיד סגנית ראש העיר. אנדיש אמרה כי הניסיון מוכיח שנשים בתפקידי ניהול יעילות יותר ומקפידות יותר על טוהר המידות ביחס למנהלים גברים.

השתלבותן של נשים בפוליטיקה הארצית באיראן עדיין מעוררת התנגדות מצד הממסד השמרני, אך בחירת נשים לתפקידי ניהול בשלטון המקומי מעוררת פחות אנטגוניזם, ולפיכך יוצרת הזדמנויות להתקדמות ניהולית ומקצועית של נשים במדינה. הדבר מתאפשר בזכות תהליכי שינוי חברתיים ודמוגרפיים, המביאים גם לשינוי גישתם של גברים ביחס לסוגיה זו.

לאחרונה הביע איש הדת חוג'ת אל-אסלאם רחמתואללה ביגדלי, חבר המועצה המרכזית של מפלגת "האמון הלאומי" הרפורמיסטית, תמיכה במגמה זו. הוא אף מתח ביקורת על המפקפקים ביכולתן של נשים למלא תפקידי ניהול בשעה שאלפי גברים מתגלים כמנהלים כושלים. ביגדלי מנה שלושה תחומים שבהם יש לפעול להגברת שילוב נשים בתפקידי ניהול: הסרת החסמים התרבותיים המעכבים קידום נשים בחברה האיראנית, הקניית כישורים מקצועיים וניהוליים לנשים שיאפשרו את כניסתן לתחומי ניהול שונים וקביעת מכסות מינימום בחוק שיחייבו מינוי נשים, כולל במנגנוני המפלגות, במועצות העירוניות ובממשלה.

חרף ההתקדמות שחלה במעמדן מאז המהפכה האסלאמית, הנשים האיראניות עדיין סובלות מאפליה בתחומים רבים. בנוסף למגבלות החוקיות המוטלות עליהן הן ניצבות גם בפני מצוקות כלכליות קשות יותר מגברים. נתוני אבטלה שפרסם לאחרונה הארגון האיראני לסטטיסטיקה מצביעים על שיעור אבטלה כפול בקרב נשים: 42% מהנשים בגילאי 15 עד 29 מובטלות לעומת 20.3% מהגברים, ורק 15.2% מהנשים האיראניות (לעומת 64% מהגברים) משולבות בשוק התעסוקה.

עם זאת, השתלבותן של נשים במגזר הציבורי ובמוסדות להשכלה גבוהה גוברת, ושיעורן עומד על כ-60% מהסטודנטים באיראן. לצד זאת גובר קולן של נשים ופעילי זכויות אדם לשינוי החקיקה המפלה נשים בתחומי המעמד האישי, המשפחה, התעסוקה, אכיפת קוד הלבוש האסלאמי והשתלבות בפוליטיקה.

מימוש הדרישות לביטול האפליה הנהוגה נגד נשים אינו פשוט נוכח התנגדות הממסד הדתי, הרואה בכך פתח לערעור ערכי המהפכה. תהליכי השינוי באיראן מעודדים, עם זאת, השתלבות נשים במרחב הציבורי ויוצרים לחץ גובר גם על אנשי הדת והפוליטיקאים להתאים את דרישות החוק למציאות המשתנה. שילובן של נשים במשרות בכירות בשלטון המקומי לא בהכרח יוביל לשילובן בתהליכי קבלת החלטות ברמה הלאומית בשנים הקרובות, אך הוא עשוי לשמש עבורן מקפצה חשובה בדרך לשיפור מעמדן ברפובליקה האסלאמית.

ב-8 באוגוסט הציג נשיא איראן חסן רוחאני, שנבחר במאי האחרון לכהונה שנייה, את ממשלתו החדשה לאישור הפרלמנט האיראני (מג'לס).

ערב הרכבת הממשלה הפעילו הרפורמיסטים ופעילי זכויות נשים מכבש לחצים כבד על הנשיא בדרישה למנות לפחות שלוש נשים לשרות בממשלה. אולם הנשיא, שהעדיף להימנע מעימות עם הממסד הדתי השמרני, הסתפק במינוי שתי נשים כסגניותיו לעניינים משפטיים ולענייני נשים ומשפחה, ואישה נוספת כיועצת הנשיא לזכויות אזרח – משרות שאינן מחויבות באישור המג'לס.

ההתחמקות הזו עלתה לרוחאני בביקורת חריפה, שבעקבותיה הצהיר כי יפעל בשנים הקרובות להגדלת ייצוג הנשים בתפקידי ניהול במגזר הממשלתי ל-30%. במקביל הודיע סגנו של רוחאני, אסחאק ג'האנגירי, כי הנשיא הדגיש בפני שרי הממשלה שעליהם למנות נשים לסגניות שרים.

בעוד נשים איראניות אינן זוכות לייצוג ראוי בממשלה, השתלבותן בתפקידים בכירים בשלטון המקומי נמשכת. בעקבות הבחירות למועצות המקומיות במאי האחרון, שהתקיימו במקביל לבחירות לנשיאות, נבחרו שמונה נשים כראשות ערים ומועצות עירוניות.

ביניהן היו פאא'זה עבדואללהי, ראשת מועצת העיר גורגאן (המונה למעלה מ-300 אלף תושבים) במחוז גולסתאן שבצפון איראן; סוסן סולימאן-אבאדי, ראשת מועצת העיר כנגאוואר (המונה למעלה מ-80 אלף תושבים) במחוז כרמאנשאה שבמערב איראן; פריסא אינאנלו, ראשת מועצת העיר רובאט כרים (המונה למעלה מ-70 אלף תושבים) בדרום-מערב מחוז טהראן; סתארה פתאח-פור, ראשת העיר סרדשת (המונה למעלה מ-40 אלף תושבים) במחוז מערב אזרביג'אן; וזהרא חאתמי-מונפרד, ראשת מועצת העיר מוהאג'ראן (המונה קרוב ל-20 אלף תושבים) במחוז מַרְכַּזִי שבמרכז איראן.

בריאיון עיתונאי אמרה עבדואללהי, ראשת מועצת גורגאן, כי חבריה במועצת העיר הם שעודדו אותה להגיש מועמדות, עדות לכך שהחברה האיראנית מאפשרת לנשים לשמש בתפקידי ניהול יותר מבעבר. עבדואללהי ציינה כי הציפייה הציבורית למינוי נשים לתפקידי שרות בממשלה אמנם לא התממשה, אך השפעת הדרישה הציבורית להגברת נוכחות נשים במשרות בכירות ניכרת כעת בבחירתן של נשים רבות יותר לתפקידי ניהול בשלטון המקומי. פתאח-פור, ראשת סרדשת, סיפרה לעיתון הרפורמיסטי "אעתמאד" כי ניסיונה המוצלח כמנהלת בתחום החינוך המקומי וכחברת מועצה תרם להגברת האמון בה מצד התושבים וחברי המועצה.

במחוז מזרח אזרביג'אן בצפון-מערב איראן נבחרה לראשות עיריית סהנד (המונה כ-25 אלף תושבים) שיפתה בדר-אזר, שקודם לכן כיהנה כראשת אחד הרובעים בעיר תבריז. בריאיון לעיתון הממשלתי "איראן" אמרה בדר-אזר כי היא מהווה דוגמא טובה ליכולתן של נשים לשלב בין אחריותן בבית לעבודתן. בעיר זנג'אן, בירת מחוז זנג'אן שבאזרביג'אן האיראנית, מונתה סמאנה שאדדל כראשת אחד הרובעים (במעמד של ראשת עיר), לאחר ששימשה בשנים האחרונות כאחראית על התחבורה בעיר וכסגנית ראש העיר לענייני תרבות. עם זאת, כשבוע בלבד לאחר בחירתה, היא הודחה מתפקידה בהחלטה שנויה במחלוקת.

גם בעיר אספכה (המונה כ-3,000 תושבים) שבמחוז סיסתאן-בלוצ'סתאן בדרום-מזרח איראן מכהנת ראשת עיר, מהנא מוחמדי-מואחד. במחוז זה מרוכזים בני המיעוט הבלוצ'י, המהווים כשני אחוזים מאוכלוסיית איראן ומשתייכים לזרם הסוני באסלאם. בבחירות האחרונות למועצות המקומיות במחוז נרשם שיא של 415 נשים שנבחרו כחברות מועצה. בחירתה של מוחמדי-מואחד לתפקיד הבכיר אינה מהווה תקדים, שכן בשנת 2013 נבחרה לראשונה צעירה ממוצא בלוצ'י כראשת עיריית כלאת שבמחוז.

השתלבותן של נשים בתפקידים בכירים במחוז סיסתאן-בלוצ'סתאן התאפשרה בזכות מדיניות ממשלתית מכוונת, שנועדה לקדם נשים במחוז הנחשב לאחד הנחשלים ביותר במדינה, ובעקבות שינויים חברתיים ותרבותיים שעבר המחוז בעשורים האחרונים. בריאיון שנתנה לאחר שנבחרה הצהירה מוחמדי-מואחד על כוונתה להגן על הנשים הבלוצ'יות הנאלצות להתמודד, כדבריה, עם דיכוי ומצוקות חמורות בתחומי הבריאות והחינוך. היא ציינה כי בחירתה לראשות עיר נתקלה בהתנגדות מצד גורמים שבטיים במחוז, שאף איימו על חברי המועצה שלא לבחור בה, אך ללא הצלחה.

באף אחת מן הערים הגדולות, המונות למעלה ממיליון תושבים – טהראן, אספהאן, תבריז, שיראז, משהד, כרג' והמדאן – לא נבחרה אישה לראשות העיר. הבחירות למועצות המקומיות הביאו, עם זאת, לעליה משמעותית במספר הנשים המכהנות במועצות העירוניות באיראן, לרבות בטהראן, שבה זכו מועמדים רפורמיסטים בכל 21 המושבים במועצה, ובהם שש נשים.

חברת המג'לס הרפורמיסטית לשעבר ופעילת זכויות הנשים, אלאהה כולאא'י, הגיעה לשלבים הסופיים בהתמודדות על תפקיד ראשות העיר טהראן, אך לתפקיד נבחר בסופו של דבר פרופ' מוחמד-עלי נג'פי, שר החינוך לשעבר בממשלתו של הנשיא הרפורמיסטי מוחמד ח'אתמי. לאחר בחירתו הצהיר נג'פי על כוונתו לפעול לשילוב נשים במשרות ניהול בעירייה וליצירת הזדמנויות תעסוקה שוות לנשים ולגברים. גם בעיר תבריז שבמזרח אזרביג'אן נרשם הישג בתחום עם בחירתה של סוניא אנדיש לתפקיד סגנית ראש העיר. אנדיש אמרה כי הניסיון מוכיח שנשים בתפקידי ניהול יעילות יותר ומקפידות יותר על טוהר המידות ביחס למנהלים גברים.

השתלבותן של נשים בפוליטיקה הארצית באיראן עדיין מעוררת התנגדות מצד הממסד השמרני, אך בחירת נשים לתפקידי ניהול בשלטון המקומי מעוררת פחות אנטגוניזם, ולפיכך יוצרת הזדמנויות להתקדמות ניהולית ומקצועית של נשים במדינה. הדבר מתאפשר בזכות תהליכי שינוי חברתיים ודמוגרפיים, המביאים גם לשינוי גישתם של גברים ביחס לסוגיה זו.

לאחרונה הביע איש הדת חוג'ת אל-אסלאם רחמתואללה ביגדלי, חבר המועצה המרכזית של מפלגת "האמון הלאומי" הרפורמיסטית, תמיכה במגמה זו. הוא אף מתח ביקורת על המפקפקים ביכולתן של נשים למלא תפקידי ניהול בשעה שאלפי גברים מתגלים כמנהלים כושלים. ביגדלי מנה שלושה תחומים שבהם יש לפעול להגברת שילוב נשים בתפקידי ניהול: הסרת החסמים התרבותיים המעכבים קידום נשים בחברה האיראנית, הקניית כישורים מקצועיים וניהוליים לנשים שיאפשרו את כניסתן לתחומי ניהול שונים וקביעת מכסות מינימום בחוק שיחייבו מינוי נשים, כולל במנגנוני המפלגות, במועצות העירוניות ובממשלה.

חרף ההתקדמות שחלה במעמדן מאז המהפכה האסלאמית, הנשים האיראניות עדיין סובלות מאפליה בתחומים רבים. בנוסף למגבלות החוקיות המוטלות עליהן הן ניצבות גם בפני מצוקות כלכליות קשות יותר מגברים. נתוני אבטלה שפרסם לאחרונה הארגון האיראני לסטטיסטיקה מצביעים על שיעור אבטלה כפול בקרב נשים: 42% מהנשים בגילאי 15 עד 29 מובטלות לעומת 20.3% מהגברים, ורק 15.2% מהנשים האיראניות (לעומת 64% מהגברים) משולבות בשוק התעסוקה.

עם זאת, השתלבותן של נשים במגזר הציבורי ובמוסדות להשכלה גבוהה גוברת, ושיעורן עומד על כ-60% מהסטודנטים באיראן. לצד זאת גובר קולן של נשים ופעילי זכויות אדם לשינוי החקיקה המפלה נשים בתחומי המעמד האישי, המשפחה, התעסוקה, אכיפת קוד הלבוש האסלאמי והשתלבות בפוליטיקה.

מימוש הדרישות לביטול האפליה הנהוגה נגד נשים אינו פשוט נוכח התנגדות הממסד הדתי, הרואה בכך פתח לערעור ערכי המהפכה. תהליכי השינוי באיראן מעודדים, עם זאת, השתלבות נשים במרחב הציבורי ויוצרים לחץ גובר גם על אנשי הדת והפוליטיקאים להתאים את דרישות החוק למציאות המשתנה. שילובן של נשים במשרות בכירות בשלטון המקומי לא בהכרח יוביל לשילובן בתהליכי קבלת החלטות ברמה הלאומית בשנים הקרובות, אך הוא עשוי לשמש עבורן מקפצה חשובה בדרך לשיפור מעמדן ברפובליקה האסלאמית.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה