אודות הכותב
יניב אברהם
כותב אורח
14.12.2017 מאמר מאת יניב אברהם
כיכר טקסים בתורכיה (צילום: Samuele Schirò)
כיכר טקסים בתורכיה (צילום: Samuele Schirò)    

האם ארדואן מאבד את תורכיה?

הכלכלה התורכית עדיין מנסה להתאושש מנסיון ההפיכה הכושל במדינה בשנה שעברה. מתנגדיו של ארדואן מקווים כי המשבר הכלכלי יתרום לערעור התמיכה הציבורית בנשיא, אולם ארדואן העלה לאחרונה את שכר המינימום ב-30 אחוז

בחודש יולי האחרון נערכו באנקרה ובאיסטנבול אירועי ענק בחסות הממשל התורכי לציון יום השנה הראשון לניסיון ההפיכה הכושל נגד הנשיא ארדואן. ניסיון זה, שבעיני השלטון מהווה ציון דרך חשוב לביצור מעמדו של הנשיא בציבור, הוביל לגל רדיפות של מתנגדים פוליטיים, אנשי ציבור, ארגונים חברתיים ואנשי תקשורת מהזרם המרכזי במדינה. לצד זאת, ניסיון ההפיכה טלטל גם את הכלכלה התורכית והזיק לתדמיתה של תורכיה בשווקים המערביים.

עם שוך הזעזוע הראשוני של ניסיון ההפיכה ניכרו סימני התאוששות בכלכלה המקומית; התוצר צמח בארבעה אחוזים בסוף השנה שעברה, ושוק המניות המרכזי באיסטנבול התייצב. אולם חוסר היציבות הפוליטית, ומעורבותה של תורכיה בסכסוכים באזור, הזינו את חששותיהם של משקיעים זרים. הלירה התורכית ספגה פיחות ביחס לדולר, והבנק המרכזי נאלץ לקחת הלוואות כדי לתמוך בערך המטבע המקומי. האינפלציה זינקה לכ-12 אחוז, לראשונה זה תשע שנים. לבסוף נאלץ הבנק המרכזי להעלות את שיעור הריבית ל-12.25 אחוז, לאחר חמש הפחתות ריבית רצופות מאז 2014.

מנקודת מבטה של הצמרת הכלכלית בתורכיה היה זה צעד בלתי נמנע, אף שהביא להאטה זמנית בצמיחה. אולם ארדואן וחוג מקורביו, שהיו ממילא ביקורתיים כלפי בכירי המשק, תקפו בחריפות את מדיניות הבנק המרכזי ואת עצמאותם של המוסדות הפיננסיים. המחלוקת בין הבנק המרכזי לבין הדרג הפוליטי ערערה את אמון הציבור בערך הלירה, ועד חודש נובמבר 2017 הופקדו כ-190.4 מיליארד דולר בחשבונות המט"ח המקומיים, בהשוואה ל-170 מיליארד בשנת 2016.

המתיחות הגוברת ביחסי תורכיה עם המערב, ובייחוד עם ארצות הברית, עלולה לדרדר עוד יותר את מצב הכלכלה התורכית ולהבריח משקיעים זרים. בחודש אוקטובר האחרון עצרה תורכיה אנשי שגרירות אמריקאים בטענה כי חלקם קשורים בפעילות טרור נגד מטרות תורכיות. בתגובה הקפיאה ארצות הברית מתן אשרות כניסה לתחומה לאזרחי תורכיה. התפתחויות אלו מצטרפות לפרשת רזא זארב, איש עסקים תורכי-איראני, הצפוי להעיד מטעם ארצות הברית נגד שלושה שרים לשעבר בתורכיה בפרשת הפרה של הסנקציות האמריקאיות על סחר בנפט עם איראן, בשנים 2010—2015. עתיד היחסים בין תורכיה לבין ארצות הברית מעורר, מטבע הדברים, דאגה ניכרת בקרב משקיעים זרים.

האיחוד האירופי, שגינה בחריפות את גל המעצרים הגדול שביצע הממשל, צפוי לקצץ כ-105 מיליון אירו, מתוך חבילת סיוע כוללת של 4.4 מיליארד אירו, שתורכיה אמורה לקבל עד שנת 2020. על פי הודעה שפרסם לאחרונה הפרלמנט האירופי, ההחלטה על הקיצוץ הצפוי נעשתה על רקע "ההידרדרות בשלטון החוק, הדמוקרטיה וזכויות האדם במדינה". לפרסום ההודעה עלולות להיות גם השלכות פיננסיות משמעותיות, שכן הדבר מגדיל את התלות התורכית באשראי חיצוני ובחיפוש אחר מקורות מימון חלופיים. לאחרונה התגלע מתח נוסף בין תורכיה לבין בעלות בריתה בנאט"ו, לאחר שהוצגו תמונותיהם של ארדואן ושל אתאתורכ, מייסד תורכיה המודרנית, כ"אויבים ממדינה עוינת" בתרגיל שקיים הארגון בנורבגיה.

הפיחות בערך הלירה התורכית, ועליית מחירי הנפט והגז בעולם, משפיעים לרעה על מאזן התשלומים של תורכיה בתחום האנרגיה, שכן היא תלויה במידה רבה בייבוא, ובמיוחד בגז מיובא מרוסיה ואיראן. ייבוא הנפט של המדינה גדל ב-36.5% בעשרת החודשים הראשונים של 2017 ועלה מ-22 לכ-30 מיליארד דולרים, ואזרחי המדינה נאלצים להתמודד עם עליות תדירות במחירי הדלק והחימום דווקא בעונת החורף. תורכיה, שחברה לברית עם עיראק ואיראן לבלימת השאיפות הכורדיות בצפון עיראק, נמנעת מהטלת סנקציות כלכליות על הממשל הכורדי כדי לא לפגוע בייצוא הנפט הכורדי לשטחה. היא הסתפקה בביטול התמרונים הצבאיים עם כוחות הפשמרגה הכורדיים ובמגבלות בתחום שידורי הרדיו.

חוסר היציבות האזורי ואתגרים בטחוניים יובילו להגדרת תקציב הביטחון בשנת 2018. מדיוני הפרלמנט התורכי בשבועות האחרונים נראה כי עליה של כ-30 אחוז בתקציבי הביטחון והתעשיות הביטחוניות (5.2 מיליארד דולרים) תמומן בהעלאת מסים.

מפלגות האופוזיציה, שלא הצליחו לאתגר את הנשיא בשנים האחרונות, מקוות כי המצוקה המדינית והכלכלית תערער את מצבו של ארדואן לקראת הבחירות המשולשות לפרלמנט, לרשויות המקומיות ולנשיאות בשנת 2019. אולם בשנים האחרונות הייתה הצריכה המקומית מנוע הצמיחה החשוב ביותר של הכלכלה התורכית, והיא מיתנה את רגישותה של תורכיה לגורמים חיצוניים. הצריכה המקומית זכתה לחיזוק משמעותי בתחילת 2016 עם עלייה של 30 אחוז בשכר המינימום, אשר עשויה להיות קלף מרכזי לטובת ארדואן. גם נתוני היצוא התורכי משתפרים לאחרונה.

המשבר המדיני והכלכלי בטורקיה יכול, אם כן, לספק רוח גבית למתנגדיו של ארדואן, אולם לעת עתה נראה כי האופוזיציה לא תוכל להסתמך על המצוקה הכלכלית כגורם מכריע במאבקה בנשיא.


 

יניב אברהם שימש כחוקר תורכיה במשרד החוץ

 
שתף מאמר זה