16.02.2017 מאמר מאת רונית מרזן
הריסות בית חנון, עזה, 2015
הריסות בית חנון, עזה, 2015    

יחיא סנואר – האיש הנכון בזמן הנכון?

רבים רואים בבחירתו של הבכיר הצבאי יחיא סנואר למנהיג חמאס בעזה סימן להקשחת מאבקה של התנועה בישראל, אולם ייתכן שהוא דווקא האיש הנכון בזמן הנכון. טוב תעשה ישראל אם תכיל את הבחירה ותאפשר לחמאס להשלים את המהפך מארגון טרור לשחקן פוליטי

הדרך שעשה יחיא סנואר מחבר בחמאס לפעיל צבאי בתנועה, ומפעיל צבאי לראש הלשכה הפוליטית של חמאס ברצועת עזה, מקבילה לדרך שעשתה התנועה עצמה.

חמאס החלה את דרכה כתנועה חברתית-דתית של ה"אחים המוסלמים" שמטרתה קידום רפורמה חברתית, דתית ופוליטית באמצעות הנחת תשתית אזרחית לחברה אסלאמית. המאבק הפנימי שהתחולל לאורך שנות ה-80 בין דור המייסדים לבין דור הבנים בחמאס סביב הצורך לשמר את הרלוונטיות של התנועה מול הג'יהאד האסלאמי והפתח הסתיים בהפיכתה לארגון טרור ג'יהאדיסטי, והשיח הרפורמיסטי הוחלף בשיח מהפכני אלים.

לאחר החתימה על הסכמי אוסלו מצאה את עצמה הנהגת החמאס בצומת הכרעה היסטורי שאילץ אותה להחליט בין המשך המאבק המזוין ובין השיח המדיני. סעיף 26 באמנת התנועה קובע כי התנועה איננה נמנעת מ"דיון ענייני בהלימה או בסתירה שבין ההתפתחויות בסוגיה הפלסטינית בזירה המקומית והבינלאומית לבין האינטרס הלאומי מנקודת המבט האסלאמית". הסעיף הזה אפשר לחמאס להתאים את מדיניותה לנסיבות המשתנות ולהפוך בהדרגה מארגון טרור למפלגה המשלבת בין התנגדות מזוינת ושלטון פוליטי. כך הקימה את מפלגת "ההצלה הלאומית האסלאמית" (1995) ובהמשך את "מפלגת השינוי והרפורמה" (2006), שזכתה ברוב קולות בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית.

ניתוח תוכני ולשוני של מצעה של המפלגה (עמ' 580—595) מעלה כי רוב הסעיפים עסקו בנושאים לאומיים ואזרחיים, ומיעוטם יוחד לנושאים דתיים (מגדר ופולחן). גם פסוקי הקוראן שצוטטו במצע התייחסו לאחדות האומה, לרפורמות ולנשיאה באחריות ציבורית של השליט, ולא בג'יהאד נגד היהודים. גם אתר האינטרנט החדש של התנועה, שהושק בשנת 2015, וחשבון הטוויטר הרשמי שלה מציגים תעודת זהות שונה מזו שהוצגה באמנתה משנת 1988 בכל הנוגע להגדרת אופייה של התנועה, מטרותיה ודפוסי מאבקה.

מתנועת "אחים מוסלמים" המורכבת ממוסלמים בלבד ומתנה את התגייסותה למטרה באימוץ האסלאם כדרך חיים הפכה חמאס לתנועת שחרור לאומי פלסטיני, המאמינה באסלאם מתון ובאחדות העם על מרכיביו הדתיים, הפוליטיים והאידיאולוגיים השונים נגד האויב הציוני. מטרותיה המקסימליסטיות – שחרור כל פלסטין מהים אל הנהר והקמת מדינה אסלאמית – הפכו ריאליות יותר, כמו שחרור האדמה, או שיבה אליה, והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת ריבונות אמיתית בגבולות 1967. היא לא אימצה מלחמת שמד דתית נגד היהודים ולא התנגדה עקרונית ליזמות שלום ולוועידות בינלאומיות; באומר ובמעש היא שילבה בין דפוסים של מאבק פוליטי ודיפלומטי לבין מאבק מזוין בכיבוש הישראלי.

הניסיון של תנועת חמאס להציג את עצמה כשחקנית פוליטית נתקל בקשיים לא מעטים. היא הוחרמה על ידי הרשות הפלסטינית, ישראל, חלק ממדינות ערב והקהילה הבינלאומית, עליה ועל הטריטוריה שבה שלטה הוטל מצור ממושך, והיא הידרדרה לעימותים צבאיים חוזרים עם ישראל. אולם האתגרים הפנימיים, האזוריים והבינלאומיים מאלצים את חמאס להמשיך ולדבוק בהחלטה האסטרטגית שקיבלה בשנת 2006: להיות שחקן פוליטי פעיל ופופולרי בזירה הפלסטינית.

מאבקה של הקהילה הבינלאומית באסלאם הרדיקלי, ושאיפתה של חמאס לזכות בלגיטימציה בינלאומית, מחייבים אותה לבדל את עצמה מהשיח הדתי הג'יהאדיסטי הקורא לחסל את הכופרים היהודים והנוצרים, ולאמץ שיח שחרור לאומי המבוסס על זכויות אדם וסובלנות דתית. התנועה חייבת להוכיח שאינה מהססת להפעיל כוח נגד התארגנויות ג'יהאדיסטיות רדיקליות, שומרת על הפסקת אש מול ישראל ונכונה להיכנס לתהליך מדיני. אובדן מקור המימון המרכזי של התנועה (איראן) בעקבות העמדה שנקטה במשבר הסורי, התערערות יחסיה עם מצרים בעקבות העמדה שנקטה כלפי ההפיכה הצבאית (2013), הפיוס בין ישראל ותורכיה ואתגרים אזרחיים, כלכליים, פוליטיים, אידיאולוגיים וארגוניים לשלטונה ברצועה כופים ריסון על המדיניות הפוליטית והצבאית שלה.

יחיא סנואר מגיע אל המגרש הפוליטי ממקום הירואי וזקוף, לאחר שבילה כשני עשורים מחייו מאחורי סורג ובריח. בשנים האחרונות הוא אף שימש מתווך בין הזרוע הצבאית וההנהגה הפוליטית, מה שאפשר לו לראות מן הזווית הפוליטית דברים שלא רואים מהזווית הצבאית. כניסה שלו לתהליך מדיני איננה מופרכת, והוא אף כשיר יותר לעשות את הויתורים שמנע מקודמו בתפקיד, הנייה, לעשות.

סנואר סבור כי הדרך לליבותיהם של ההמונים הפלסטינים עוברת דרך שחרור אסירים, גם במו"מ. האחריות הציבורית שלו מול תושבי עזה ומול מצרים, תורכיה וקטר עשויה לגרום לו להסס לפני שיסתכן בחטיפה שתמיט אסון על עתידו האישי, על עתיד תנועתו ועל האוכלוסייה העזתית. בחירתו של פעיל צבאי לתפקיד פוליטי, יותר משהיא קוראת תגר על ישראל, אמורה לחזק את משילות חמאס מבית ולאותת לפלגים הנצים ברצועה מי בעל הבית. היא גם עשויה לסלול את הדרך להשתלבות גדודי עז א-דין אל-קסאם במנגנוני הביטחון של ממשלת אחדות לאומית כאשר זו תקום.

טוב תעשה ישראל אם תכיל את בחירתה של חמאס ותאפשר לסנואר ולתנועתו להשלים את המהפך מארגון טרור לשחקן פוליטי. כמאמר הפתגם "من تأنى ادرك ما تمنى" – מי שפועל ביישוב הדעת, משיג את משאלתו.

 
שתף מאמר זה