יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
אראש סאדקי וגולרוח' איראא'י (תמונה: פייסבוק)
01.01.2017

להציל את אראש סאדקי

אראש סאדקי, אסיר פוליטי ופעיל זכויות אדם באיראן, שובת רעב זה למעלה מחודשיים וחייו תלויים על בלימה. כטקסטים יפים אחרים של משטרים שונים ברחבי העולם, נראה כי "אמנת זכויות האזרח" של נשיא איראן רוחאני אינה כוללת את מתנגדי המשטר

בעת כתיבת שורות אלה נכנסת שביתת הרעב של האסיר הפוליטי האיראני, אראש סאדקי, ליומה ה-69. סאדקי (30), פעיל סטודנטיאלי פוליטי ופעיל זכויות אדם, תיעד במשך שנים הפרות של זכויות אדם בבתי כלא באיראן, דיווח על מצבם הקשה של האסירים הפוליטיים (הכולל עינויים, מניעת טיפול רפואי ושלילת זכויות ביקור וגישה לעורכי-דין), והיה מעורב בפעילות מחאה למענם.

סאדקי נעצר לראשונה ביולי 2009 בעקבות המהומות שפרצו באיראן לאחר הבחירות לנשיאות, שבהן היה פעיל במטה הבחירות של המועמד הרפורמיסטי לנשיאות, מיר-חוסיין מוסוי. הוא שוחרר כעבור מספר חודשים מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. באוקטובר 2010 מתה אמו מהתקף לב במהלך פשיטה שערכו סוכני משרד המודיעין בבית המשפחה. סאדקי, שלא היה בבית בעת הפשיטה, הסגיר עצמו לשלטונות, נחקר, עונה ואולץ לחתום על מכתב שבו הכחיש כל קשר בין הפשיטה למות אמו.

בשנת 2013 נידון סאדקי ל-19 שנות מאסר בגין עבירות שונות הכוללות קשירת קשר נגד הביטחון הלאומי, הסתה נגד המשטר, התארגנות בלתי-חוקית והעלבת מכונן הרפובליקה האסלאמית. הוא החל לרצות את עונשו בכלא אווין הידוע לשמצה בטהראן לפני כחצי שנה. באוקטובר 2016 נכלאה גם אשתו, גולרוח' אבראהימי איראא'י, לאחר שנידונה לשש שנות מאסר באשמת פגיעה בקודשי האסלאם והסתה נגד המשטר. איראא'י נעצרה בעקבות ספר שחיברה וטיוטה שלו נמצאה במהלך חיפוש בביתם. בספר הבדיוני מתוארת צעירה איראנית כשהיא מציתה ספר קוראן לאחר שצפתה בסרט "סקילתה של סוראיה M". סרט הקולנוע האמריקאי, המבוסס על ספרו של העיתונאי הצרפתי ממוצא איראני פרידון סאחבג'מע, מגולל את סיפורה האמיתי של סוראיה מנוצ'הרי, שהוצאה להורג בסקילה באוגוסט 1986.

בעקבות מאסרה של רעייתו פתח סאדקי ב-24 באוקטובר בשביתת רעב בדרישה לשחררה. ב-17 בדצמבר הוא הועבר לבית חולים בעקבות הדרדרות במצבו הבריאותי, אך הוחזר עוד באותו היום לאגף 8 בכלא אווין לאחר שסירב להזנה דרך הוריד. לנוכח מצבו הקריטי והסכנה המידית לחייו התנהל למענו בשבועות האחרונים קמפיין ציבורי נרחב, בעיקר ברשתות החברתיות. הקמפיין הגיע בימים האחרונים לשיאו כאשר עשרות אלפי גולשים באיראן ומחוצה לה הפיצו פוסטים וציוצים המכילים את התיוג (האשטאג): "הצילו את אראש" (#saveArash), על מנת לעורר מודעות למצבו הקשה ולדרוש משלטונות איראן את שחרורו לאלתר.

חרף הקמפיין ההמוני בתמיכה באראש לא הגיבו עד כה בכירי הממשל האיראני, ובראשם הנשיא רוחאני, לפרשה. בתגובה יחידה וחריגה פנה ב-31 בדצמבר חבר המג'לס אליאס חזרתי במכתב לראש הרשות השופטת, סאדק לאריג'אני, בקריאה לטפל בדחיפות בתביעותיהם של סאדקי ושל עלי שריעתי, אסיר פוליטי נוסף השובת רעב. חבר המג'לס הרפורמיסטי ציין במכתבו כי התנאים הקשים בהם נתונים האסירים הפוליטיים מהווים הפרה בוטה של זכויותיהם וראוי, לפיכך, לדון מחדש בעניינם המשפטי ולהקל בגזר דינם.

לפני שבועיים בלבד פרסם הנשיא רוחאני את "אמנת זכויות האזרח", ובה מפורטות הזכויות המגיעות לכל אזרח איראני, ובהן הזכות לחיים ולבריאות, חופש המחשבה, הביטוי והעיתונות, ושוויון ללא הבדלי מין, מוצא אתני או שיוך מעמדי. המסמך נועד, לדברי הנשיא, לאפשר את מימוש ההבטחה שסיפק במערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2013 לפעול לשיפור זכויותיהם של אזרחי ארצו.

שתיקתו הנמשכת של רוחאני לנוכח מצבם הקשה של האסירים הפוליטיים, ובהם אראש סאדקי, מספקת עדות נוספת לכישלונו לתת מענה לתקווה שתלו בו איראנים רבים כי יפעל לחיזוק החירויות הפוליטיות. בינתיים ממשיכים השמרנים בשליטתם במוסדות השלטון שאינם נבחרים על-ידי הציבור, ברשות השופטת ובמנגנוני הביטחון ואכיפת החוק, ואילו הנשיא ממשיך להעניק עדיפות ברורה לטיפול בסוגיות הכלכליות, גם במחיר מימוש הבטחותיו לקידום רפורמות אזרחיות ולשיפור במצב זכויות האדם. בתנאים פוליטיים אלה צפויה אמנת זכויות האזרח שפרסם הנשיא להישאר מסמך ריק מתוכן וחסר משמעות מעשית. 

בשעה שמצבו הבריאותי של אראש סאדקי ממשיך להידרדר וראשי הממשל שומרים על שתיקה מהדהדים מחדש דבריו של סאדקי, במכתב ששלח לפני ארבע שנים מכלא אווין לתובע הכללי שדרש ממנו להתנצל ולבקש חנינה. "לא עשיתי שום טעות שעליי להתנצל עליה או לבקש חנינה", התעקש סאדקי. "אתה וחבריך הם אלה שצריכים לבקש מחילה מהעם על חיסולם הפיזי של רבים ממבקרי המשטר במהלך 33 השנים האחרונות".

מאמרים נוספים