יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
10.08.2016

הכלכלה מקרטעת והנשיא במצוקה

תשעה חודשים לפני הבחירות לנשיאות באיראן, מוקדם להעריך את סיכוייו של רוחאני לשוב ולהיבחר לתקופת כהונה נוספת. האכזבה הציבורית מתפקודו גוברת, ואם ייכשל בשיפור המצב הכלכלי הוא עלול לאבד את תפקידו. בתרחיש כזה תועמד יציבותו של הסכם הגרעין במבחן קשה

בסוף החודש שעבר הודיעה מועצת שומרי החוקה האיראנית כי הבחירות הבאות לנשיאות המדינה יתקיימו ב-19 במאי 2017. בעקבות זאת עלו מחדש הערכות וספקולציות שונות בנוגע לסיכוייו של הנשיא המכהן, חסן רוחאני, לשוב ולהיבחר לתקופת כהונה נוספת.

ניצחונו הסוחף של רוחאני בבחירות לנשיאות ביוני 2013 עורר בציבור ציפיות רבות לשינוי, בעיקר בתחום הכלכלי. ציפיות אלה גברו בעקבות הסכם הגרעין, שנחתם בקיץ שעבר בין איראן לבין המעצמות. אף שאזרחי איראן מוקירים תודה לנשיא על ההסכם, הם מצפים למימוש הבטחתו לשיפור הכלכלה. רוחאני, מצדו, היה משוכנע בכך שחילוץ הכלכלה האיראנית מן המשבר המבני שבו היא נתונה מחייב את הסרת הסנקציות, גם במחיר של פשרות בסוגיית הגרעין. לכן הדגיש שוב ושוב, בשנים האחרונות, כי הצנטריפוגות במתקני הגרעין צריכות להסתובב בתנאי שגם חיי האזרחים והכלכלה ינועו קדימה.

אלא ששנה לאחר הסכם הגרעין גוברות באיראן הטענות כי הצנטריפוגות חדלו מלהסתובב אך הכלכלה ממשיכה לדשדש. המדינה מתקשה להפשיר את עשרות מיליארדי הדולרים שהופקדו בחשבונות בחו"ל והוקפאו בעקבות הסנקציות, ובנקים וחברות במערב עדיין מסתייגים מחידוש העסקים עם איראן, בעיקר מחשש לתגובתה של ארצות-הברית.

בחודשים האחרונים נראה היה כי הביקורת נגד הנשיא באה בעיקר מצד יריביו הפוליטיים המסורתיים, בעיקר בימין הרדיקלי. אך ככל שחולף הזמן נראה כי הביקורת מחלחלת למחנה תומכיו של הנשיא, שם היא מצטרפת לביקורת על כשלונו לממש את הבטחתו להרחיב את חירויות הפרט. פעילים בכירים במחנה הרפורמיסטי מכחישים אומנם כי בכוונתם להציב מועמד חלופי לקראת הבחירות במקום רוחאני, אולם גם בסביבת הנשיא מודים כי הנסיבות הנוכחיות אינן מקדמות את סיכויי בחירתו שנית לתפקיד.

בינתיים מאבד הציבור האיראני את סבלנותו. סקר אחרון שנערך עבור אוניברסיטת מרילנד האמריקנית מצביע על כך שכ-74% מהציבור האיראני אינו חש בכל שיפור כלכלי מאז הסכם הגרעין, וכי שיעור תומכיו המושבעים של הנשיא הצטמצמה מכ-60 אחוז באוגוסט 2015 לפחות מ-40 אחוז ביוני 2016. התמיכה בהסכם הגרעין ירדה מ-76% מיד לאחר ההסכם ל-63% כעבור שנה.

נתונים כלכליים המתפרסמים בעיתונות האיראנית מחזקים את הרושם הציבורי. בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בסוכנות הידיעות השמרנית נטען כי חרף הצהרות הממשלה על ירידה משמעותית בשיעור האינפלציה נמשכות העליות החדות במחירי מוצרי המזון, הצמיחה האיטית והאבטלה הגבוהה. יש אף טענות על עליה של עשרות אחוזים במחירם של חלק ממוצרי היסוד.

בכל אלה אין בהכרח כדי למנוע את בחירתו המחודשת של רוחאני. אזרחי איראן הם למודי ציפיות נכזבות, כפי שארע לאחר נצחונו המרשים של מוחמד ח'אתמי בבחירות לנשיאות (1997) וכשלונו החרוץ בשיפור הכלכלה וחירויות הפרט. שתיקתו של ח'אתמי לנוכח מהומות הסטודנטים, שפרצו ביולי 1999, המחישה את מגבלותיו של הנשיא ביחס לממסד השמרני והובילה להתפכחות ציבורית מהאשליה. זו לא הפריעה לבחירתו מחדש, ברוב סוחף, בבחירות שהתקיימו ביוני 2001.

סיכוייו של רוחאני לשוב ולהיבחר תלויים במידה רבה ביכולתם של יריביו הפוליטיים להציב מולו מועמד אטרקטיבי. השמרנים עדיין סובלים מחוסר אהדה בציבור ומתקשים להציב מועמד ראוי מול הנשיא המכהן. הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינז'אד אמנם חוזר בהדרגה לזירה הציבורית ומנהל מערכה הסברתית נרחבת ברשתות החברתיות, אולם הוא סיים את כהונתו כשהוא מבודד וחבול פוליטית, ואינו זוכה לתמיכת הזרם המרכזי במחנה השמרני. גם אם יחליט להתמודד, ספק רב אם מועמדותו תאושר על-ידי מועצת שומרי החוקה.

מועמד נוסף ששמו מוזכר לאחרונה הוא מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני. האחרון נהנה אמנם מתמיכה ציבורית ופוליטית בזכות פעילותו בזירה האזורית, אך ספק אם ינטוש את ניהול המעורבות הצבאית של איראן בסוריה והמערכה הצפויה לשחרור העיר מוסול בעיראק מידי דאע"ש לטובת הזירה הפוליטית הפנימית. גם שמותיהם של מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי לשעבר, סעיד ג'לילי, ושל ראש עיריית טהראן, מוחמד באקר קאליבאף, עולים מחדש לקראת הבחירות, אך הם התמודדו בבחירות קודמות לנשיאות וכשלו במאמציהם לגייס תמיכה ציבורית משמעותית.

תשעה חודשים לפני הבחירות לנשיאות מוקדם להעריך את סיכוייו של רוחאני לשוב ולהיבחר לתקופת כהונה נוספת. הנשיא זוכה עדיין לתמיכה נרחבת במרכז הפוליטי, וחרף האכזבה הציבורית הגוברת מתפקודו קשה להצביע בשלב זה על מועמד חלופי בעל משקל ציבורי.

עם זאת, בחודשים הקרובים יצטרך רוחאני לשכנע את הציבור האיראני כי הוא מסוגל לממש את הבטחותיו לשיפור המצב הכלכלי. אם ייכשל, הוא עלול להפוך לנשיא הראשון מאז 1981 שלא נבחר לקדנציה נוספת. לכך עלולות להיות השלכות משמעותיות לא רק במישור הפנימי אלא גם על מחויבותה של איראן להסכם הגרעין.

מאמרים נוספים