24.04.2015 מאמר מאת רלי שכטר
 

מועדון הגברים העשירים של העולם הערבי

מגזין "פורבס המזרח התיכון" חושף כי שכבה דקה של גברים מבני אצולת השלטון במדינות ערב התעשרה עוד יותר בשנה האחרונה, למרות הצניחה במחירי הנפט בשווקים הבין-לאומיים. רשימה אחרת שפרסם המגזין מעלה כי גם בחברות ערביות שמרניות בולטת פעילותן של נשים מוכשרות בכלכלה המקומית.

לאחרונה פרסם המגזין "פורבס המזרח התיכון", שמתפרסם באנגלית ובערבית, רשימה מעודכנת של רשימת מאה העשירים ביותר בעולם הערבי. אם לשפוט מהרשימה, המצב הכלכלי של המזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר. לרשימת המיליארדרים של האזור נוספו, מאז השנה שעברה, ארבעה שמות חדשים, וסך ההון של המיליארדרים הערבים גדל ב-7.4 מיליארד דולר. כל זה התרחש בתקופה שבה צנחו מחירי האנרגיה בצורה משמעותית בשווקים בין-לאומיים. עורכי המגזין מודים כי מדובר ברשימה חלקית בלבד, משום שהיא מבוססת על עושר מתועד (מניות למשל) שהחזיקו המיליארדרים באופן רשמי בחברות שונות. מי שמכיר מקרוב את הדרך שבה מתנהלים עסקים במזרח התיכון יודע שזהו קצה הקרחון בלבד. 

המדינה שמובילה את הרשימה במספר המיליארדרים שלה ובעושרם היא ערב הסעודית. אל-וליד בן טלאל אל-סעוד הוא המיליארדר הערבי העשיר ביותר ברשימה, ומוביל ביחס ניכר על יתר בני המזל עם הון המוערך ב-22.6 מיליארד דולר. ערב הסעודית מובילה גם מבחינת מספר המיליארדרים ועושרם: ארבעה מתוך העשירייה הראשונה ברשימה הם סעודים. לבנון היא המדינה השנייה ברשימה מבחינת עושרם של המיליארדרים שלה, שחלק לא מבוטל ממנו מגיע ממדינות המפרץ. דוגמא טובה לכך הוא סעד אל-חרירי, מי שהיה ראש ממשלת לבנון, שהוא גם יורשה של אימפריית הבנייה שייסד אביו, רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר שנרצח בשנת2011. באופן מפתיע, מי שנמצאת במקום השלישי ברשימה מבחינת ההון המשותף של המיליארדרים שלה היא מצרים, ובהם ארבעה מבני משפחת סאוויריס ושלושה מבני משפחת מנצור. מיליארדרים מאיחוד האמירויות ואחריהם מקטר הם הבאים בתור ברשימה.

עשירי המפרץ (צילום מסך: יוטיוב)

מקורו של ההון הפרטי במזרח התיכון הוא פעמים רבות תוצר עקיף של יצוא אנרגיה מהאזור. מי ששולט באופן ישיר ברווחים מאנרגיה הן מדינות, שכן הממשלות הן הבעלים של משאבי הנפט והגז וחברות ממשלתיות אחראיות על הפקת מוצרי אנרגיה. ברשימת המיליארדרים נמצאים בני משפחות המלוכה במפרץ, מה שמעיד על קשרי הגומלין בין השלטון ומקורביו לבין ההון. ברחבי המזרח התיכון, השקעות מהמפרץ ושיתוף פעולה עסקי עם חברות עסקיות מהמפרץ הם מקור מימון מרכזי לפעילות עסקית. גם במדינות אחרות קיימים יחסי הון-שלטון משמעותיים, אם כי פחות ניתנים לזיהוי על פי שמות משפחה.

מרשימת העיסוקים של המיליארדרים עולה באופן מעניין ש-18 אחוז מהונם הגיע ממסחר קמעונאי. בנקאות והשקעות תפשו את המקום השני עם 16 אחוז והשקעות לסוגיהן היו במקום השלישי עם 14 אחוז. שמונה אחוז מהונם הגיע מנכסי דלא ניידי, 7 אחוז מבנייה ו-7 אחוז מנפט ותוצריו. בהשוואה לרשימת המיליארדרים העולמית, שהשמות הבולטים בה מתקשרים לעסק שהקימו הם או משפחתם – למשל ביל גייטס (המדורג מספר אחד) וחברת מייקרוסופט, המיליארדרים הערבים אינם ממוקדים מבחינה עסקית ונוטים לפזר את השקעותיהם יותר מאשר אחרים.

רשימת המיליארדרים הערבית היא גברית באופן מובהק, אולם רשימת 200 הנשים המשפיעות ביותר במנהל פרטי וציבורי, שגם היא פורסמה במגזין "פורבס המזרח התיכון", חושפת מעורבות לא מבוטלת של נשים בכלכלות המקומיות. בניגוד לדימוי של הדרת נשים באזור, ובייחוד במדינות המפרץ, פעילותן הכלכלית של נשים במפרץ בולטת. אין משמעות הדבר שהן נהנות משוויון הזדמנויות עסקי או אזרחי, אולם מסתבר כי קישורים מקצועיים פותחים דלתות עבור נשים גם כאשר הסביבה החברתית היא שמרנית.
 
שתף מאמר זה