הקשר הרוסי? חמאס כואבת על חלב, פתח שותקת
בית חאנון, עזה, 2015
Below are share buttons

הקשר הרוסי? חמאס כואבת על חלב, פתח שותקת

בעוד חמאס מביעה את סלידתה ממשטר אסד ופעולותיו בחלב באופן פומבי וחריף, פתח שומרת על שתיקה רועמת. כיצד קשור הדבר למצבם של הפליטים הפלסטינים בסוריה, ובעיקר למגעים המעורפלים בין הרשות הפלסטינית לבין רוסיה?

השלמת ההשתלטות של כוחות אסד על חלב והקריאה לעזרה מצד תושביה הנצורים התקבלה באופן שונה בקרב שתי המפלגות הפלסטיניות היריבות, חמאס ופתח. בעוד הראשונה הביעה את סלידתה ממשטר אסד ופעולותיו באופן פומבי וחריף, שמרה האחרונה על שתיקה רועמת.

ביום שלישי שעבר פרסמה חמאס כרוז גינוי תקיף ל"טבח ולפעולות ההרג וההשמדה" שעוברים אזרחי חלב וקראה לכל הערבים "בעלי התבונה, החופשיים והאחראים" לפעול לטובת תושבי העיר הנצורה. הכרוז קרא גם להתערבות בינלאומית ללא דיחוי. היה בכך כדי לשבור את הטאבו הערבי, שחמאס שותפה לו בדרך כלל, על אי-התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה ערבית אחרת, בוודאי לא תוך קריאה להתערבות מבחוץ.

במקביל השתתפו אמצעי התקשורת של התנועה בקמפיין המדיה החברתית. אתר חדשות המזוהה עם חמאס צייץ בטוויטר, יום למחרת, צילום של שני רעולי פנים חמושים מגדודי עז א-דין אל-קסאם, בנדנות ירוקות לראשם, כשהם אוחזים בשלט "חלב מושמדת" לצד ההאשטאג "כולנו חלב."

בראיון שהעניק ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'אלד משעל לרשת אל-ג'זירה לפני כשבוע וחצי הוא הסביר שוב את הנתק בין תנועתו לבין המשטר הסורי בעקבות ההתקוממות העממית, נתק שהביא לעזיבת חמאס את דמשק בראשית 2012. "מה שקורה היום בחלב פוצע את ליבנו," אמר משעל. סוריה היא "חלק מהאומה שלנו. איננו מתערבים בענייניה, אבל אנחנו כואבים את כאבם."

המשבר בסוריה רחוק מלהיות נושא של מדיניות חוץ עבור הפלסטינים. על פי נתוני האו"ם, 450 אלף מתוך 560 אלף פלסטינים הרשומים כפליטים בסוריה עדיין נמצאים בתוך המדינה, ו-95% מהם, כ-430 אלף איש, זקוקים ל"סיוע הומניטרי מתמשך." כדי לטפל בצרכים המיידים של הפליטים הפלסטינים בלבד זקוקה סוכנות אונר"א כמעט לחצי מיליארד דולר.

ייתכן כי יש במצבם הנואש של הפליטים הפלסטינים בסוריה כדי להסביר את שתיקתה המתמשכת של הנהגת הרשות הפלסטינית נוכח המתרחש בסוריה, וכעת ספציפית בחלב. בשנת 2014 שיגר אבו-מאזן את בכיר פתח אחמד מג'דלאני לפתור את המשבר במחנה הפליטים אל-ירמוכ מדרום לדמשק, שהתרוקן מתושביו בעקבות לחימה בין פלגי אופוזיציה ג'יהאדיסטים וצבא אסד. מג'דלאני צידד בעמדת המשטר בהצהרותיו לתקשורת, והאשים את הפלגים הג'יהאדיסטים ביצירת המשבר.

מעבר לנוהג הערבי (המוצהר, לאו דווקא המקויים) לא להתערב פוליטית בנעשה במדינות ערביות אחרות, כדאי להביט גם בביוגרפיה האישית של אבו-מאזן. לאחר מלחמת 1948 מצאה משפחתו של עבאס מקלט בדמשק, שם הוא למד לתואר ראשון במשפטים. שנים מאוחר יותר שמר עבאס על נאמנות לקו הפרו-סובייטי והשלים את מחקר הדוקטורט באוניברסיטת פטריס לומומבה במוסקבה. הוא דובר רוסית בסיסית, ושמו נחשף לאחרונה במסמכי העריק הסובייטי וסילי מיטרוחין כמי ששימש כסוכן ק.ג.ב בשנת 1983 תחת שם הקוד "קרוטוב," חפרפרת.

בשבוע שעבר נפגש אבו-מאזן בראמאללה עם השליח הרוסי לתהליך השלום, סרגיי ורשינין. תהליך שלום, כידוע, אין כרגע, אך ורשינין העביר את ברכתו של פוטין לרגל הצלחת הועידה השביעית של פתח ואת מחויבותו ל"חיזוק שיתוף הפעולה הבילטרלי עם פלסטין." אבו-מאזן, מצדו, הודה לרוסים על נוכחותם בכנס פתח ובישר באופן מעורפל למדי על תיאום סביב "כמה צעדים חשובים בתקופה הקרובה."

ורשינין, המשמש כראש מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה במשרד החוץ הרוסי, התלווה בסוף השנה שעברה לשליחו המיוחד של פוטין לענייני המשבר בסוריה, אלכסנדר לברנטייב, לפגישה חשאית עם ראש המוסד הנכנס יוסי כהן.

סביר להניח כי בפגישת ורשינין ואבו-מאזן השבוע, חידוש תהליך השלום לא היה הנושא היחיד על סדר היום.

השלמת ההשתלטות של כוחות אסד על חלב והקריאה לעזרה מצד תושביה הנצורים התקבלה באופן שונה בקרב שתי המפלגות הפלסטיניות היריבות, חמאס ופתח. בעוד הראשונה הביעה את סלידתה ממשטר אסד ופעולותיו באופן פומבי וחריף, שמרה האחרונה על שתיקה רועמת.

ביום שלישי שעבר פרסמה חמאס כרוז גינוי תקיף ל"טבח ולפעולות ההרג וההשמדה" שעוברים אזרחי חלב וקראה לכל הערבים "בעלי התבונה, החופשיים והאחראים" לפעול לטובת תושבי העיר הנצורה. הכרוז קרא גם להתערבות בינלאומית ללא דיחוי. היה בכך כדי לשבור את הטאבו הערבי, שחמאס שותפה לו בדרך כלל, על אי-התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה ערבית אחרת, בוודאי לא תוך קריאה להתערבות מבחוץ.

במקביל השתתפו אמצעי התקשורת של התנועה בקמפיין המדיה החברתית. אתר חדשות המזוהה עם חמאס צייץ בטוויטר, יום למחרת, צילום של שני רעולי פנים חמושים מגדודי עז א-דין אל-קסאם, בנדנות ירוקות לראשם, כשהם אוחזים בשלט "חלב מושמדת" לצד ההאשטאג "כולנו חלב."

בראיון שהעניק ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'אלד משעל לרשת אל-ג'זירה לפני כשבוע וחצי הוא הסביר שוב את הנתק בין תנועתו לבין המשטר הסורי בעקבות ההתקוממות העממית, נתק שהביא לעזיבת חמאס את דמשק בראשית 2012. "מה שקורה היום בחלב פוצע את ליבנו," אמר משעל. סוריה היא "חלק מהאומה שלנו. איננו מתערבים בענייניה, אבל אנחנו כואבים את כאבם."

המשבר בסוריה רחוק מלהיות נושא של מדיניות חוץ עבור הפלסטינים. על פי נתוני האו"ם, 450 אלף מתוך 560 אלף פלסטינים הרשומים כפליטים בסוריה עדיין נמצאים בתוך המדינה, ו-95% מהם, כ-430 אלף איש, זקוקים ל"סיוע הומניטרי מתמשך." כדי לטפל בצרכים המיידים של הפליטים הפלסטינים בלבד זקוקה סוכנות אונר"א כמעט לחצי מיליארד דולר.

ייתכן כי יש במצבם הנואש של הפליטים הפלסטינים בסוריה כדי להסביר את שתיקתה המתמשכת של הנהגת הרשות הפלסטינית נוכח המתרחש בסוריה, וכעת ספציפית בחלב. בשנת 2014 שיגר אבו-מאזן את בכיר פתח אחמד מג'דלאני לפתור את המשבר במחנה הפליטים אל-ירמוכ מדרום לדמשק, שהתרוקן מתושביו בעקבות לחימה בין פלגי אופוזיציה ג'יהאדיסטים וצבא אסד. מג'דלאני צידד בעמדת המשטר בהצהרותיו לתקשורת, והאשים את הפלגים הג'יהאדיסטים ביצירת המשבר.

מעבר לנוהג הערבי (המוצהר, לאו דווקא המקויים) לא להתערב פוליטית בנעשה במדינות ערביות אחרות, כדאי להביט גם בביוגרפיה האישית של אבו-מאזן. לאחר מלחמת 1948 מצאה משפחתו של עבאס מקלט בדמשק, שם הוא למד לתואר ראשון במשפטים. שנים מאוחר יותר שמר עבאס על נאמנות לקו הפרו-סובייטי והשלים את מחקר הדוקטורט באוניברסיטת פטריס לומומבה במוסקבה. הוא דובר רוסית בסיסית, ושמו נחשף לאחרונה במסמכי העריק הסובייטי וסילי מיטרוחין כמי ששימש כסוכן ק.ג.ב בשנת 1983 תחת שם הקוד "קרוטוב," חפרפרת.

בשבוע שעבר נפגש אבו-מאזן בראמאללה עם השליח הרוסי לתהליך השלום, סרגיי ורשינין. תהליך שלום, כידוע, אין כרגע, אך ורשינין העביר את ברכתו של פוטין לרגל הצלחת הועידה השביעית של פתח ואת מחויבותו ל"חיזוק שיתוף הפעולה הבילטרלי עם פלסטין." אבו-מאזן, מצדו, הודה לרוסים על נוכחותם בכנס פתח ובישר באופן מעורפל למדי על תיאום סביב "כמה צעדים חשובים בתקופה הקרובה."

ורשינין, המשמש כראש מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה במשרד החוץ הרוסי, התלווה בסוף השנה שעברה לשליחו המיוחד של פוטין לענייני המשבר בסוריה, אלכסנדר לברנטייב, לפגישה חשאית עם ראש המוסד הנכנס יוסי כהן.

סביר להניח כי בפגישת ורשינין ואבו-מאזן השבוע, חידוש תהליך השלום לא היה הנושא היחיד על סדר היום.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה