בשבועיים האחרונים מתרחשת בקהילה היזידית תופעה משמעותית וחסרת-תקדים, שיש בה כדי לסייע בהבנת חלק מן הרגישויות של המציאות היזידית כיום, שנה ויותר לאחר האירועים בסינג'אר. מדובר בסוגית הנשים החטופות שנחלצו משבי דאע"ש, אולי הסוגיה הבוערת ביותר על סדר היום היזידי, אשר מעמתת את הקהילה עם האתגר המורכב של קליטת הנשים ושיקומן.
לפני כשבועיים הודיע זוג צעירים יזידים, עלי ו-וִיאַן, על נישואיהם הקרובים בגרמניה. אלא שהם אינם זוג רגיל. השניים, תושבי סינג'אר, היו זוג בשנתיים האחרונות, אך באוגוסט 2014 נחטפה ויאן מביתה בסינג'אר על ידי אנשי דאע"ש, מיד עם פלישת הארגון לאזור, ונמכרה כשפחת מין לחמושי הארגון. באותו זמן שהה עלי בכורדיסטאן כעובד בחברת הבנייה אברו סיטי (Avro City) בעיר דהוכ. כאשר שמע עלי על חטיפתה של אהובתו הצטרף מיד ללחימה; ראשית בכוחות הפשמרגה, אך לאחר שאלה סירבו לחזור ללחימה בסינג'אר הוא עזב אותם והצטרף לכוחות ה-YPG ברוז'אבה (כורדיסטאן הסורית). הוא חזר עם האחרונים לסינג'אר ושם הצטרף ל"כוחות ההגנה של סינג'אר", המיליציה היזידית הלוחמת בדאע"ש באזור. הוא סיפר לעמיתיו הלוחמים על אהבתו לויאן ועל חטיפתה, ונודע ביניהם כלוחם נחוש המחפש נקמה בחוטפיה.
עלי ו-ויאן ביום ההכרזה על נישואיהם בגרמניה (תמונה: התקשורת היזידית)
בראשית דצמבר האחרון נמלטה ויאן, יחד עם 24 נשים ונערות יזידיות אחרות, משבי דאע"ש ומצאה מקלט על הר סינג'אר. עלי איתר אותה ויחד הם נמלטו בחזרה לכורדיסטאן והחליטו לעבור לגרמניה ולהינשא שם. ויאן הועברה לגרמניה במסגרת תוכנית השיקום של ארגונו של הפעיל היזידי ד"ר מירזא דינאי ונלקחה לסדרת טיפולים רפואיים ופסיכולוגיים. עם השלמת הטיפולים בגרמניה הצליח גם עלי להגיע למדינה, ולפני כשבועיים הודיעו השניים על כוונתם להינשא.
אתמול פורסמה ברשתות היזידיות הודעה על נישואיו של זוג אחר, ג'מאל פּיר ח'דר ואיסמהאן פּיר אבראהים. השניים הגיעו למקדש בלאלש, המקום הקדוש ביותר ליזידים מצפון לעיר מוסול, והודיעו שם על אירוסיהם ועל חתונתם הקרובה. פרטים מלאים על הזוג ועל תכניותיהם טרם נמסרו, אך גם נחטפה על ידי אנשי דאע"ש מכפר באזור סינג'אר ושוחררה לאחרונה משביה.
הבאבא שיח', הסמכות הדתית היזידית הבכירה, לצדם של ג'מאל ואיסמהאן בעת ההכרזה על נישואיהם (תמונה: התקשורת היזידית)
הקהילה היזידית נודעה כקהילה שמרנית ומסוגרת, שכבוד המשפחה והנשים בה הוא אחת מאבני היסוד החיוניות לליכודה, ייחודה ושרידותה. מסיבה זו העריכו פעילות פמיניסטיות בכורדיסטאן, ואחרים ברחבי העולם, כי היזידים יתנכרו לנשים החטופות כאשר תשוחררנה משביין. היו שהרחיקו לכת עד אזהרה כי גורלן של הנשים היזידיות שתשוחררנה יהיה מוות או כליאה בקרב קהילתן ומשפחתן, בגלל ההתעללות המינית שחוו על-ידי שוביהן ובשל פגיעתן ב"כבוד המשפחה".
למן ראשיתה של הטרגדיה בסינג'אר הכחישו פעילים יזידים את הטענות הללו והתעמתו עם הפעילות הכורדיות והאירופאיות שהעלו אותן. כאאשר החל גל שחרור החטופות בספטמבר 2014 התכנסה ה"מועצה הרוחנית היזידית העליונה", שחבריה הם אנשי דת יזידים בכירים ואנשי ציבור בולטים, ופרסמה הצהרה פומבית, שהיא בבחינת קביעה הלכתית, הקובע כי המשוחררות אינן "אות קלון" או "בושה" לקהילה, אלא נחטפו ונאנסו בעל כורחן ונותרו "יזידיות טהורות". המועצה דחקה ביזידים בכל מקומות מושבותיהם לקלוט את המשוחררות בחזרה לחיק משפחותיהן וקהילתן ולדאוג להן לטיפול רפואי ונפשי ראוי, כדי לשקמן ולאפשר להן בהמשך גם להינשא. הצהרה פומבית זו אושררה בפברואר האחרון בהצהרה שפירסם הבּאבּא שייח', הסמכות הדתית העליונה בדת היזידית.
בהמשך נדרשו אנשי הדת היזידים להתייחסות מיוחדת לאפשרות שחטופות תחזורנה למשפחותיהן כשהן הרות לאחר שנאנסו. עד כה אין דיווחים מהימנים על קיומם של מקרים כאלה, אולם אנשי הדת היזידים פסקו על כל מקרה כי האיסור המפורש המונע הפלות יבוטל במקרים אלה. זאת כדי להקל על השתלבותן של המשוחררות במשפחה ובחיי הקהילה.
"המשוחררות והמשוחררים ישארו יזידים טהורים ואל לאיש לערער על אמונתם היזידית, שכן הדברים שאירעו להם היו בניגוד לרצונם". הצהרתו של בּאבּא שיח' בעניין שיקום המשוחררות בקהילה היזידית מפברואר 2015
הכרזות הנישואין של גברים יזידים עם בחירות ליבם המשוחררות, שנאנסו פעמים רבות בכלא ועברו התעללות קשה, היא הצהרה ראשונה בפני העולם החיצון, אך בראש ובראשונה בפניה של החברה היזידית השמרנית, כי גמישותם של אנשי הדת וחידושה ההיסטורי של המסורת היזידית נשאו פרי. סנוניות ראשונות אלה הן בבחינת הצהרה כי הקהילה היזידית לא תוותר על החטופות ולא תדיר אותן אל מחוץ לגבולותיה. התגובות הנלהבות של פעילות ופעילים יזידים ברשתות החברתיות על החתונות הקרבות מעידות כי הקהילה מכירה בגודל השעה, מטפלת במשוחררות ומחבקת אותן. לא מן הנמנע כי הדת היזידית תמשיך להתגמש לנוכח אתגרי השיקום הארוך מן הטראומה הקהילתית והטראומות האישיות.
ולזוגות המתחתנים לא נותר אלא לאחל כל טוב מכל הלב.
