מוחמד אבו רומאן, שר ירדני לשעבר, כותב וחוקר בנושאים של רפורמה פוליטית והגות אסלאמית, סוקר כמה ספרים שנכתבו על תפקידו של הדור הצעיר במהפכות ובתמורות בעולם הערבי. המאמר פורסם באתר אל־ערבי אל־ג'דיד באמצע ינואר 2020.
המאמר יוצא מנקודת הנחה שהדור הצעיר בעולם הערבי הפך להיות משתנה חשוב בצל ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות. מצד אחד, הדור הצעיר הוא גורם משפיע ועצמאי בתהליכי דמוקרטיזציה, ומצד שני, הוא מושפע בעצמו מתמורות מקומיות ועולמיות, תרבותיות וחברתיות.
אבו רומאן מביא כמה מחקרים חשובים בנושא, כמו הספר "מדיניות הדור הצעיר במזרח התיכון ובצפון אפריקה" (הוצאת אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון), שדן בעיקר בפן המחאתי של הדור הצעיר ובחווייתו; וכן הספר "מצוקת הצעירים הערבים" שמאגד מחקרים ומאמרים של כמה מהחוקרים הבולטים של הדור הצעיר ושל סוציולוגים חשובים, כמו אסף ביאת. ביאת השקיע מאמצים מחקריים עצומים בניסיון למסגר ולהבין את הדור הצעיר כמשתנה עצמאי בחיים הפוליטיים הערביים היום. ספר לא פחות חשוב שיצא באותו נושא הוא "הדור הצעיר והדמוקרטיזציה במדינות ערב" (המרכז הערבי למחקר מדיניות), המתמקד בדור הצעיר במחאות ובמהפכות של האביב הערבי וכולל מחקר עומק וראיונות עם צעירים ועם צעירות ערביות.
החוקר המצרי אחמד תהאמי עבד אל־חי הוא אחד החוקרים הבולטים ותיאורטיקן בולט בנושא הדור הצעיר. עצם ריבויים של מחקרים בנושא הדור הצעיר בעולם הערבי היום, כותב אבו רומאן, הוא דבר חשוב ביותר. זהו שדה שהבנתו היא חיונית כדי להבין את השינויים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים בעולם הערבי. דור זה הוא בעל מאפיינים דמוגרפיים, היסטוריים וחברתיים משותפים.
לדעתו של הכותב, התעמקות בתיאוריה, במחקרים ובספרים הרבים שנכתבו בנושא, מובילה להבנה שאכן ישנו דור של צעירים ערבים אשר מוביל את המהפכות. לדור זה ישנם שני מאפיינים עיקריים: האחד הוא שכבת גיל דומה, והשני הוא אירועים חברתיים והיסטוריים שעזרו בגיבוש נקודת המבט של הדור ושל עמדותיו. אף שלא ניתן לשים דור שלם באותה תבנית אידיאולוגית ופוליטית, ניתן בהחלט לראות שישנו גרעין קשה שהוא בעל תפקיד חיוני ופעיל ביותר בהסלמה של המחאות, בהובלת המהפכות ובקריאה לשינוי.
הכותב טוען כי מסקנה זו חשובה לא רק עבור העולם הערבי, אלא לעולם כולו. הדור הצעיר מבקש שינוי מהפכני ולא מתון; הגיל הוא המשתנה המכריע בהקשר זה, ולא אידיאולוגיה או פוליטיקה, משום שהטכנולוגיה משחקת תפקיד מכריע בבנייתן מחדש של אידיאולוגיות ובהתפתחות הפוליטית בעולם. הטכנולוגיה גם מעצבת את המבנה התרבותי והנפשי של הדור הצעיר, משום שהמציאות הווירטואלית הפכה לאלמנט בסיסי בחיי היומיום. הטלפונים החכמים ביטלו את הבדלי הזמן ואת המרחקים הגיאוגרפיים, והמדיה החברתית קובעת את סדר היום ומשנה מדיניות של ממשלות.
הדור הצעיר מושפע יותר מכל דור אחר מאבטלה, מעוני ומדוחק חברתי, ולכן הוא מתנער בצורה טוטלית מהשיטות, מהאידיאולוגיות הקיימות ומההיררכיות החברתיות והפוליטיות, ובונה לעצמו רשתות וזרמים במקום מפלגות פוליטיות מסורתיות. זה מה שנכח באביב הערבי על שני פרקיו.
לדעת הכותב, הדור הצעיר חי בתרבות מיושנת ומחניקה והוא שואף לשחרר את עצמו מתרבות זו שהובילה אותו למצב מתקדם של תסכול שבו ישנן שתי ברירות: או לחיות במציאות קיצונית ומחניקה ביותר (כמו תחת שלטון דאעש) או להגר. דור זה אינו יכול להרשות לעצמו להמשיך לחיות תחת כובדו של המצב הקיים או לחכות לשינוי שיתרחש מעצמו מבלי לקבל תשובות ופתרונות יסודיים למצב, כאלה שהשלטונות ואף האופוזיציה אינם מציעים. הוא מחפש את גאולתו במו ידיו.
חשוב לציין שאבו רומאן הוא לא רק חוקר אסלאם פוליטי בעל שם, אלא פוליטיקאי שכיהן עד לאחרונה כשר הנוער בממשלת ירדן. לפיכך, יש לקרוא את דבריו לא רק כסקירה של ספרות מחקרית אלא כהבחנה המגובה בידע מקצועי ובניסיון מהשטח.
